קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

לחלום ולהגשים

10. הגישה ההוליסטית לבריאות

באמצעות הלמידה כיצד לחשוב נכון, תלמד כיצד לחיות חיים בריאים. האדם הוא ישות רוחנית/נפשית המתייחסת לגירויים חיצוניים באמצעות השימוש בגוף הפיזי. גופנו הוא מקדש המתוחזק על ידי השכל. גופנו איננו פסיבי; הוא מסוגל לבצע ולשלוח אותות בנוגע לרצונות (מזון, מחסה, דאגה, וכו') ובתוך האורגניזם האנושי בנויה היכולת המופלאה לשמור על מרבית תפקודיו ולחדש את עצמו. יחד עם זאת, השכל (Mind) שולט בגוף, כיוון שאם השכל מחליט לסכן את חייו ולקפוץ לפעולת גבורה או מעשה סכל, אזי הגוף יאלץ למלא את מצוות השכל. אם נשמה אומללה ששקועה במתח ובדיכאון עמוק, מחליטה לקפוץ מבניין גבוה, אזי אות מן הגוף האומר: "לא, אל תעשה זאת!" לא יעצור את מעשה ההתאבדות אם מוחו של האדם בוער ורצונו ל"ברוח מהחיים" השתלט עליו.

הכל מתחיל בשכל - החל מהמעשה בעל ההשראה הרבה ביותר וכלה בפשע המתועב ביותר. ברמה האוניברסלית ישנם רק אהבה וחוק השכל. פעולה שגויה, מחלה והפרעות אחרות לעולם אינם תוצאה של האופי האמיתי, האוהב וההרמוני שלנו. הם צומחים מיישום סוטה (בכיוון השגוי) של חוק החיים ולאחר מכן חוק החיים פועל כראי קוסמי. מה שקורה בפנים משתקף כלפי חוץ.

הדיאטה של השכל

דיאטות הרזיה הגיעו בארץ לממדים של מגיפה. מאות אלפי בני-אדם מתנסים במאות סוגי דיאטות. רשימות הספרים רבי המכר משקפות את הפופולריות הרבה של ירידה במשקל או גישות חדשות לתזונה. אנשי מקצוע בתחום הביו-כימיה גילו כי מרבית הבעיות הגופניות מקורן בחסרים בבלוטות ומצוקה פסיכולוגית. מאחורי בעיות אלו מצוי האשם האמיתי - הפרעה נפשית - היוצרת חוסר איזון נפשי.

מדע השכל מכיר בתרומה רבת הערך של הרופא והפסיכולוג. רופאים טובים ואחרים העוסקים במקצוע הריפוי יכולים לסייע בתיקון הפרעות פיזיות או נפשיות, אך בסופו של דבר הפרט אחראי לרווחתו.

השרשור הנפשי הוא בלתי נראה ובדרך כלל רגשי. הרופא מאבחן את הגוף ורושם תרופה. הפסיכולוג מאבחן את המצב הנפשי של האדם וגם מעלה הצעות העשויות להוביל לאיזון נפשי טוב יותר. שניהם מבצעים שירות חשוב, אך בו-זמנית הם מטפלים במסובב ולא בבעיה. התרופה לבעיה מצויה ברמת הסיבה - השכל. הטיפול המעשי בסיבה שמאחורי הבעיה צריך להישאר בשכלו של האדם. הכל מתחיל בשכל. עבודה עם הגוף הפיזי כדי לתקן עיוותים היא התחום השייך ובצדק, לאנשי הרפואה. מן הראוי שנכיר תודה על כך שרבים בתחום הרפואה החלו להשתכנע בתפיסה החדשה ולנקוט גישה הוליסטית לבריאות ולריפוי. כאשר אנשי רפואה מטפלים במחלה הן כרופאים והן לפי שיטות הוליסטיות, הם מצליחים לחולל ניסים ונפלאות.

עלינו להיות אסירי תודה על ההישגים הרבים של הריפוי באמצעים רפואיים, פסיכולוגיים ורוחניים. אולם, הבה ונחליט למנוע מהבעיות לצוץ, על ידי אימוץ דפוסי חיים נכונים.

אהבה היא התרופה הטובה ביותר לבעיות רגשיות וגופניות. היעדר אהבה והרמוניה יוצר אווירה של מתח ושל לחץ. זוהי הקרקע לפגעים מסוגים שונים, גופניים, נפשיים ורגשיים.

שמירה על המשקל או פעולה על פי עקרונות תזונה נכונה, הם דברים רצויים ושכרם בצידם. דיאטה רוחנית חשובה במיוחד לאדם שרוצה לחיות חיים אופטימליים. כמויות מופרזות של סוכר, מלח, אלכוהול, תרופות ושומנים פוגעים בבריאות. מחשבות כלשהן על מחסור, מגבלה וקנאה הם האויבים של דיאטה רוחנית. האהבה היא שיקוי הבריאות הטוב ביותר להרמוניה וסיפוק עצמי. החדווה וכל הדברים האחרים הגורמים לתחושה טובה מתלווים תמיד להתעוררות האהבה המביאה אתה מרפא.

הראו לי אדם החי את החיים במלואם ואינו שומר טינה, ואני אראה לכם אדם החי בחדווה, בהרמוניה ועם כוח בלתי יאמן. האהבה יוצרת מגן בלתי חדיר כנגד כל השיבושים למיניהם.

מכאן שאדם המכוון עצמו לדיאטה רוחנית הסובבת סביב אהבה, מקיף עצמו למעשה בתרופה ובחיסון החזקים ביותר ביקום. במצב מרומם זה של המודעות, אין מקום למחלה.

האם אתה חי או פשוט שורד?

אני מאמין בחיים של הרמוניה, אהבה והתחדשות. בידעי זאת, אני יודע שכל אדם שנברא בצלם אלוהים, ימצא בסופו של דבר שלווה וביטוי חדש וכביר. יחד עם זאת, מה קשה ההתפכחות כאשר מביטים בעיניו של אדם אחר ורואים שאין שם איש. למרבה הצער, בפניהם של אנשים רבים  בחברה בת זמננו לא ניכר דבר אלא ריקנות. נכון אמנם שהם מתפקדים. הם מגדלים ילדים, עובדים במשרה ו/או מטיילים פה ושם. יחד עם זאת, במגע שלהם עם הסביבה, עיניהם וארשת פניהם מספרות סיפור אחר. נראה כי בני אדם רבים עצרו את תגובותיהם החיות, הנפשיות והרגשיות, והפעילו את "הטייס האוטומטי" כדי ל"הלך" בין מטלותיהם היומיומיות השנואות עליהם - אלה לא חיים, זוהי הישרדות.

האדם המוותר על עצמו ועל חדוות החיים שלו, נשאר אמנם בחיים, אך כוח החיים לא יבוא לידי ביטוי חי. הוא אפילו לא יראה בשטח. הכל הוא המודעות והמודעות היא כל מה שאנחנו. אדם המוותר על רגישותו, הסקרנות שבו ומודעותו, מסווה למעשה את זרם החיים שבו. רגישות וסקרנות מאפשרים לנו להיות מודעים יותר לגופינו. המתח הנפשי חוסם את הפתח בפני ההתפתחות שלנו - לא בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי - דומה מאוד לדרך שבה טרמיטים תוקפים פיסת עץ.

מודעות ל"מערכת האותות" הרגשית והפיזית שלנו מאפשרת לנו לטפל במתח בעזרת תגובות חדשות וחיוביות. בעשותנו כך, כוח החיים שבתוכנו מתקדם ומתרחב. עליך לבחור בין גן העדן ובין הגיהינום. באפשרותך לראות את החיים כמאבק בלתי-פוסק שבו "התלאות מכריעות אותנו" או כחוויה מופלאה שבה אנו משמיעים את השבח הבא מלא החדווה:  "אני נפעם מהיופי שאני רואה בכל דבר. תודה רבה לך, האל הנפלא."

הרפואה הקונבנציונלית

הרפואה המסורתית ממשיכה להתקדם ומחוללת דברים טובים. אולם, בדומה למרבית הישויות המוסדיות, בזבוז, הזנחה וחוסר נכונות לשנות, משגשגים בתוך המערכת. אחת הבעיות הרפואיות החמורות והמציקות ביותר בימינו היא מחלה אינטרוגנית. זוהי מחלה הנגרמת "על ידי רופאים". תופעות לוואי בלתי רצויות של אשפוז מיותר, סיבוכים בעקבות ניתוח או משגים, השפעות הלוואי של תרופות או רישום תרופה מוטעית הם בין הבעיות השכיחות ביותר הנגרמות על ידי רופאים. בנוסף, מטופלים רבים מתלוננים על חוסר רגישות ואנושיות מצד רופאים.

סקירה של הנהלים הרפואיים וכל הבעיות הקשורות אליהן מראה בבירור כי עדיין מדגישים יתר על המידה את המאבק עם המסובב (המחלה/הפרעה כפי שהם באים לידי ביטוי) ואין מקדישים מספיק שימת לב לסיבה - מה שמתרחש בשכל! אני טוען שלשכל יש כוח והשפעה ישירים הקובעים במידה רבה את הבריאות האישית הרצויה (או הבלתי-רצויה).

כדי לתכנת מחדש את שכלך (חשיבה חדשה והרהורים) דרושה השקעה של זמן ומסירות. זוהי השקעה קטנה ביותר בהשוואה לפחדים, לכאב ולעלות הגבוהה של הטיפול המסורתי.

תפיסות בריאות ישנות וחדשות

הגישה ההוליסטית לבריאות ולטיפול בהפרעה מרחיבה את מסגרת הדרך המסורתית הישנה, מבלי להתעלם מהיתרונות הרבים שהיא מציעה.

המונח "הוליסטי" נגזר מן המילה האנגלית “Whole” שפירושה "שלם" דבר המשקף התייחסות לא רק אל הגוף הפיזי עליו מושם הדגש ברפואה הקונבנציונלית אלא גם אל המרכיבים הנפשיים של האדם.

הגישה ההוליסטית לבריאות מאופיינת בגישה איכותית שונה לטיפול הרפואי, גישה המשלבת בין הנפש, הגוף והסביבה. היא מרחיקה מעבר לנוהג של טיפול במחלה ובסימפטומים שלה בלבד. בבסיס הגישה הוליסטית מצוי הרצון לעקור מהשורש את הגורם שמתחת לפני השטח, היוצר את הבעיה.

הטיפול הרפואי הקונבנציונלי הולך בכיוון של התמחות רבה מאוד והדגש הוא עדיין על הטיפול בסימפטומים. הגישה ההוליסטית כוללת חיפוש אחר הגורמים וכן טיפול בסימפטומים, כאשר שימת הלב ניתנת לחולה ככלל.

לפניך טבלה המשקפת את ההנחות הבסיסיות של שתי הגישות:

טיפול רפואי קונבנציונלי <----> טיפול רפואי הוליסטי

חשיבות עליונה למקצוענות והתמחות. <----> מבט כולל על הגוף, הנפש והסביבה הם בעלי חשיבות עליונה.

התמקדות בטיפול בסימפטום.  <----> חיפוש אחר הסיבה תוך טיפול בסימפטומים

בעל המקצוע אינו מעורב בדרך כלל באופן רגשי. <----> האמפטיה של איש המקצוע וההשתתפות בבעיות המטופל, נחשבים כאמצעי חשוב

הגוף נתפס כמכונה שמצבה טוב או גרוע <----> מצב גוף האדם נתפס כתוצאה, מלאה או חלקית, ממחשבותיו.     

המחלה או ההפרעה נתפסים <----> המחלה או ההפרעה נתפסים כתהליך בלבד.

איש המקצוע הוא מקבל ההחלטות והמטופל תלוי בו. <----> איש המקצוע מסייע לריפוי והמטופל עצמאי.            

טיפול מוצלח נתפס כתוצאה מתפקודי ההתנגדות של הגוף  וכישורי איש המקצוע. <----> ההצלחה מתבטאת על ידי סילוק הסימפטומים והגורם שמאחורי הסימפטומים וחזרה להרמוניה מלאה.

לרפואה המסורתית יש היסטוריה ארוכה של הישגים במאבק בהפרעות גופניות ורגשיות. ניצחונות חשובים הושגו ומי שאינו מכיר בהישגים אלו חוטא בתמימות ובחוסר הגינות. כאשר אדם זקוק לטיפול כדי לטפל בהפרעה, חשוב שיפנה לאיש מקצוע בעל ידע. החיסרון היחיד בשימת כל הדגש על הבעיה הוא שגם אם מתקנים אותה, הרי שבעיה זו או בעיות אחרות הקשורות אליה עשויות ללבוש צביון פיזי, אלא אם כן מסייעים למטופל ברמה הראשונה של ההתנגדות: הסיבה.

הטיפול ההוליסטי מציע פתרונות לבעיה שהופיעה תוך חיפוש אחר הסיבה שמתחת לפני השטח. מחבר ספר זה מתלהב מהפוטנציאל הבלתי-מוגבל של הגישה ההוליסטית לנושא הבריאות. אולם, אני מודע לכך שיש מספר בעיות אפשריות הקשורות בנושא זה. בדומה לכל דבר המצוי בתהליך של התפתחות ושינוי, שרלטנים אחדים כבר חדרו לתחום. כמו כן, ישנם אנשים הגונים שפעלו מתוך חובבנות וחוסר ידע  ונקטו בשיטות טיפול למניעת המחלה או המרפא ואשר בניתוח הסופי מתברר שלא היו כה הגיוניות או מועילות.

בקרב אנשי מקצועות הרפואה יש מוכשרים, בלתי מוכשרים או איפה שהוא באמצע. כך גם אצל אנשי המקצוע של הגישה ההוליסטית. לפני שמתחילים בטיפול כלשהו, טיפולי מניעה, תכניות דיאטה וכו', יש לשוחח עם איש המקצוע כדי לעמוד על אופיו וללמוד עוד על שיטותיו המקצועיות. כדאי גם לבקש שמות של לקוחות קודמים, איתם ניתן להתקשר בנוגע לתוצאות הטיפול. חייב להיות לך אמון באדם המטפל בך, ובאותו זמן לבטוח באופן מלא בעצמך מבחינת האבחנה של מה שטוב לך ומה שלא. כאשר תלמד לתת אמון באינטואיציה שלך, תוכל לבחור במודע מה טוב לך.

ריפוי נפשי רוחני

מקרים של ניסים רפואיים דווחו ותועדו על ידי מאמינים מדתות שונות. דברים שאינם ניתנים להסבר מפריעים למדע. המדען יכול להשתמש רק בידע שהוא שיטתי, מאורגן וקבוע. הריפוי הרוחני הוא אירוע שקשה מאוד להגדיר ולמדוד. יחד עם זאת, רבים מן האוהדים את הגישה ההוליסטית משוכנעים כי לאט אבל בטוח המדע מוליך כל אחד למסקנה הכבירה: היקום הפיזי הוא אחד. הנפש היא אחת. העובדה כי כל אחד מאיתנו יכול לתקשר, גם כאשר יש מחסומים של שפה, מבססת את עיקרון אחדות כל הנפשות. יש נפש אוניברסלית אחת והיא זוכה למימוש של מיליארדי פעמים בכל חיי בני האדם. זהו רעיון טרנסדנטלי קשה להבנה. לעתים, כדי להבהיר עובדה זו, מן הראוי לחשוב על האוקיאנוס. נתבונן באוקיאנוס השקט. יש רק אוקיאנוס שקט אחד, יחד עם זאת, ישנן מיליוני מיליארדי טיפות מים בתוך האוקיאנוס הענק. כוח אחד גדול תומך במים ובחיים, בהיקף שהשכל לא יישורנו. כל טיפה בודדת במי הים היא חלק פרטי של הכלל.

במובן מסוים, כל אחד מאיתנו הוא חלק בודד מהחיים הבודדים שהם אוניברסליים. בהיותינו חלק ממה שמאחד הכל.

במובן מסוים, כל אחד מאיתנו הוא חלק פרטי מחיים שהם אחד והם היקום. בהיותינו חלק מזה שמאחד הכול, אנו חלק מכל אחד וחלקים פרטיים מהכול.

מדוע הריפוי הרוחני נראה כמשהו מקרי? מדוע אין תוצאות אחידות לריפוי של הנפש הרוחנית? תחילה, שאלות אלו עלולות לבלבל את חוקר האמת. האם אלוהים/טבע מעדיף אדם אחד על פני רעהו? התשובה הסופית היא בהכרח שאלוהים אינו עושה אפליה: התוצאות מתבטאות בהצגת הדברים. מה שיתכן ונראה כריפוי מקרי או אקראי הוא למעשה תוצאה של טיפולים מדעיים מושלמים. אם אלוהים ברך את ערן במרפא בעוד שנועה טרם הבריאה (הגישה ההוליסטית אינה מקבלת תפיסה סלקטיבית של הבינה היצירתית) אזי התוצאות החיוביות או היעדרן צריכות להימצא בטיפול המרפא עצמו.

אנשים החווים מחלה או הפרעה עשויים לנקוט בשלוש עמדות שונות ביחס לריפוי רוחני/נפשי. אדם אחד עשוי להאמין כי תפיסת ריפוי זו היא מגוחכת. הוא ישים את כל מבטחו בטיפול הרפואי המסורתי ולא יפעל מבחינה רוחנית. אדם כזה שולל את הכוח ולכן הטיפול לא יהיה יעיל לגביו. הרוח מיטיבה לנו פנים רק אם אנו פונים לעזרתה. לרוח יש כוחות בלתי מוגבלים, אך דרושה אמונה פרטית כדי שכוח זה יתורגם לפעולה על בסיס אישי.

האדם השני עשוי להבין טוב יותר את הטיפול הרוחני ולחפש טיפול כזה. יחד עם זאת, אם רמת האמונה בריפוי אינה חזקה יותר מאשר העיסוק המתמיד בהפרעה, יתכן והריפוי הרוחני לא יבוא לידי ביטוי. כפי שנפוליון היל ניסח זאת, "אדם מסוגל להשיג את מה שהוא מקבל ומאמין בו." תוכל להשיג כל תוצאה שתחפוץ, אך תחילה עליך להבין את המציאות הרצויה לך ולהאמין באמת ובתמים (משמעות הדבר היא תחושה אמיתית מאחורי המלים). רק אז זו תהיה המציאות שלך.

כעת, הבה נתבונן באדם השלישי ונשתאה לנוכח כוח הריפוי הרוחני הנפשי המתבטא באמונה. מלותיו של אדם זה התממשו, לא מפני שהוא היה טוב מאחרים - לא, כלל וכלל לא. הגורם להצלחה היה הטיפול המושלם. התשובה היא בתוך התפילה עצמה. חשוב על שלושה מקרים דמיוניים אלה והאמונות הפרטיות של כל אחד מהם וגישתם לריפוי הרוחני, אזי תבין טוב יותר מה עומד מאחורי ה"ברכה" של ההרמוניה המושלמת. לאדם אחד אין זמן ל"דברים הרוחניים". אחר רואה את הערך בטיפול כגון זה אך אינו מסוגל להפגין אמונה שלמה. האחר הופך "דברים רוחניים" לברכה מחוללת פלאים באמצעות פעולה מושלמת של הרוח/שכל.

הבחירה היא בידך: חשוב על עצמך כבריא או מלא ראשך בדאגות עד שתחלה

אם תלמד להפסיק ולדאוג תקצור את הגמול שהוא בריאות ואושר. כל דאגה היא תוצאה של הגורם שהוא החבלן העיקרי בהצלחה הטוטלית: חרדה. הדאגה מעולם לא עזרה לך בצורה חיובית כלשהי ולא תיקנה אף מצב בחייך. זוהי אחת הפעילויות העקרות שאדם עוסק בהן; יחד עם זאת, מיליוני בני-אדם מבזבזים מיליארדי שעות בלתי-יצירתיות בעיסוק משחית זה, בכל יום מחייהם.

כבר דיברנו על התוצאות המעשירות שהדמיון היוצר עשוי לחולל. כמו לגבי כל האמצעים הגדולים של השכל, גם הדמיון עלול להיות סוטה ועלולים לעשות בו שימוש שגוי. הדאגה היא דוגמא לשימוש שלילי בדמיון. חשיבה חיובית היא הדרך לחירות רגשית ופיזית. חשיבה שלילית (ודאגה היא חשיבה שלילית מואנשת) היא המסלול התלול במורד הגבעה, המוביל לחוסר יציבות וחוסר איזון רגשיים ואלה עשויים למצוא ביטוים בהפרעה גופנית.

הפעולה החיובית היחידה ביחס לדאגה היא להפסיק את הנוהג הנורא הזה - מיד! וודאי תשאל כיצד ניתן לעשות זאת? על ידי מיקוד המחשבות בדברים החיוביים! השכל אינו מסוגל לחשוב על שני דברים מנוגדים בעת ובעונה אחת. אנו יכולים לחשוב על אלפי דברים במהלך יום אחד, אך תמיד רק על דבר אחד בכל רגע נתון. אם נבין שהדאגה גורמת לבעיות נפשיות ורגשיות וכי אין תוצאות טובות לנוהג השלילי הזה, נוכל להחליף את הדאגה בשווה הערך הרוחני הנכון. בחר במחשבה החיובית שתחליף את הדאגה. הדאגה נובעת מפחד. הפחד קשור לצמד ההרסני (שהוא הרסני ומסוכן לנו רק כאשר אנו מאפשרים לו להשפיע על חיינו) והוא - מחסור ומגבלות.

כאשר אנו חשים לכודים (במערכת יחסים שאין בה אהבה, עבודה ללא מוצא, וכו'), אנו חשים מוגבלים - נדמה לנו שחירותנו מוגבלת. כאשר אנחנו חשים מחסור (חסר לנו כסף, הבריאות לקויה, אין לנו מספיק אהבה, וכו') אנו חשים מקופחים, נראה כאילו שוללים מאיתנו את הטוב. מגבלות ומחסור יוצרים פחדים נוספים ואלה ממלאים את השכל בדאגה.

לפניכם כמה דאגות שכיחות ושווי הערך הנכונים מבחינה נפשית (משפטי חיזוק), בהם תוכל להשתמש כדי לעצור את תהליך הדאגה.

דאגה: "אין לי מספיק כסף."

הצהרה חיובית: "אני מודה על הכסף שיש לי כעת ועל השפע הגדל והולך המגיע אלי. אני נוקט בצעדים הנכונים כדי לשמור על זרימת הכסף".

דאגה: "לא מעריכים או לא אוהבים אותי."

הצהרה חיובית: "תמיד מעריכים  ואוהבים אותי כי אני אוהב. חיי מלאים באהבה ובחדווה".

דאגה: "בריאותי הפיזית (נפשית) מידרדרת."

הצהרה: "מחלה או הפרעה מכל סוג הן תוצאה של חוסר נוחות ושל חוסר איזון במחשבתי. אני מתחייב כעת למחשבות ולפעולות החיוביות שישחררו את שכלי מכל חוסר איזון כגון זה. הבריאות המושלמת היא שלי."

הדאגה, כמובן, אינה מוגבלת למשפט בודד אחד. כאשר מאפשרים לשכל להרהר בדברים השליליים, הוא מסוגל להעלות מחשבות שונות עמוסות בדאגות. החשש מאבדן הבריאות עלול להוביל לדאגה בדבר מעמסה על אחרים. קשיש עלול להתחיל ולחשוב כיצד הוא מגיע לבית אבות, נופל למשכב, חסר ישע, וכו'. הנקודה כאן היא שהמשפט הבודד אודות ליקוי הבריאות הנפשית/גופנית הוא הסברה המרכזית השלילית שמוציאה לחופשי דימויים רבים ושליליים נוספים. אם מתכנתים מחדש את המחשבה בשווי ערך נפשיים, נכונים, המחשבה המוטעית יכולה להתהפך על פיה. יש בכוחנו לצמצמה למחשבה המרכזית (שבדרך כלל ניתן לסכמה במספר מלים בודדות), המניעה את כל תהליך הדאגה.

המפתח להצלחה ב"קרב הנפשי" כנגד הדאגה הוא לתכנת מחדש את ההצהרה החיובית בתת מודע שלך באותה שנייה שבה מלותיך או מחשבותיך משקפות גישה של דאגה.

גרש את השלילי והכנס את החיובי! אם תשתדל בכיוון זה לא תתגעגע לדברים השליליים.

הגוף כתהליך

אם רואים את הגוף כיחידה אחת הנמצאת כל הזמן בתהליך, קל יותר להבין דפוסים של בריאות או הפרעה.

הגוף מגיב (חש) את חדוות השכל, אהבה, הערכה עצמית, אושר, צער, כעס, וכו'. חדווה ושנאה וכל הרגשות שביניהם ראשיתם בשכל ולאחר מכן הגוף "חווה" אותם. הגוף הוא פלא מלכותי של הטבע ויחד עם זאת הוא כפוף תמיד למחשבות.

אנשי מקצוע רבים בתחום הבריאות בעולם מתחילים לראות את הגוף כתהליך. בספרה על תמורה אישית וחברתית The Aquarian Conspiracy, - מציירת ההוגה האמריקאית, מרילין פרגוסון, את התמונה הבאה של תהליך גוף דינמי: "הרפואה המודרנית מתחילה להכיר בכך שהגוף הוא תהליך - מערבולת ביו-חשמלית, רגישה ליונים חיוביים, קרינה קוסמית, עקבות מינרלים בתזונה שלנו, התפרקות חשמלית ממחוללי כוח. אם נראה את הגוף ברמה הדינמית שלו נוכל להבין דברים שבכל דרך אחרת יראו לנו כסתירות מעוררות תמיהה".

כאשר רואים את הגוף כתהליך, קל לראות אי-נוחות כתהליך. גם את הריפוי ניתן לראות כתהליך. לעתים קרובות אנחנו אומרים: "חיים שוכב עם שפעת" או "הוא חטף צינון". בראותנו שתי הפרעות שכיחות אלה כתהליך, נוכל להעתיק את התיאור של ד"ר אלרברוק לגבי אי-נוחות כתהליך ולומר: "חיים נמצא בתהליך של צינון או שפעת."

וולאס אלרברוק הוא פסיכיאטר אמריקאי אשר הצליח רבות בטיפול במחלות אחדות בלמדו את מטופליו להתמודד עם התהליך ולהשלים איתו. הוא סבור שאדם מסוגל להכיר בהפרעה, לקבלה כפי שהיא מופיעה כעת ולאחר מכן לפעול כדי לפתור את הבעיה על ידי סילוק האנרגיה של המטופל מההפרעה. כאשר עושים זאת, לעתים קרובות ההפרעה נעלמת לחלוטין. ד"ר אלרברוק מסביר את תפיסת המחלה שלו: "לנו, לרופאים, יש נטייה לשמות עצם כאשר אנו קוראים למחלות בשם (אפילפסיה, אדמת, גידול במוח) ומכיוון שדברים אלה דורשים שמות עצם, הם נראים לנו כדברים אמיתיים. אם ניקח לדוגמא אחד משמות העצם שלנו - אדמת - ונהפוך אותו לפועל, אזי נאמר: "גב' דותן, נראה שהבן שלך 'מאדים'". כך גם אתה וגם היא נפתחים מבחינה שכלית לתפיסת המחלה כתהליך.

אם נבחן שנית את תפיסותינו לגבי בריאות ומחלה, יתברר לנו כי בריאות ומחלה אינם דברים שקורים לנו סתם כך. לא מדובר במשהו שנמצא באוויר ואנחנו "תופסים אותו!" אלו תהליכים המופעלים על ידי איזון או חוסר איזון נפשי/פיזי, המושפע באופן ישיר ממצב המודעות הנוכחי שלנו. חשיבה שגויה (שלילית) יכולה להתבטא בתהליך של חוסר איזון והפרעה. חשיבה חיובית (בעד החיים) מתבטאת בחיים חיוביים והרמוניה, והיא מריצה את תהליך הבריאות האופטימלית. כמו תמיד, השורה התחתונה היא שכל דבר (בין אם אנו רואים אותו כמשהו חיובי, שלילי או ניטרלי) מתחיל בשכל (Mind).

בריאות טובה מתחילה ברעיון

מרבית בני האדם, בין אם הם אנשי מקצוע בתחום הרפואה ובין סתם אנשים מהשורה, מסכימים שמחשבות עשויות להשפיע על התחושה הפיזית. אולם, רבים אינם מסוגלים להבין כיצד מחשבות יכולות להשפיע על הסביבה הכוללת שלהם. כמעט כל בני האדם מסוגלים להבין את התפיסה לפיה הגוף הוא יחידה שכל מרכיביה קשורים האחד לשני. לא קל לנו לקבל את הסביבה כחלק בלתי נפרד מאיתנו.

הסביבה שלנו על פני כדור הארץ מורכבת מבעלי חיים, מינרלים וצמחיה בשילוב עם מים. זהו! זהו חומר הסביבה שממנו עשויים כל הדברים האחרים, שנוצרו ועוצבו על ידי האדם תוך שימוש בבינה האוניברסלית לעיצוב סביבתו (בניינים, בתים, מכוניות, רובים, מזון, תכשיטים, בגדים, כבישים מהירים, ממתקים, משחת שיניים וכו').

ברמה האישית, אנו גם יוצרים ומעצבים את הסביבה האישית שלנו. כדי לגדל חיטה, תירס ופולי סויה, החקלאי זורע את הזרעים. אם יזרע תירס, הוא יקבל תירס (בתנאי שיעבד נכון את הקרקע וישקה אותה). מי שזורע תירס לא יקבל עגבניות. מקבלים את מה שזורעים.

אנו מוקפים בסביבה הנראית לנו כטובה או רעה, יפה או מכוערת. אנו עשויים לתפוס אותה כידידותית או עוינת, אך בניתוח הסופי היא לגבינו מה שאנו לגביה. אדם הנמצא בתהליך של חווית מחלה עלול להתקומם כנגד עובדה זו. הוא עשוי לומר, "לא בחרתי במחלה הזו. מחלתי קשורה לעבודה (או נדבקתי בה בדרך אחרת)". קשה להאמין שאדם כלשהו, להוציא מישהו שבאמת שונא את עצמו, יזרע במודע זרעים של הפרעה נפשית או פיזית. אולם, אותן הפרעות הן תוצאת לוואי או חסר או חוסר איזון רוחני/נפשי כלשהו. לא תמיד רואים מיד מה סוג השנאה, הקנאה, הדאגה או מחשבות/תחושות שליליות אחרות, המקננות עמוק בנפש האדם. דבר אחד בטוח, אם אתה מאמין שבריאות ומחלה הם תהליכים הנוצרים תחילה בשכל, תוכל להיות בטוח שכל ההפרעות למיניהן הן תוצאה של חוסר איזון כלשהו, בין אם בולט ובין אם סמוי.

אם נבחר באהבה, באושר, בביטוי עצמי מלא, בשפע ובבריאות, האם אז לא יהיה זה הגיוני לציין כי יש לנו הכוח ליצור את סביבתנו! אני סבור שכן!

כל חוויות החיים מאשרות רעיונות ומחשבות הבאות מבפנים ולא מבחוץ. אם מה שאתה רואה בסביבתך האישית חביב עליך, סימן שאתה חי על פי העקרונות השולטים ביקום. אם מה שאתה רואה אינו חביב עליך, אל ייאוש. בתוכך מצוי הכוח לשנותו!

תפילה והרהורים (מדיטציה) למען בריאות טובה יותר

התפילה משנה דברים והדבר החשוב ביותר הוא שהיא משנה את האדם המתפלל. לגבי המאמין (ודרושה דרגה מסוימת של אמונה או לפחות נכונות), התפילה היא אמצעי בעל עצמה שבו ניתן להשתמש כדי לשמור על בריאות טובה או לשקמה. גדל והולך מספר הרופאים המכירים בתפילה ככוח ובתועלות המושגות ממצב המדיטציה. התפילה היא פעילות אינסטינקטיבית וחשיבתית שחוקרי אמת בכל הדורות עסקו בה. תפילה מילולית או בלתי-מילולית ניתנת להגדרה כדיבור מודע עם האל (או הרוח, הטבע, האינטליגנציה היצירתית, או כל הגדרה אחרת המועדפת עליך). את המדיטציה (צורה אחת של התפילה) ניתן להגדיר כהאזנה לאל.

ישנם חמישה סוגי תפילה בסיסיים, והם: תחינה, הרהור, הערצה, תפילת השכל המדעי ומדיטציה.

תפילת התחינה

זו תפילה של תחינה לאל או הפצרה בו. נוסח התפילה עשוי להיות כדלקמן: "אלוהים, בני, גלעד, זקוק למרפא מפציעתו בתאונת דרכים. בבקשה ממך, עזור לו ורפא אותו."

בתפילה כגון זו "התשובה" לתפילה עשויה להיות "כן" או "לא" לבעיה מסוימת. האמונה היא שהאל יכול לברך, לרפא וכו' או לבחור שלא לעשות זאת, והכל תלוי במידת "השכנוע" של אותו אדם. זו קרוב לוודאי השיטה שבה השתמשו מרבית בני-האדם במשך הדורות, כאשר התפללו. זה אינו סוג התפילה עליו אנו מדברים בספר זה.

הרהור

התפילה המהרהרת היא שקיעה עמוקה באידיאלים רוחניים המאפשרת לאדם לחוש "אחדות" עם האל ולהרגיש "השראה והתרוממות רוח" בתהליך זה. כל אדם המהרהר ביפי הטבע מרגיש במצב יפה ומהורהר זה של המודעות. תפילת ההרהור יכולה לסייע לכל אדם להפוך ליותר רגיש ואוהב.

הערצה

הפעולה המודעת של הערצת האל, הטבע, האמת, האהבה, השמחה, היופי והטוב או כל צורה אחרת של חיים היא שיטה רבת עצמה להעלאת רמת המודעות האנושית ולתיקשור עם הבינה היצירתית של היקום. הערצה ולב שמח ומלא תודה הם חוויה המעשירה את החיים ומחדירה אושר להוויית האדם המשבח את האל, את הטוב ואת החיים. אדם האוהב את החיים והמודה כל העת על חדוות החיים, מקבל יותר דברים טובים שעליהם יוכל להודות.

תפילת השכל המדעי

תפילת השכל המדעי (Scientific Mind Prayer) שלעתים קרובות נקראת גישת השכל המדעי או גישת השכל הרוחני, היא אמונה מוחלטת בסיבה ובמסובב. זוהי אמונה שישנם חוקי יקום נפשיים המגיבים לנו תמיד, כפי שאנו "מאמינים". התפילה המדעית אינה מנסה לשנות את מחשבות האל בנוגע למצב נתון כלשהו, אלא לעורר את השינוי בשכלו של המתפלל או מי שמתפללים עבורו. הגישה המדעית לתפילה נעוצה באמונה כי ביקום אין אף פעם העדפות והוא יגיב לכל אחד באותה מידה שתתיר אמונתו של אותו אדם. את התפילה המדעית ניתן לסכם במשפט אחד בלבד: "את שתאמין הוא שיקרה לך".

מדיטציה

המדיטציה נתפסת לעתים קרובות כתהליך שאינו זהה לתפילה. לעתים קרובות אנו אומרים תפילה ומדיטציה. במציאות, המדיטציה היא פשוט צורה אחרת של התפילה. זהו תיקון מתמשך וקבוע של המחשבה. המדיטציה יכולה לשנות מודעות של אדם מרמות של רגש, השכל ההגיוני והגוף להרהורים על רעיונות רוחניים ופתיחות להם. זוהי תפילת ההרהור (שכבר הוגדרה), אך כמה מונים עמוקה יותר. זוהי קרוב לוודאי השיטה הטובה ביותר שבה אדם יכול לרענן את גופו, שכלו ורגשותיו. המדיטציה העמוקה יכולה להיות ה"חלל" שבו אדם יקבל תשובות לכל האתגרים והמצבים בחיים. מי שעושה מדיטציה מדי יום יכול להשיג תוצאות שיעשירו את חייו.

טכניקות מדיטציה

הזמן, המקום ומשך הפעולה: השתדל שמועד המדיטציה והמקום יהיו זהים. מרבית המודטים ממליצים על מינימום של 15 דקות ביום.

התנוחה: ישנן תנוחות מדיטציה רבות (לוטוס מלא, לוטוס חלקי, וכו'). התנוחה לא חשובה, מה שחשוב הוא שהאדם חייב להרגיש נינוח ורגוע לחלוטין (אני מודט בישיבה על כסא נוח, על פי שיטת המדיטציה הטרנסדנטלית). מרבית הישראלים ובני ארצות מערביות אינם חשים בנוח עם תנוחות ה"בייג'לה" של עמיתיהם מהמזרח. ישיבה עם הגב זקוף בכיסא בעל משענת גבוהה היא תנוחה "מערבית" פופולרית. שב זקוף בכסא, עם כפות רגליים מונחות על הרצפה. החזק את עמוד השדרה זקוף ומאוזן, הכתפיים שמוטות ורגועות והידיים או פתוחות ומוכנות לקליטה, או כפות ידיים כלפי מטה, בחיק. תנוחה זו משחררת את הלשד המוארך (מרכז האנרגיה בבסיס הגולגולת) וגם מאפשרת נשימה עמוקה.

אמצעי בקרה מדיטטיביים: לפני שתיכנס למדיטציה עליך להחליט מה אמצעי הבקרה הרצויים לך. האם אתה מוכן לצאת מהמדיטציה כדי לענות לטלפון? אם לא, הסר את השפופרת ממקומה (מומלץ). אם תחליט שתהיה מוכן להפסיק את המדיטציה כדי לענות לטלפון, לפתוח את הדלת וכו', עליך לקבוע מראש שתוכל לצאת ממצב המדיטציה בקלות וללא מאמץ לצורך הפרעות כגון אלה, לטפל בעניין ולחזור למדיטציה (מומלץ לא לאפשר שום הפרעות חיצוניות בזמן המדיטציה). מועד המדיטציה, המקום ומשך הפעולה צריכים להוביל לשלווה ולשקט. יחד עם זאת, עליך להתמודד עם תנועה שעוברת במקום או רדיו, או טלוויזיה הפועלים בחדר אחר, שים לב פשוט שיש רעש רקע, הנח לו והיכנס למדיטציה. במהירה, יראה לך כאילו רעש כזה יתפוגג. רעש חזק וחד עלול להוות הפרעה חזקה מדי ויש להימנע ממנו. לפני שתיכנס למדיטציה, קבע את אמצעי הבקרה ליציאה ממצב זה. קבע לעצמך שאחרי חמש עשרה דקות, עשרים דקות, חצי שעה, או כל זמן שתימשך המדיטציה שלך, תחזור מהמצב הסובייקטיבי של השכל למצב האובייקטיבי. כדאי שתאמר לעצמך שתחזור רענן, דרוך ובשליטה אובייקטיבית מלאה למצב האובייקטיבי, לאחר שתספור עד שלוש בלווית שלוש נשימות עמוקות אחרי כל ספירה איטית. אם יקרה לך שתחזור למצב האובייקטיבי בעוד אינך חש רגוע, חזור לפרק זמן קצר למצב המדיטטיבי ולאחר מכן צא ממנו, בקצב איטי ובטוח.

תהליך המדיטציה עצמו: ישנם אופני מדיטציה רבים. אדם יכול לעשות מדיטציה לגבי משהו (עצם רצוי, אירוע, אלוהים, יופי וכו') או על כלום ולהיכנס למצב המדיטטיבי כמו כלי ריק המחכה שימלאו אותו. לפני הכניסה למדיטציה, קבע לך מטרה. אמור את דבריך. מה אתה מקווה להשיג? האם אתה פשוט חושק באנרגיה והתחדשות מהתהליך? אם אנרגיה חדשה והתחדשות הם מטרתך, הנח לשכל לנדוד מרושם לרושם או לפחות עד שיעלה בראשך משהו מעניין ובגדר תגלית. אל תנסה להפוך את שכלך למעין ריק ללא תוכן. נראה כי רק מיסטיקנים מעטים מסוגלים לרוקן את שכלם מכל מחשבה. אחת ההצהרות הטובות למקרה שמטרתך היא להשיג ידע או אנרגיה חדשים באמצעות מדיטציה היא: "אני משתחרר, בידיעה שהתשובות והכיוונים הנכונים יגיעו אלי."

אם ברצונך להפנות את שימת הלב לאירוע, אתגר מסוימים וכו', עצום את עיניך (עיניים עצומות מומלצות במיוחד לסוגים שונים של מדיטציה) וכוון את הראיה הפנימית שלך לאובייקט של המדיטציה. מבלי לשפוט אדם או דבר כלשהו, שים לב מה אתה "רואה" והיה מודע לו. הכר כל מה שיצוץ, אל תשים עליו תווית והמשך לראותו מכל ההיבטים המוצגים לך. יתכן ותופתע מההתגלות הפתאומית שתקבל. גם אם ההתגלות איננה מיידית, דע שהתשובה האמיתית תתגלה לעיניך, גם ימים, שבועות או חודשים לאחר מכן. התשובות יבואו!

אם יתברר שקשה לך להיכנס למצב המדיטטיבי, השתמש בחמש הצעדים הבאים:

1. להרגיש בנוח בסביבה המדיטטיבית שלך.

2. להרגיע לגמרי את הגוף הפיזי שלך.

)התחל מהרגליים ועבור בקצב איטי לראש, תוך מיקוד עיני השכל, באיטיות ותוך כדי הרגעה, על כל חלק מהגוף - כפות רגליים, עקבים, ירכיים, אזור האגן,  וכו'.)

3. להרגיע את השכל המודע. (בתהליך המדיטציה אל תנסה לתת פירוש שכלי לדברים(.

4. להרגיע את השכל. (שים לב שהשכל תמיד פעיל אך בעזרת מחשבות זורמות ועדינות תוכל תמיד להרגיעו(.

5. אל תפעל. (תן למחשבות לזרום, אל תנסה לסלק ממוחך מחשבות או דימויים כלשהם. פשוט אל תשפוט ואל תעריך כל דבר שצץ(.

נשימות עמוקות אחדות עשויות לסייע בזירוז המצב המדיטטיבי. נשום עמוקות ולאחר מכן נשוף. עם כל נשיפה אמור לעצמך שאתה משחרר תפיסות שליליות כלשהן או "מחשבות בלתי-טהורות" שיתכן ונכנסו למודעותך. עם כל נשימה עמוקה, "ראה" עצמך כנושם מחשבות חיוביות, טהורות ומלאות אנרגיה, של אהבה, אושר, בריאות, עושר והרמוניה מלאה.

אני מודט על פי שיטת המדיטציה הטרנסדנטלית, והיא מחוללת עבורי פלאים. מניסיוני אני ממליץ בכל פה על שיטה זו. אולם זו אינה השיטה היחידה, ישנן שיטות מדיטציה מועילות רבות.

ללמוד כיצד לחשוב בדרך בריאה הוא ללמוד כיצד לאהוב ולחיות בצורה בריאה בהרמוניה וקלילות מבורכים.



Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved