קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

לחלום ולהגשים

11. כוחה של האהבה

מסופר על איש נבון ואהוב ששלט פעם על פרס. הוא דאג לבני ממלכתו ורצה רק את הטוב עבורם. הפרסים ידעו כי השאח מתעניין באופן אישי בענייניהם והחזירו לו אהדה. מפעם לפעם, נהג להתחפש ולשוטט ברחובות כדי לראות את החיים מנקודת המבט של העם.

באחד הימים התחפש לקבצן והלך למרחצאות הציבוריים. אנשים רבים נהנו מהחברה ומההתרגעות. מי המרחצאות חוממו בכבשן ששכן במרתף ובו אדם אחד היה אחראי לרמת החום הנכונה. השאח ניגש למרתף כדי לבקר את האדם ששמר על האש ללא לאות.

שניהם חלקו יחד בסעודה והשאח התיידד עם האיש הבודד. יום אחרי יום, שבוע אחר שבוע, ביקר השאח אצל שומר האש. עד מהרה נקשר הזר למבקר מכיוון שזה בא אצלו. אף אחד לא הפגין כלפיו יחס כזה של אכפתיות ודאגה.

באחד הימים גילה השאח לאיש את זהותו. זה היה צעד מסוכן מכיוון שהוא חשש שהאיש יבקש טובות מיוחדות או מתנה. תחת זאת, הביט האיש לתוך עיניו של המנהיג ואמר, "אתה עזבת את ארמונך הנוח והתהילה ובאת לשבת איתי בצינוק החשיכה. אכלת מאכלי המר והתעניינת בי. על אנשים אחרים תוכל להמטיר מתנות יקרות, אך לי נתת את המתנה הטובה מכולן. נתת את עצמך."

במשך אלפי שנים, הרהרו אנשים וחשבו מהי מערכת יחסים אנושית, איכותית. אחרי כל הפילוסופיות, התיאוריות וההשערות, רק עיקרון אחד נשאר בעינו. אין בו חדש. למעשה, ימיו כימי ההיסטוריה האנושית. זרתוסטרא לימד אותו למעריצי האש שלו, לפני יותר משלושת אלפים שנה. קונפוציוס אישר את העיקרון הזה בסין לפני אלפיים וחמש מאות שנים. בעמק ההאן חיו חסידיו של טאו, מנהיגם, טאו-צה לימד אותם עיקרון זה ללא הרף. היהדות מסכמת את העיקרון הזה במשפט אחד קצר בן שלוש מילים: "ואהבת לרעך כמוך".

כל אדם נולד עם הצורך להיות נאהב ללא תנאי. צורך זה לעולם אינו מפסיק. ככל שאנו חווים יותר אהבה, כך יש לנו יותר סיכוי למימוש עצמי. האהבה היא הכוח הגדול ביותר - מוטב לומר, הכוח האמיתי היחיד - והאהבה היא התשובה לכל אתגר העומד בפני בני האדם.

האהבה היא עד כה המקור החשוב ביותר של האושר האישי. האהבה חשובה במידה רבה הרבה יותר מאשר כסף, פרסום, מעמד או כל צורה אחרת של סיפוק הרצויה לנו.

אם האהבה היא כה חיונית לתחושת החדווה והאושר כפי שהיא במפורש, מדוע כה רבים הגברים והנשים המתקשים לתת ולקבל מתת מבורכת זו? התשובה היא שאיננו חווים מספיק אהבה מפני שאיננו יודעים כיצד להעניק אהבה. לעתים קרובות מדי אנו מתמכרים לרצונות, חשקים ותגובות רגשיות המנוגדים לאהבה, חדווה ומימוש עצמי. מדוע אנו מתנכרים לעתים כה קרובות לאותם דברים החיוניים לחיים מלאי תוכן (אהבה, שלווה, אושר)?

מדוע חיינו רצופים בתלאות, ייאוש וחרדה? מדוע אנו דוחפים תמיד את עצמנו ואת האחרים? מדוע אנו זוכים רק לפירורים קטנים של שלווה, אהבה ואושר? מדוע מאופיינים בני האדם בריטונים ובתלאות הגורמים לכך שיחסים בין בעלי חיים נראים הרבה יותר שלווים בהשוואה ליחסים בין בני אדם? התשובה היא כה פשוטה, אך לעתים קשה לנו להבינה מכיוון שכל דרך כמעט שבה לימדו אותנו לפעול למען האושר רק מחזקת את התחושות והפעילויות המאמללות אותנו.

זוהי נקודה מרכזית שחייבים להבין. לא נוכל להיות מאושרים בדרכים שלמדנו. לא נוכל להתקדם למודעות גבוהה יותר, אלא אם כן נבין נקודה זו בבירור.

מרביתנו סבורים כי רצונותינו (הנתמכים על ידי התחושות הרגשיות שלנו), גורמים לנו אושר. אולם, איש טרם הגיע אל האושר על ידי שימוש ברצונות הנובעים מהרגש, כקווים מנחים. הבזקים של עונג, כן; אושר, לא.

רצונותינו ומאוויינו הם כה מפתים... הם מתחפשים בדמות "צרכים" שיש לספק כך שבסופו של דבר נוכל להיות מאושרים. הם מובילים אותנו מאשליה אחת של אושר לאחרת. אחדים מאיתנו אומרים לעצמם, "לו רק יכולתי להיות מנכ"ל החברה הזאת, הייתי מאושר." אולם, האם אי פעם נתקלתם במנכ"ל חברה מאושר באמת? יתכן שיהיו לו וילה יפה, מכונית מפוארת, חופשות במלונות פאר בחו"ל - אך האם אושרו פנימי? האם כיב הקיבה שלו נעלם?

כל העת אנו אומרים לעצמנו דברים כגון, "לו רק יכולתי לחזור לאוניברסיטה ולרכוש יותר השכלה - אולי תואר שני - אזי הייתי מאושר." אולם, האם בעלי תואר שני ודוקטורט מאושרים יותר מאיתנו? טוב לרכוש השכלה אך טעות לחשוב שהיא תביא לנו יותר שלווה, אהבה ואושר. כולנו אומרים לעצמנו, "לא רק יכולתי למצוא את האדם המתאים לאהוב, אזי הייתי מאושר." לכן אנו מחפשים מישהו שרגש ההתמכרות שלנו אומר לנו כי הוא האדם הנכון וחווים מספר רגעי עונג. אולם מכיוון שאיננו יודעים כיצד לאהוב, מערכות היחסים מידרדרות בהדרגה. לאחר מכן אנו מחליטים שככלות הכל לא נתקלנו באדם המתאים! כאשר אנו צומחים לרמת מודעות גבוהה יותר, אנו מגלים שחשוב יותר להיות האדם הנכון, מאשר למצוא את האדם הנכון.

חובה עלינו להבין, בצורה מעמיקה, מדוע כל הרגשות השליליים שלנו הם קווים מנחים מטעים לפעולה יעילה במצבים השונים של החיים. הרגשות השליליים שלנו הם תוצאה של דפוס סבוך של צלקות ופצעים שחווינו. פצעים רגשיים אלו גורמים לנו לקלוט אצל הזולת הבדלים שגורמים לנו למתח, במקום קווי דמיון המאפשרים לנו להבין ולאהוב. התכנות הנוכחי של רגשותינו גורם לנו לקלוט אנשים אחרים (ואת תנאי העולם שמסביבנו) כאיומים - בעלי פוטנציאל מסוכן לרווחתנו. בעקבות זאת אנו מגיבים בזרם של אדרנלין, פעימות לב מהירות יותר, עליית סוכר בדם או תגובות אחרות של הישרדות בג'ונגל, המכינות אותנו למצב של מלחמה או מנוסה. אנו לכודים באופנים בהם אנו קולטים את החיים.

אולם, אם נראה דברים בתפיסה הברורה יותר של המודעות הגבוהה, לא נאלץ לראות אף אדם (או מצב) כאיום רגשי או סכנה. חשוב על המצב המאיים ביותר שחשת בו בימים האחרונים. האם אתה עומד לאבד את משרתך? האם האדם האהוב עליך ביותר, מגלה יותר תשומת לב כלפי מישהו אחר? האם יש לך מינוס בבנק שאינך יכול לסגור? האם אתה חש כאב שעלול לנבוע מסרטן? לבעיות אלה יש פתרון או שאין. או שאתה מסוגל לעשות משהו בנוגע אליהן או שאינך מסוגל. אם פה ושם אתה מסוגל לעשות משהו בנוגע לבעיות אלה, אזי עשה זאת - גם אם זה רק השלב הראשון. דאגה או חרדה בנוגע לבעיה סוחטת את כל האנרגיה שבך. אם אין באפשרותך לעשות דבר וחצי דבר בנוגע לבעיה מסוימת, מדוע שתרגיש אי נוחות ותכלה את האנרגיה שלך בדאגה? זהו חלק מהכאן והעכשיו של חייך. זה מה שזה - כאן ועכשיו. דאגה, חרדה, או תחושות בלתי נעימות אחרות פשוט אינן נחוצות. הן רק פוגעות בתובנה שלך וביעילות פעולותיך.

עליך לשכנע את עצמך לחלוטין כי רגשות סוחטים אלה הם חסרי תועלת. עליך לראות את הדאגה המיותרת כדבר הגוזל ממך את יעילותך וחדוות החיים שצריכה להיות בחייך. כל עוד ידמה לך שלרגשות שליליים אלה יש תפקיד כלשהו, תתעכב הצמיחה שלך לקראת דרגת מודעות גבוהה יותר. אם לא תטריד את עצמך מבחינה רגשית כאשר העולם החיצון אינו מתאים לתכנות הפנימי שלך (רצונותיך, ציפיותיך, דרישותיך, או מודלים של יחס שהעולם צריך לנקוט כלפיך) תרגיש אנרגיה רבה כל כך ויתכן אף שתוכל להסתפק בפחות שעות שינה. תתמלא חדווה ואהבה ותלמד להעריך כל רגע בחייך - ללא קשר עם מה שקורה בעולם של האנשים והמצבים שמחוץ לך.

היכן וכיצד הגענו לתכנות רגשי זה? כמעט כולו נרכש בשנות חיינו הראשונות. לדוגמא, זכור לנו כי כאשר היינו קטנים מאוד, אימא הוציאה בקבוק בושם מאצבעותינו הזעירות ובו-זמנית שלחה לנו אנרגיה של חרדה שנבעה מרצונה שהבקבוק לא ישבר. בכינו. כשהיינו ילדים דחקו אותנו לפינה, השתלטו עלינו, הורו לנו מה לעשות ושלטו בנו. כך כל אחד מאיתנו פיתח תוכנית אישית של חוסר ביטחון עצום, של תחושות וכוח. רבות מבין התוכניות ש"נאפו" בתוך הרגשות, נבעו מהנחיות מוסריות שחזרו על עצמן או הצהרות כיצד דברים "צריכים" להיות. פיתחנו מודעות "עצמית" עם תגובות רגשיות כשל רובוט כדי להגן על ה"הישרדות" של אותו אני נפרד.

כך הפכנו למתוכנתים מבחינה רגשית ואנו מרגישים שאנו זקוקים לכוח כדי לשלוט באנשים ולתמרן אותם, למען נהיה מאושרים. בסופו של דברים אנו מכוונים עצמנו לפעולות או לתגובות של כל אדם או מצב המאיימים, ולו גם מרחוק, על ההתמכרות שלנו לכוח - על יכולתנו לתמרן אנשים ודברים מסביבנו ולשלוט בם.

כאשר אנו מגיעים לבגרות גופנית והמחשב הביולוגי שלנו (המוח) מסוגל לתפקד בצורה מעמיקה יותר, יש לנו כל הכוח הדרוש לנו. אך המחשב הביולוגי שלנו (המגובה ברפרטואר שלם של תחושות) מתוכנת עדיין בצורה כזו שתפצה אותנו על כל המחסור בכוח שחשנו כאשר היינו תינוקות וילדים קטנים. כעת עלינו ללמוד לזרום עם האנשים והדברים שמסביבנו. אולם ההתמכרות שלנו לכוח מונעת מאיתנו לאהוב אנשים כיוון שאנו תופסים אותם כחפצים העלולים לאיים על כוחנו, יוקרתנו, או על הסדר שבחיינו. אם ברצוננו לאהוב, או להיות נאהבים, לא נוכל להיות מכורים לכוח - או לכל דבר אחר.

כיצורים בעלי מודעות אנו זקוקים לדבר אחד בלבד כדי למצוא אושר בחיים והוא: להבין בבירור מי אנחנו (אנחנו מודעות טהורה ולא הדמויות החברתיות שאנחנו מציגים) ובדיוק מהם התנאים האמיתיים של חיינו, כאן ועכשיו. בעייתנו כה פשוטה ביסודה! אולם, כדי להגיע להבנה כה ברורה של עצמנו והעולם הסובב אותנו, אנו נדרשים לעבודה פנימית מתמדת. משמעות הדבר היא פיתוח הרגל שלפיו נקבל מבחינה רגשית כל מה שקורה כאן ועכשיו בחיינו. זאת מכיוון שרק מחשב שקט מבחינה רגשית מסוגל לראות בבירור ובתבונה ולמצוא דרכים יעילות לפעולת גומלין עם בני-אדם ומצבים.

ההתמכרות שלנו לכוח היא רק דוגמא אחת לתכנות הורס האושר שהכנסנו למחשב הביולוגי שלנו כאשר היינו צעירים מכדי להבין את המציאות של העולם שבו אנחנו חיים. כעת, כאשר כושר ההבנה הבסיסי שלנו השתפר, הוראות ההפעלה שנתנו למחשב הביולוגי שלנו מושכות אותנו לרמות נמוכות אלה. כך אנו לכודים באופן תת-מודע.

כאן ועכשיו, זו המציאות של חיינו. תנאי העתיד יכולים לצמוח רק מתוך תנאי ההווה. אולם, ההתמכרויות, הדרישות והציפיות העכשוויות (התכנות של המחשב הביולוגי שלנו) משתלטים על מודעותנו ומאלצים אותנו להקדיש את מרבית הזמן שאנו ערים (ומרבית הזמן שאנו חולמים) כדי למחות וליילל על המצב, על ה"כאן ועכשיו" של חיינו. הדבר פוגע בכושר הקליטה שלנו ומונע מאיתנו למצוא פתרונות יעילים לבעיותינו. "דרך חיי האהבה" למודעות גבוהה יותר מראה לנו כיצד לפרוץ מלכודת זו, להשתחרר ולגלות את הפוטנציאל שלנו כבני-אדם.

הצמיחה שלך למודעות גבוהה יותר צריכה להתחיל מהבנה מלאה של חשיבות ההתאחדות עם חוק המודעות הגבוהה:

לאהוב כל אדם ללא תנאי - כולל את עצמך.

חוק זה מאפשר לך למצוא את הקסם הסמוי בתוך עצמך ובאחרים. לדאבוננו, מעולם לא לימדו אותנו לאהוב ללא תנאי. כמעט כל חיינו מונעים ברצון הנפשי המתוכנת בתוכנו מגיל צעיר. מרבית ניסיונות האהבה שלנו לימדו אותנו שעלינו להרוויח אהבה או להיות ראויים לה לפני שנזכה בה - וכי אחרים צריכים להיות ראויים לאהבתנו. זוהי אהבה על תנאי - היא דומה לסחר חליפין או לעסקת העברה. אין פלא שמאמצינו לאהוב שנובעים מכוונות טובות אך אינם מיומנים, מסתיימים בדרך כלל בפירוד ובניכור. לימדו אותנו להעמיד תנאים לאהבתנו: "לו אהבת אותי באמת היית..." - ולאחר מכן להשתמש באחת ההתמכרויות שלנו כדי לסיים את המשפט. כאן מדובר בחילופין ולא באהבה בלתי-מותנית.

מהי אהבה ללא תנאי? זו אינה אהבה בנוסח של, "אני מסוגל לאהוב אותך אם תעשה מה שהתכנות הרגשי שלי - ההתמכרויות שלי - אומרות שאני רוצה שתעשה." זו פשוט אהבה. פשוט, "אני אוהב אותך מכיוון שאתה שם. אני אוהב אותך מפני שאתה חלק מהעכשוויות של חיי. אני אוהב אותך מכיוון שעל אף שגופינו ושכלינו פועלים בכיוונים שונים, ברמת המודעות שלנו כולנו דומים מבחינת האנושיות שבנו. אנחנו אחד."

כאשר אנו אוהבים, אנו רואים את האחרים כיצורים המתגלים לנגד עינינו במסע לקראת מודעות גבוהה יותר. מתברר לנו כי עד כמה שנשתדל להגיע להישגים חומריים, אנו עדיין מחפשים אהבה ואחדות ברמת המודעות. כולנו נמצאים במסע למודעות גבוהה יותר. אחדים מאיתנו שומעים את המסרים שהחיים מציעים לנו ופועלים במודע כדי לבטל את ההתמכרויות שלנו. אחרים אינם מתקדמים במהירות מכיוון שאינם יודעים עדיין כיצד ל'עבוד' על עצמם באופן מודע.

אנו חייבים ללמוד כיצד לאהוב את עצמנו - כאן ועכשיו. עלינו להרגיש כי גם אם פעולותינו בעבר נראות לנו נוראות ואיומות, חיינו מתחילים מחדש מדי יום. בכל עת היינו ראויים לאהבה. ילד יכול להיות שובב ומעצבן, אך הוא תמיד ראוי לאהבה. כל עוד אנחנו מתוכנתים עם ההתמכרויות שלנו בעלות המודעות הנמוכה - כולנו ילדים. לכן, עלינו לקבל את המלודרמות שבהן אנו מעורבים, בעוד אנחנו נוטשים את יבול ההתמכרויות הנוכחי שלנו. גם זה חלק מהחיים והצמיחה.

כל חלק ממערכת חיי האהבה מיועד לסייע לך ללמוד לאהוב כל אחד - כולל עצמך, ללא תנאי. עליך רק ללמוד כיצד לשתול את זרעי האהבה החיה במודעותך ואלה יפרחו באופן אוטומטי. אל תנזוף בעצמך אם ההארה לא תגיע אליך ביום שלישי הראשון בחודש הבא. ככל שתלמד לאהוב ולקבל את עצמך, כך תבין שאינך עושה בדיוק את מה שעליך לעשות כדי לספק לעצמך חוויות של צמיחה למודעות גבוהה יותר.

במחזה המוסיקלי, "האיש מלה-מאנשה", פוגש דון קישוט אישה מהרחוב. שמה אלדונצה. היא פראית ומופקרת, אך דון קישוט נמשך אליה. האיש מלה-מאנשה נעצר לרגע, מביט בה במבט חודר ומכריז שהיא גבירתו וכי יקרא לה דולציניאה.

היא עונה בצחוק לגלגלני, "אני בקושי אישה," היא נוהמת לעברו. אך דון קישוט עדיין רואה את זרעי הגדולה שיכולה לצמוח ממנה ומנסה נואשות להעניק לה דימוי עצמי חדש. הוא מנסה לשכנעה להאמין בדימוי הזה. הוא עומד על כך שהיא גבירתו ושהוא אוהב אתה. כעוסה ופראית - כששערותיה מרצדות על שדיה החשופים כמעט לחלוטין, היא צורחת בכל כוחה שאיננה אלא עוזרת מטבח, זונת רחוב - אפס. "אני אלדונצה, לא דולציניאה." היא אומרת כשהיא בורחת מהבימה, בעוד האיש מלה-מאנשה לוחש שוב שהיא אשתו.

עם סיום המחזה דון קישוט גוסס. הוא מרגיש שאכזב את דולציניאה, אהובתו. ואזי מגיעה לצדו דולציניאה - וכעת היא נהדרת ברכות חדשה. נבוך הוא אינו מכיר את הזרה הנאה הזו, עד שבקול חם ורך היא מספרת לו שהיא דולציניאה שלו. היא ניצלה משנאה עצמית. דון קישוט לימד את דולציניאה מהי אהבה עצמית. היא באמת הפכה לאדם חדש.

כיצד תוכל לאהוב אחרים אם אינך אוהב את עצמך? האהבה שלך לעצמך והאהבה שלך ל"אחר" הם אבני הבניין המצטרפות זו לזו בתוך עצמך כדי ליצור את המזבח היפה של האהבה האמיתית.

ללמוד כיצד לאהוב את עצמך ללא תנאי משמעו להשתחרר מההתמכרויות המתוכנתות שלנו - אותן הוראות תובעניות הנתמכות על ידי הרגשות והנשלחות למחשב הביולוגי שלנו. כך אנחנו מסוגלים לקלוט בבירור מה נמצא כאן ועכשיו - להעריך בצורה נבונה - ולפעול באופן יעיל כדי לעשות כל מה שאנחנו רוצים לעשות בנוגע לכך. המפתח לכך הוא הקבלה המיידית והרגשית של כאן ועכשיו - הקבלה הרגשית של מה שבעבר התקשינו לקבל.

כאשר מגרים את רגשותינו, איננו מסוגלים לקלוט בבירור את מצבנו הנוכחי בחיים. במצב שכזה, המחשב הביולוגי שלנו שולח זרם מידע למודע שלנו שבו מדגישים את הפירוד והניכור. אנו יוצרים הערכה מאוד מסולפת של כאן ועכשיו המבוססת על התכנות המתמכר שלנו. כאשר זה קורה, אנו מעצימים הבדלים ומדכאים קווי דמיון בינינו ובין ה"אחרים". כך אנחנו הורסים את יכולתנו לאהוב ללא תנאי.

כולנו יודעים שאין די ברצון לאהוב. ככל שאנחנו מסוגלים לזכור את עצמנו, היינו תמיד מודעים לחשיבות האהבה בחיינו. ידוע לנו שחוסר אהבה הוא הגורם למרבית האומללות שבעולם - לקשיים להסתדר עם אנשים אחרים, לזיהום, דעות קדומות, מלחמות ופשעים נגד האנושות, נגד אנשים וקבוצות. אך מה אנחנו מסוגלים לעשות בקשר לזה?

חוק המודעות הגבוהה כולל קו מנחה מעשי:

בכל פעם שאתה נעלב, אתה מוסיף סבל לעולם, בדיוק באותה מידה שבה נוסף סבל כאשר מעליבים אותך.

האהבה מתחילה בך

בטח שמעתם את הסיפור על הילדה הקטנה אשר בפרץ של חימה צרחה על אמה שהיא שונאת אותה. לאחר מכן, מפחד העונש, נמלטה מביתה לגבעה וצרחה לעבר העמק, "אני שונאת אותך! אני שונאת אותך!" ההד חזר מהעמק, "אני שונאת אותך! אני שונאת אותך!" נחרדת מהתגובה נסה הילדה לביתה וסיפרה לאם כי בעמק יש ילדה קטנה ורשעה שצורחת שהיא שונאת אותה. האם לקחה אותה לגבעה ואמרה לה לצעוק, "אני אוהבת אותך! אני אוהבת אותך!" הילדה הקטנה עשתה כדבריה והפעם גילתה כי בעמק יש ילדה אחרת שאומרת: "אני אוהבת אותך! אני אוהבת אותך!"

החוקים הטבעיים של החיים מלמדים אותנו כי אנחנו מקבלים מה שאנחנו נותנים; את אשר תזרע תקצור; שלח לחמך על פני המים, כי ברבות הימים תמצאנו.

כדי שתחווה יותר אהבה, עליך להפוך תחילה ליותר אוהב. זוהי אמת נצחית. לא תוכל להשיג אהבה אלא אם כן  א ת ה אהבה. עליך להיות הדבר שאתה רוצה להיות! כך זה פועל! העיקרון פשוט בתיאוריה והוא אכן מצליח. הבעיה היא שמרביתנו מתקשים להפוך את העיקרון למעשה.

כאשר אנו חושבים שאנשים אחרים הם מקור האהבה שאנחנו מחפשים, אנו הופכים אותם לאלוהי האהבה. אנו מצפים שבני זוג, ילדים, הורים וחברים יאהבו אותנו ויעניקו לנו בטחון. במוקדם או במאוחר אנו מתחילים להאמין שהם "מונעים" מאיתנו אהבה. כאשר זה קורה, אנו חשים מאוד חסרי ביטחון ומאוימים. אנו מקבעים את עצמנו כך שכל עולמנו עלול להתמוטט בגלל מלים או מעשים של ה"אהוב". בהתנהגות מתמכרת שכזו לא יכול להיות אושר. כאשר אתה הופך אנשים אחרים למקור אהבתך, אתה חיי את חייך בתלות רגשית מלאה ותמיד על סף דיכאון כבד בגלל מלים או מעשים של הזולת.

תחושות הפירוד

כאשר אנו חווים את מצב הפירוד, אנו מתמלאים רגש חרדה. תחושות הפירוד הן הגורם לכל חרדה. להיות פרוד פירושו לחוות ניתוק, חוסר אונים וניכור.

ברב המכר שלו, "אומנות האהבה" כתב אריק פרום, הפסיכואנליסט הנודע את ההצהרה הדרמטית הבאה על הפירוד: "הצורך העמוק ביותר של האדם הוא הצורך להתגבר על הפירוד שבו, לנטוש את בית המאסר של יחידותו... האדם - בכל הגילים ובכל התרבויות - ניצב בפני הפתרון של אותה שאלה: השאלה כיצד להתגבר על הפירוד, כיצד להשיג איחוד, כיצד להתעלות על החיים הפרטיים ולמצוא את האחדות."

מלותיו של אריק פרום נשמעות נכונות. תחושות הפירוד מותירות אותנו בהרגשה שאיננו נאהבים או רצויים. עלינו להיות מסוגלים להתייחס לזולת ולהיות קרוב אליו ועדיין, אסור לנו להעביר אליו את כוחנו. האומללות עלולה לצמוח בין אם מתוך פירוד מאחרים או על ידי היצמדות אליהם והפיכתם למקור אהבתנו ואושרנו. מה שנראה תחילה כשתי גישות שונות לחלוטין יביא בסופו של דבר לאותו מצב של חוסר מימוש עצמי.

רק אדם שלם המאוהב בחייו מסוגל להתאחד עם כל הצורות האחרות של החיים. אנו חשים את הפירוד תחילה מבפנים ותחושה זו מובילה אותנו להרגשת הניכור החיצוני. אחדות טוטאלית פנימית, בשכל וברוח, יוצרת אחדות עם כל מה שאנו באים אתו במגע.

בחירה חופשית היא זכותך

אהבה ללא תנאי היא המציאות של המודעות הגבוהה ובו-זמנית יש לך הזכות לבחור אהוב, חברים וחוויה אישית. רצון חופשי הוא מתת יקרה של האל ועלינו להעריצה תמיד ולחוותה.

התפוח והתפוז שניהם פירות טעימים. במצבם המושלם הם יפים, טעימים ומזינים. אם תבחר לאכול את התפוח, אל לך, בדרך כלשהי, להפכו לחשוב יותר מהתפוז. פשוט, ניתנה לך האפשרות ואתה מימשת את בחירתך. בדרך כלל אנשים אינם מתקשים לבחור בין תפוז לתפוח על פי העדפה אישית, מבלי שהדבר שלא נבחר יראה כשגוי. אולם, בנוגע לחוויות אחרות ואנשים בחיינו, אנו מעבירים בדרך כלל ביקורת חריפה יותר. בספר בראשית מסופר הסיפור הסמלי על בריאת האדם. אדם וחווה איבדו את חינם בעיני האל אחרי שאכלו מעץ הדעת של הטוב והרע. כאשר אדם הופך דבר מה ל"טוב" הוא מסתכן ביצירת הדבר המנוגד, ל"רע". מי שסבור שדבר מסוים הוא "נכון" מחשיב דבר אחר כ"שגוי". יש להיזהר בהגדרות כגון אלה. אם אתה שופט בהתמדה דברים, התרחשויות ובני אדם אחרים, אתה מגביר את תחושת ה"דואליות" שבהווייתך. בחירת חוויה אחת ולא אחרת, או הבחירה להיות אדם מסוים ולא אחר, עשויה להיות מתגמלת ביותר, מבלי שתהיה ביקורתי. העדפות מאפשרות לך להפעיל רצון חופשי ובחירה חופשית, מבלי לגרום עוול לזולת.

אהוב כל אדם ברמה האוניברסלית. הפסק לשפוט ולשחרר טינה ובו-זמנית בחר להאניש את תחושת אהבתך באמצעות האנשים שאתה מעדיף להיות אתם. כך תכניס את מימד החירות לבחירה החופשית שלך!

יחסים מוצלחים ראשיתם בך

חיינו סובבים סביב מערכות יחסים רבות. אנו מקיימים פעולת גומלין עם בני זוג, ילדים, הורים, עובדים, מעסיקים, חברים, לקוחות והקופאית במרכול השכונתי. מערכת יחסים אישית, מושלמת, היא תנאי למערכת יחסים מוצלחת עם כל אדם. כיוון שהדימוי העצמי שלנו קובע כיצד נתייחס לכל אדם שאיתו ניצור מגע, עלינו תחילה לאהוב את עצמנו ללא תנאים. המטרה הסופית של כל מערכת יחסים מוצלחת היא לתת ערך, לקבל ערך ולחלוק בו. דבר זה אפשרי רק אם נראה את המתת שאנו מביאים בהיותינו אוהבים, תומכים, מלאי כוח וראויים. לדברי ההוגה האמריקאי קן קייס, כל אדם שאנו פוגשים הוא מורה או אהוב. אם זה נכון, וכך אני חושב, גם אנחנו מורים. מערכת היחסים היפה והאינטימית ביותר היא שבה אתה ואחר בחרתם להיות יחד במערכת יחסים של מורה/תלמיד ואוהב/נאהב.

אם אתה "זקוק" בצורה התמכרותית למערכת יחסים עם אדם מסוים, אתה מזמין לעצמך צרות. שיר אהבה אמריקאי פופולרי מתאר מערכת יחסי אהבה במלים: "הייתי חצי וכעת אני שלם." תפיסה זו נשמעת כרומנטיקה מולחנת, אך במציאות אין זה כך. אם אתה מאמין שאתה רק "חצי" בן-אדם המחפש את ה"מחצית" השנייה שלו, חייך לא יהיו מוצלחים ביותר. שני חצאי בני-אדם הם רק "שני חצאים" ולא שלם! אף אחד אחר איננו המקור לתחושות האהבה שלך. בדרך כלל רוצים לחלוק באהבה ולאהוב והאהבה תמיד רוצה שאנשים אחרים יחושו במגע המרפא שלה, המביא השראה. "בריכת האהבה " שלך נמצאת עמוק בתוכך. היא לעולם איננה "שם". לא תוכל להשיג אהבה, אלא, רק להיות אהבה.

אל תזדרז להיכנס למערכת יחסים כלשהי. עבוד על עצמך. חוש את עצמך, התנסה ואהוב את עצמך. עשה זאת תחילה ועד מהירה ימשך אליך האוהב היחיד והמיוחד. לאחר מכן, תוכלו שניהם לחלוק בהרפתקה שבחיים.

המפתח לשינוי הוא לדעת כי אהבה ומערכת יחסים מתחילות בך. אתה הוא הגורם לאושר האישי שלך. אם תיתן את עצמך באופן חופשי ומתוך בחירה, זו תהיה דרך נפלאה לבטא את עצמך. אם תוותר על הכוח האישי שלך ותפקיד את החיפוש אחר מימוש עצמי בידיו של הזולת - לא תצליח. דיכוי עצמי ואהבה אינם עולים בקנה אחד.

מערכת יחסים עם מודעות עמוקה

יש בני-אדם שאינם יודעים בדיוק מה מניע אותם להתחיל במערכת יחסים. נדמה להם שמטרת היחסים היא מערכת היחסים עצמה. יחד עם זאת, רובינו אינם חושבים על דברים מוגדרים כאשר אנחנו מחפשים שותף לחיים. לפניך רשימה של הצהרות, בדוק עם מה אתה מזדהה:

"אני מחפש שותף למין."

"אני מרגיש בטוח יותר מבחינה כספית כאשר אני נשוי למישהו."

"טוב שתהיה לי חברה כדי שלא ארגיש בודד."

"הורי יהיו מרוצים יותר אם אנשא."

"אני רוצה ילדים."

"אני יכול לנצל את מערכת היחסים לצמיחה רוחנית."

"נמאס לי לצאת לפגישות; הגיע הזמן להסתדר בחיים."

"אני רוצה מישהו שאוכל ל'השויץ' בו בפני החברים."

"אני זקוק/ה למישהו/י שירוויח כסף ויטפל בי אם אהיה חולה."

"מערכת היחסים עוזרת לי להרגיש שלם."

אציין שוב שאין בכוונתי להפוך אף אחד מהרעיונות לעיל על כניסה למערכת יחסים לנכון או שגוי. אולם, הייתי רוצה לחלוק אתכם את הדברים שאני אומר לעצמי בתחום זה. חיים עם שותפה מעניקים לי את ההזדמנות לשיתוף פעולה בהרפתקה הגדולה ששמה החיים. כך אני מכוון את שכלי למודעות לגבי מי שאוהב להיות בחברתי ולשתף פעולה בדברים מהם אני נהנה. כך גם אני יכול לבדוק האם אני נהנה לשתף פעולה בדברים שהיא נהנית לעשות.

מובן שאיני מצפה שהכל יהיה מאה אחוז - אין מאה אחוז בחיים. אני מודה ליקום אם האדם שאתו אני חי אוהב לשתף פעולה אתי ב75%- מהדברים שאני אוהב לעשות, כאשר אני יוצר את הרפתקת החיים שלי על פני כדור הארץ. כפי שגודארד היטיב להגדיר זאת, "האושר הוא האמנות לשזור זר מהפרחים הנמצאים בהישג יד."

התאהבות איננה בסיס מוצק למערכת יחסים

הצהרה כגון "התאהבות איננה בסיס מוצק למערכת יחסים", נשמעת לך וודאי רעיון מטורף. אני מודה שזה אכן נשמע מטורף - במיוחד מפיו של מי שמעלה על נס את הרעיון שהדרך לאושר עוברת דרך האהבה..

הבעיה היא ש99%- מבינינו פועלים מתוך חוסר עצום באהבה. לעתים קרובות לא חווינו מספיק אהבה בילדותנו וליבנו רעב לרגש יקר זה. אנו חיים כל העת בתחושה של כמיהה לאהבה. אנו מחפשים אנשים שיוכלו לקבל ולאהוב אותנו. אנו משולים לנמרים רעבים שלא אכלו במשך חודש. כאשר אנו מוצאים אדם שחש כלפינו אהבה, זהו אירוע כביר. אנו חשים שאהבה כה נדירה עד שעלינו לעשות משהו בנוגע אליה. לכלוא אותה. לקשור אותה. לא להניח לה לחמוק!

 ... כאשר אנו מתחילים לעבוד על דגמי ההתמכרות שלנו לגבי איך העולם צריך להיראות, אנו מתחילים להקרין השלמה ואהבה גדולים מתמיד. האנשים שמסביבנו מתחילים לכוון עצמם לדרך שבה אנו יוצרים כלפיהם אהבה בלתי מותנית וגדולה. הם אוהבים להיות עם מישהו שחי את האהבה. הדבר דומה למציאת נווה מדבר במדבר.

מניסיוני, כאשר למדתי לאהוב באופן בלתי מותנה, התברר לי שאני מתחיל ליצור ולחיות בעולם של אהבה, כעת למדתי להפעיל את השכל והלב כך שאוכל להמשיך ולאהוב כל אדם - מרבית הזמן.

לפיכך, אם אתה 'עובד' על עצמך באופן יעיל כך שתאהב כל אדם באופן בלתי מותנה, לא תוכל להשתמש באהבה כבסיס למערכת יחסים. אתה תאהב כל אחד - אך לא תוכל לחיות עם כל אחד שאתה אוהב.

על אף שאהבה רומנטית היא תחושה נהדרת, בניית מערכת יחסים על גביה כמוה כבניית בית על חול נודד - הבסיס אינו יציב. אהבה בלתי-מותנית מעניקה את הבסיס היציב למערכת יחסים. המושג אהבה בלתי-מותנית מתפרש מעצמו. אין תנאים - אהבתי אינה קשורה בחבלים. אין זה משנה מה אתה אומר או עושה, אני אמשיך לאהוב אותך. יתכן שמעשיך אינם מוצאים חן בעיני, אך אהבתי אינה מותנית ולא תשתנה - גם אם מעורבותנו תשתנה.

לעתים קרובות אנו מתמקדים בדברים הנוספים שהשותף שלנו "צריך" או "יכול" להציע לנו במערכת היחסים. התבונה השכלית שלנו עשויה להתעקש באופן מתמכר על גישה "הוגנת" של "חצי-חצי". דבר זה רק יגרום לוויכוחים שבהם אנו נצא "צודקים" - אך נפסיד אינטימיות ואושר.

האגו שלך עלול ליצור אשליה שאם אתה מצביע כל העת על חסרונות השותף שלך, הוא יחוש הנעה רבה להעניק לך יותר. יתכן וכבר הבחנת כי זה אינו יעיל. יתכן שתוכל לשחד' את השותף לחיים או לאלצו לתת לך יותר מכפי שהוא נותן לך כרגע, אך גם זה לא יצליח. אולם, אם אתה עושה דברים כגון אלה במערכת היחסים שלך, אל תענה את עצמך. המשחקים האלה של נכון-לא נכון של האגו/שכל הם רק שלב בצמיחה. היה עדין ומלא התחשבות כלפי עצמך.

לבוא לשותף לחיים עם תביעות רגשיות, זה דבר אנושי; לוותר על תביעות הגורמות לפירוד - זה אלוהי. כאשר תכוון עצמך באופן מעמיק יותר ותקשיב לתבונה הרוחנית שבך שלעתים קרובות נחה לה בלבך, ללא שימוש, תתחיל להבין כי בכל רגע נתון השותף לחיים יכול להימצא רק במקום שבו הוא נמצא. אם אכן צריך להתרחש שינוי אמיתי (במקום שינוי מאולץ, על פני השטח, או מזויף), רק אהבה תניע את שותפך לחיים להיות קשוב יותר לצרכיך ורצונותיך והוא יגלה נכונות רבה יותר לעשות כרצונך.

הדרך הטובה ביותר לסייע לבן הזוג להרגיש אהבה רבה יותר כלפיך היא ליצור אצלך חוויה של אהבה גדולה יותר כלפיו - וכוונתי כאן שעליך להיות הראשון שיעשה זאת, וברציפות. המשך לעשות זאת בין אם תשיג את ה"תוצאות" המקוות ובין אם לאו. כדי להשיג "תוצאות", עליך להפשיט את אהבתך מההתניה שבה.

אל תצפה שמערכת היחסים תהפוך אותך למאושר

ההזדמנות לחיות עם אדם אחר היא אחת המתנות הגדולות של החיים. דרישות וציפיות מצידך שמערכת יחסים זו תהפוך אותך למאושר רק יגרמו לה נזק וחבלות. אני מצטער, אף אחד לא יציל אותך. מספר הדברים להם אתה מתמכר ועוצמת ההתמכרות משפיעים על יצירת חוויה אישית של אושר או אומללות, הרבה יותר מאשר האדם שאתו אתה חי!

המשמעות האמיתית של "אני אוהב/ת אותך" היא  - "כאשר אני נמצא אתך, אני בא במגע עם ההיבטים היפים, המוכשרים והראויים לאהבה, שבי."

מה באמת מתרחש במערכת העצבים שלי כאשר אני אומר את המלים: "אני אוהב אותך? כאשר אני אתך, הדברים שאתה אומר ועושה  עוזרים לי לחוות אותם היבטים באישיותי שאני רואה כיפים, מוכשרים וראויים לאהבה. במלים אחרות, אני אוהב את עצם חווית העצמי. אתה משקף אותי ומניח לי לראות את ההיבטים היפים, המוכשרים והראויים לאהבה, שבי.

מעורבות, כן; התמכרות, לא

כדי להפיק את המירב ממערכת היחסים שלך, תוכל להיעזר רבות באבחנה בין מעורבות עם אדם והתמכרות לשהייה במחיצתו. הבה נגדיר שני מושגי מפתח אלה. מעורבות משמעה "אני חולק אתך את חיי." התמכרות משמעה "אני יוצר את החוויה שאני אבוד בלעדיך. אני זקוק לך כדי להיות מאושר."

מעורבות משמעה לבלות זמן רב ביחד. התמכרות משמעה ליצור במחשבה תביעות בעלות גיבוי רגשי המכתיבות מה השותף שלי צריך לומר ולעשות - כלומר, "בעלות". מעורבות משמעה שאני בוחר לחלוק חלק נכבד מחיי עם אדם אהוב ולבנות יחד מציאות הדדית.

בקש את מה שאתה רוצה, אך אל תתמכר לעצם הקבלה

בקש מה שאתה רוצה

התענג על מה שאתה מקבל,

השתדל לגשר על פערים בין מה שאתה רוצה ומה שאתה מקבל.

לעתים קרובות אנו מבקשים את מה שאנו רוצים בצורה שמתפרשת כהאשמה או 'נכון/לא נכון' במקרה שבן הזוג אינו מעניק לנו מה שאנו רוצים. יתכן שהרגשתך תהיה: "אני הייתי אמיץ וישיר כאשר ביקשתי ממך מה שאני רוצה, ומן הראוי שאת/ה תגמול לי." נוכל לראות זאת כניסיון תמרון וחוסר מיומנות, כיוון שזוהי תוצאה של האני הנפרד המשקף מודעות של אני מול אתה.

פתח מודעות לתפיסת עצמך ובן/ת זוגך וליופי המתמיד שבאישיות שניכם

כאשר אתה אוהב אנשים אחרים אהבה עמוקה, אתה חווה בבירור את התחושה שהם ממש 'בסדר' כבני אדם. יתכן שההתמכרויות שלך מונעות ממך לראות שאותו דבר חל גם לגביך. אך גם אתה יפה בדרכך שלך, עם כל שיגיונותיך וחולשותיך. ומי יודע - אם תוכל לגרום לבן הזוג לקבל עצמו כאשר יתנהג באופן אמיתי, יתכן שהוא יוכל לסייע לך ביום מן הימים לקבל את עצמך כיפה, מוכשר וראוי לאהבה, כאשר אתה תתנהג באופן אמיתי.

שנים עשר הדרכים לאהבה בלתי-מותנית

לשחרר את עצמי

1. אני משחרר עצמי מהתמכרות לביטחון, לתחושה ולכוח המאלצים אותי להשתלט בכוח על מצבים בחיי וכך הורסים את שלוות הנפש שלי ומונעים ממני לאהוב את עצמי והזולת.

2. אני מגלה כיצד ההתמכרויות שלי יוצרות גירסה אשלייתית של העולם המשתנה של אנשים ומצבים מסביבי.

3. אני מברך על ההזדמנות (גם אם מכאיבה) המוענקת לי, להפוך מודע להתמכרויות שעלי לתכנת שנית כדי להשתחרר מדפוסים רגשיים ישנים, הקיימים אצלי.

להיות כאן עכשיו

4. אני זוכר תמיד שיש לי כל מה שנדרש כדי ליהנות כאן ועכשיו - אלא אם כן אניח למודעות שלי להיות נשלטת על ידי תביעות וציפיות המבוססות על העבר המת או עתיד דמיוני.

5. אני לוקח אחריות מלאה כאן ועכשיו לכל דבר שאני חווה, כיוון שהתכנות שלי יוצר את הפעולות וגם משפיע על תגובות האנשים שמסביבי.

6. אני מקבל את עצמי לחלוטין, כאן ועכשיו, וחווה באופן מודע כל דבר שאני מרגיש, אומר ועושה (כולל התמכרויות שלי הנתמכות על ידי רגשות) כחלק הכרחי מהצמיחה שלי למודעות גבוהה יותר.

פעולת גומלין עם אחרים

7. אני פותח עצמי באופן כן לכל האנשים בכך שאני מוכן להעביר באופן מלא את רגשותיי העמוקים ביותר, כיוון שהסתרתם היא שגורמת לי להישאר באשליה של פירוד מאנשים אחרים.

8. אני חש, בחמלה אוהבת, את בעיות האחרים מבלי להילכד באופן רגשי במצבים בהם הם נמצאים ואשר שולחים להם מסרים הדרושים להם לצמיחתם.

9. אני פועל באופן חופשי כאשר אני מכוון עצמי, מתמקד ואוהב. אולם, אני נמנע מלפעול כאשר אני מצוי בסערת רגשות דבר המונע מעצמי את התבונה הזורמת מהאהבה וממודעות נרחבת.

גילוי המודעות שלי

10. אני מרגיע בהתמדה את החיפוש הבלתי-נלאה בשכל ההגיוני שלי, כדי לקלוט אנרגיות המאפשרות לי להתמזג באופן אינטואיטיבי עם כל דבר מסביבי.

11. אני מודע כל העת לכל אחד משבעת מרכזי המודעות שבהם אני משתמש וחש כיצד האנרגיה שלי, כושר הקליטה, האהבה והשלווה הפנימית, צומחים כאשר אני פותח את כל מרכזי המודעות.

12. אני קולט כל אדם, כולל עצמי, כיצור מתעורר הנמצא כאן כדי לתבוע את זכותו מלידה לאותם מישורים של מודעות גבוהה יותר של אהבה בלתי מותנית ואחדות.

אתה זקוק ליחס אוהב

בני-אדם זקוקים ליחס אוהב. זה הבסיס שממנו אנו ניזונים ועליו אנו צומחים. כאשר איננו זוכים ליחס אוהב, אנו חשופים לכל מיני בעיות שליליות, רגשיות, נפשיות וגופניות. עלינו ללמוד להתנהג באמפטיה לזולת. מרביתנו שגו רבות בעבר. כעת, עלינו לסלוח לעצמנו ולהשתחרר ממשגי עבר אלו. אל לנו לחוש רגשות אשמה. בשעתו היינו פחות מודעים. כעת אנו יודעים יותר. כאשר אנו לומדים להיות סלחניים יותר כלפי עצמנו, אנו יוצרים את הרגישות שתלמד אותנו כיצד להיות סלחניים בכל מגעינו עם אחרים. כאשר תלמד לאהוב את חייך, תלמד לאהוב כל חיים של כל אדם.

האהבה היא התשובה. לאהבה כוח בלתי-מוגבל, כולל הכוח לרפא ולרומם כל מצב. כאשר אתה לומד לאהוב את עצמך ללא תנאי, תוכל לאהוב אחרים ללא הגבלות.

שמור על עצמך. מגיע לך הטוב ביותר מכל דבר - אהבה, בריאות, עושר, שלווה - הצלחה טוטאלית! עליך לדאוג לעצמך מספיק כך שתעז להאמין שיש לך כל דבר טוב שחשקה בו נפשך. כאשר תדאג באמת לעצמך, תהיה מאושר לחלוק בעושר שלך - רוחני, נפשי וחומרי - עם אחרים.

שלושת המרכיבים של מערכת יחסי אהבה

שלושת המרכיבים של מערכת יחסי אהבה הם: תקשורת, מחויבות, אכפתיות.

ברמה האוניברסלית, אהבה היא תקשורת בצורתה העילאית ביותר. זוהי מחויבות לחיים עצמם ואכפתיות לגבי כל מה שחי.

ברמה האישית, תקשורת, מחויבות ואכפתיות הם מה שהופכים מערכת יחסים אינטימית בין גבר לאישה למגרה, חזקה ורגישה. שלושה מרכיבים אלה הם חיוניים גם למערכת יחסים טובה בין הורים ובין ילדיהם והם הדבק שמלכד יחד כל מערכת יחסים משמעותית.

איחוד עם הזולת

באמצעות השימוש בכוח האינטואיציה, נוכל לחוות למעשה את המהות של אדם אחר דרך תהליך האיחוד. הרגישות הפנימית מאפשרת לדבר כגון זה לקרות. המתנה ששמה קליטה על חושית (ESP) יכולה למלא תפקיד חשוב בתהליך זה. אולם, גם ESP הוא משני לידענות הנמצאת בפנים. במערכת יחסים אינטימית, שני בני אדם נפרדים מתאחדים בשכלם באותו חלל פנימי והופכים לאחד. זהו אמצעי תקשורת נפלא, בלתי מילולי שבו משתמשים מספר גדל והולך של בני אדם מודעים, גברים ונשים.

כאשר אדם ממשיך להתפלל, להרהר וללמוד את משנתם של המורים הרוחניים הגדולים - מגיעים למסקנה שאחדות עם הזולת אינה כה בלתי-אפשרית. במציאות, איחוד טרנסדנטאלי עם כל מה שקיים הוא אפשרי ורצוי כאחד.

כל הדברים אפשריים לאדם שהוא מאמין. אחדות באהבה עם אותו בן זוג שאתו תרצה לחלוק את חוויותיך בחיים, יכולה ליצור את הצימוד המושלם. שני בני אדם המתאחדים יחד בנפש, ברוח ובגוף יוצרים אפקט שיא, קוסמי וסינרגטי. האנרגיה והכוח של שני תאומי נפש המתאחדים איש עם רעהו, היא כבירה. כאשר שניים הופכים לאחד, חיים פועלים על חיים והאהבה מבטאת עצמה בשיא. כאשר שני בני אדם בעלי מודעות גבוהה מתנים אהבים, זו הופכת להיות תקשורת ברמתה הגבוהה ביותר. זוהי ההזדמנות היצירתית, מבחינה רוחנית, נפשית וגופנית לאהוב, להיות נאהב ולהפוך לאהבה. התוצאה? אהבה טוטאלית, חדווה טוטאלית, עונג טוטאלי ואחדות טוטאלית. רק באופן בלתי מותנה זה תוכל לתת מעצמך באופן מלא ולחוות את עצמך וכל יופייך, אהבתך, רגשותיך הטובים לכל אורך הדרך.

מין ואהבה

כאשר המין מרים את ראשו המקסים, בני-אדם רבים מערבים בין דחפים מיניים חזקים ובין אהבה. כאן אני נזכר בקלישאה בנוגע לאהבה: זו לא אהבה, אך זה לא רע. בדומה למרבית הקלישאות, גם זו נשמעת נכונה מיסודה. מין יכול להיות חוויה נפלאה. זו יכולה להיות תקשורת בין שני בני-אדם בהתגלמותה העילאית והמלהיבה ביותר. מין עשוי להעניק עונג רב ולהיות הגורם המלהיב הראשון במעלה בחיים. המין עשוי להיות הדרך הטובה ביותר לבטא את חדוות האהבה, על אף שלכשעצמו הוא איננו האהבה. מין ואהבה עשויים לעלות בקנה אחד, אך האחד יכול להתקיים בלי האחר.

הגירוי המיני הוא הזדמנות מתגמלת לאהוב ולהיות נאהב. המין לא נועד לשמש כאמצעי להשגת דבר מה. הוא יכול להיות דרך מלהיבה ומספקת כדי לחוות ולהתענג יחד עם אדם אחר. ברגע המבורך של האקסטזה, בנקודת השיא של האורגזמה, השכל הגשמי קופא למספר שניות, ואנו חשים באחדות עם הכל.

בנקודת השיא, המין אינו מתאחד עם האהבה עצמה. לתקופה קצרה מאוד, חדווה טהורה משתלטת על גופינו, נשמתנו ורגשותינו. כיוון שחוויה זו של אהבה קוסמית מתמזגת עם המין למספר שניות אורגזמיות מעטות, בשותפות המינית האינטנסיבית, אם בכלל מגיעים לחוותה, מין לבדו אינו זהה לאהבה. האהבה מרפאת תמיד כל דבר שבו היא נוגעת ומשפרת אותו. המין יכול לגרום לנו עונג ושיפור, או שאנחנו או שותפינו נוכל להשתמש בו כאמצעי מתמרן להשיג "דבר מה".

המין במיטבו הוא תקשורת אוהבת, מלהיבה, אינטימית, תן וקח של עונג פיזי, נפשי ורוחני. בדומה לכל התשורות הנעלות, עלולים להשתמש בו לרעה ובידיו של אדם בלתי-מודע מין עלול להפוך למכשיר הרסני.

האהבה היא הכוח המוחלט של היקום. באהבה עצמה אי אפשר להשתמש באופן סוטה ולרעה. החשיבה שלנו יכולה להיות חיובית או שלילית. יחסי מין עשויים להסב עונג או להפוך למעשי אלימות. רק האהבה היא כל-יכולה. אהבה היא תמיד חיובית, טהורה, רבת עצמה, מלאת חדווה ומעשירה את החיים. אנו עלולים לנסות ולהשחיתה, אך אין ביכולתנו. אם ננסה לשנות את האהבה פשוט נראה כיצד היא נעלמת. האהבה נעלמת כאשר אנו מעוותים אותה, מתמרנים אותה, או משתמשים בה כנגד עצמנו או אחרים. האהבה מסרבת שישתמשו בה לרעה. האהבה פשוט תיעלם אם מישהו מנסה להשתמש בה לרעה. האדם השוגה עלול לדבר על אהבה או לנסות ולשכנע את עצמו ואת האחרים כי האהבה עדיין שם, אך היא כבר לא תהיה. האהבה מעצם טיבה, היא בלתי מותנית ולא תקבל תנאים. היא מתקיימת רק בצורתה האמיתית ביותר.

האהבה היא לעולם משהו טוב ומרומם! אהבה לעולם אינה פוגעת; היא תמיד מסייעת. אולם, לעתים קרובות אנשים טועים ומכנים רגשות שאינם רגשות אהבה כאהבה ורבים מרגשות אלה אכן גורמים לכאב ולסבל. אהבה גורמת רק לחדווה ולאושר. כאשר אתה פגוע מבחינה רגשית וחש עצב או דכדוך, האהבה איננה הסיבה לכך אלא משהו אחר.

בגלל אופיו האישי מאוד, המין אמור להיות ביטוי נבחר ביותר של חדווה והרגשה טובה. את האהבה לעומת זאת יש ליישם לכול ללא אבחנה.

מהו המין?

המין נוגע לשני גופים המגרים ומענגים האחד את השני. זוהי תקשורת גופנית שנועדה להסב עונג רב לאוהבים. אנו חוטאים למעשה יפה זה כאשר אנו מתייחסים אליו מסיבה כלשהי למשהו אחר מאשר ביטוי של אהבה ו/או תקשורת אינטימית. מין איננו אהבה, אך הוא התשורה האינטימית הסופית שאוהבים יכולים לתת ולקבל.

האהבה שאנחנו חולקים עם הורינו או ילדינו היא בלתי מוגבלת. יחד עם זאת, ישנן הגבלות לגבי המידה שבה מותר לנו לתת ביטוי פיזי לאהבתנו העמוקה. כאשר אנחנו מתאחדים עם בן/ת הזוג או האהוב/ה, לא צריכות להיות מגבלות על הביטוי שלנו. המין הוא הפעולה הפיזית הסופית. זהו איחוד מענג עם הזולת שמטרתו לחוות חדווה.

מכיוון שהמין נוגע לעונג הגופני, או כך זה צריך להיות, אם תזמין למיטה את השכל "המנמק" יחד עם בן הזוג, זו תהיה בדרך כלל שגיאה גדולה. בדרך כלל השכל הפעיל יסיח דעתך מהעונג. בדרך כלל השכל עסוק יתר על המידה במה שקורה, בשאלות כגון, מה הצד השני חושב עלי, האם אני עושה זאת בסדר, האם אוכל להשיג את הדבר הבלתי-מיני שברצוני להשיג מהצד השני, וכו'.

המין הוא איחוד. מין עשוי להיות דרך יפה לפתור את אשליית הפירוד. לדאבוננו, "השכל המנמק" הפעיל יתר על המידה עלול ליצור למעשה את אשליית הפירוד הגדול בדיוק באותו רגע שבו אנו מתאחדים.

ישנן רק שתי סיבות מושלמות לקיום יחסי מין עם אדם אחר:

  1.  זה גורם לך להרגיש טוב.

  2.  זהו ביטוי לאהבתך האינטימית.

כל אחת מהסיבות לעיל מספיקה בפני עצמה, אך שילוב של שתיהן ירומם את המעשה לדרגתו הנעלה ביותר.

אם תוסיף שיקולים אחרים כלשהם (כסף, טובות חיצוניות, מניפולציות, וכו'), תשנה את ביטוי החדווה מן הקצה אל הקצה. לעתים קרובות בני-אדם מורידים את המין לדרגה של משחק. דגש על טכניקה, תדירות ועמידות עלולים להפוך את המשחק לתחרות והתוצאות יהיו שליליות. אם שומרים על מין ספונטני, החדווה המופקת מהמעשה תגבר פי כמה מונים.

המחשבות לגבי מה ש"אנשים הגונים" אמורים לעשות בחדרי חדרים מונעות אף הן את הביטוי החופשי ומוסיפות רגשות אשם מיותרים למה שנועד להיות פעולה המסיבה עונג.

המין הוא פעולה פיזית אינטימית ובמקרה של שתי נשמות תאומות המבקשות להתאחד כדי לחלוק בהדרן הקיומי, יש לו משמעות רגשית ורוחנית עמוקה (באומרנו נפש תאומה אנו מתכוונים לשני אנשים שמצאו את הביטוי הפיזי הנעלה ביותר לאהבה - אהבה לכל דבר - כאשר הם מקדישים זמן ומרחב איש לרעהו). המין עשוי להיות הרחבה של האהבה האמיתית. כל אדם כמה ל"קירבה" ולאיחוד, גם אם נראה שיש כאלה שאינם רוצים בזאת. המין הוא האיחוד הסופי.

מיניותך הוא מתנה רוחנית נפלאה ואסור לך לעולם להתבייש בה. זהו חלק חי ומלא עצמה ממך. הוא מחובר לכוח החיים עצמו והוא טוב מאוד. בדומה לכל כוח רב עצמה, עליך להעריכו ותוכל להפיק ממנו תועלת רק אם תשתמש בו לשם החדווה והחגיגה שבחיים, וזה בעצם ייעודו.

שחרור הגבר והאישה

המאה העשרים ואחת טומנת בחובה הבטחה לעידן של תמורה כבירה, אישית ועל פני כדור הארץ כולו. עידן האקווריוס מפציע והעידן החדש מתחיל. השינוי תלוי באוויר והסדר הישן מתפוגג במהירות. אחד השינויים הבולטים הוא בהגדרות החדשות של תפקידי הגבר והאישה.

התברר לנו כי לנשים ולגברים יש הרבה מן המשותף, יותר מאשר אותם הבדלים גופניים ספורים המעוררים עניין ומתעתעים במין השני, בעודם מבטאים הבדל פנימי לכאורה. מי שסבור כי ניתן לשפוט אופיו של אדם על פי מראהו החיצוני טועה. הדבר דומה לסברה שבלונדיניות משעשעות יותר מאשר נשים בעלות שיער חום או אדום. יש בלונדיניות נחמדות ויש כאלה שאינן נחמדות. האכילו אותנו באין סוף שטויות לגבי הגדרות של גבר ואישה. האמת היא שגברים ונשים הם שווים בכל מובן בסיסי כלשהו. יחד עם זאת, כאשר השטויות עוברות מדור לדור, אנשים רבים מתחילים להאמין בהן ולקבל את העיוות כעובדה. כך זה קרה בדיוק.

רק לאחרונה החלו גברים להאמין כי הם אינם בדיוק ה'סופרמנים' שלוחצים תמיד על ההדק, שלעולם אינם נשברים או בוכים, כפי שלימדו אותם להאמין. הנשים מצידן, דוחות את הפנטזיה המטופשת של סינדרלה המחכה לנסיך יפה התואר שיסחף אותה בזרועותיו וייקח אותה לארץ האושר הנצחי.

יש גברים שעדיין דבקים בתדמית המאצ'ו שלהם. הם אינם מרשים לעצמם להרגיש ולהיות רגישים. הם אינם יודעים כיצד לבכות, אך הם מוכנים למות שנים אחדות לפני הנשים. גם נשים רבות אינן מוותרות על התרחיש הילדותי והרומנטי שעדיין מוקרן באופרות סבון רבות ומופיע ברומנים למשרתות. הבריחה שלהן מהמציאות עלולה לשלול מהן את ההזדמנות לחוות אושר אמיתי.

תנועת השחרור של האישה היא יותר בולטת כיום. אני מברך מקרב לב את הנשים על השינויים הדרמטיים שמחכים למימוש מזה זמן רב ועל ההתמדה שלהן שהביאה לשינויים אלה. אך יחד עם זאת אני חש את התנודות האוהבות של מגמת השחרור החשובה המתרחשת מתחת לפני השטח, אצל גברים ונשים כאחד. הצלחה טוטאלית מחכה לכל בני האדם המוכנים לשבור את כבלי המיגבלות שהטילו על עצמם. שחרור האישה משמעו גם שחרור הגבר וגם ההפך הוא הנכון. גברים ונשים הם בני אדם ובני אדם נועדו להיות מקובלים, שווים וחופשיים! בדומה לכל דבר מוחשי או בלתי-מוחשי, השחרור האמיתי מתחיל בשכל ופורח באווירה של אהבה בלתי מותנית.

חיי משפחה ואהבה

ביחסים בין הורה ובין ילדים, האהבה הבלתי-מותנית שכרה בצידה. ההורה המודע האוהב ללא תנאים תורם תרומה חשובה לתמורה על פני כדור הארץ ולהארה האנושית של העידן החדש. אין זאת אומרת שאדם האוהב את ילדיו ללא תנאי אינו מפעיל נגדם אמצעי משמעת; אין זאת אומרת גם שהילדים אינם אחראים להתנהגותם. המשמעות היא שיהיה מה שיהיה, בין אם זה דבר נעים למבוגר או משהו שמפריע לו, הוא לעולם לא יפסיק לאהוב את ילדיו ותמיד מראה להם שהוא אוהב אותם, גם כאשר התנהגות מסוימת של הילד אינה נראית לו. יתכן כי ההורה האוהב לא יאהב תמיד את האישיות הבאה לידי ביטוי, אך הם תמיד אוהבים את האדם. מה שחשוב יותר, שההורים מבהירים תמיד לילד שהם אוהבים ומעריכים אותו. באווירה אכפתית זו של אהבה בלתי-מותנית, הילד מפתח הערכה עצמית. הילד וההורה מגיעים למודעות גבוהה יותר של אהבה והיתרונות של יחסי משפחה אוהבת יגרמו לחדווה, שלווה והרמוניה לעולם המאיים להתפוצץ בגלל מחשבות ומעשים שגויים, המסומלים על ידי שנאה, מלחמה ומחלוקות בינלאומיות.

העולם זקוק עכשיו לאהבה - והרבה

בתרבותיות מסוימות במזרח התיכון הנשלטות על ידי הגברים קיימים תנאים של חיי משפחה סגורים וחסרי רגישות. דיכוי כגון זה עלול לזרוע הרס רב. ילדים הסובלים מחוסר הערכה עצמית נוטים בדרך כלל לראות את העולם כסביבה עוינת. אלימות עלולה להפוך לדרך חיים. אדם המתרגל את העקרונות המפורטים בספר זה מסוגל להתגבר על תנאי ילדות שליליים. בסופו של דבר הכל ימצאו את הדרך המובילה לאהבה ולהארה; יחד עם זאת, ללא מאבקים מכאיבים, ניתן להגשים זאת באמצעות אלה המקבלים את מתת ההורה בצורת אהבה מתמדת.

פרדריק פרלס, הפסיכולוג הידוע, עזר לנו להבין כיצד מתפתח הילד "המרדן", הוא מסביר כיצד נוצר אצלו השבר ברגשות ובחשיבה המודעת: "הפיצול בין חשיבה מודעת ובין רגשות ראשיתו באהבה על-תנאי של ההורה". ילדים שאינם זוכים לגמול על היותם הם עצמם, שתמיד אומרים להם שהם לא בסדר וצריכים לעשות יותר, מתקשים להאמין שאכן אוהבים אותם באמת. ילד רך שתופס את עצמו כבלתי נאהב, במיוחד אם הוא בן פחות מעשר שנים, יפתח רושם מעוות לגבי העולם. ילד כזה ישתדל לעתים קרובות לרצות את הוריו או לתמרנם באמצעות משחקי תפקידים שונים, בתקווה לזכות באהבתם. התוצאה: פירוד בין המחשבות המודעות ובין התחושות הפנימיות. כדי לגדל ילדים בריאים עלינו:

(1) לאהוב את ילדינו

 ו- (2) לוודא כי הם אכן יודעים שאנחנו אוהבים אותם.

כל אדם אוהב להיות נאהב באופן בלתי-מותנה. אין ספק שילדים מתפתחים ומשגשגים על סמך ביטוי טהור זה של שיתוף ואכפתיות.

אם שגידלה משפחה יוצאת דופן של שלושה בנים ושתי בנות, כולם מצליחנים, נשאלה מה הנוסחה להיותה הורה כה מוצלח. היא השיבה, "אני באמת איני יודעת. אני פשוט אוהבת אותם ומאמינה בהם."

לעתים קרובות התברר לאנשים כי הבסיס להצלחה בהשפעה על נער נעוץ באהבה ובכבוד כלפיו. עליך להאמין בכל מאודך בנער/ה וביכולתו/ה כך שתעביר לו/ה את רעיון הביטחון העצמי וההערכה, בעודך נוקט אהבה, סבלנות, מיומנות והבנה במגעיך אתו/ה. כמובן, לכך דרושה גם אמונה.

יורם ליבני הוא אדם הצועד עם הקידמה. כאשר בתו בת הארבע, מירב, ביקשה ממנו לקרוא לה מדי לילה את "שלגיה" החליט לבסוף להקליט לה את הסיפור. כאשר ביקשה שוב לשמוע את הסיפור האהוב עליה, הוא הפעיל את הטייפ והשמיעו. במשך מספר לילות הכל התנהל כשורה עד שיום אחד דחפה מירב את הספר לידיו של האב.

"מותק, את יודעת להפעיל את הטייפ," אמר לה.

"כן," ענתה, "אבל איני יכולה לשבת בחיקו."

דונה דיאז היא דוגמא מאלפת לרווחים הנאים של אהבה בלתי-מותנית. בעבודתה עם עבריינים צעירים וחבורות רחוב של בני נוער, בגטאות של העיר ניו יורק, היא הרעיפה עליהם מבול של אהבה ללא-תנאי שהפכה עשרות עבריינים נוקשים לאזרחים אחראים. וכך סיפרה דונה: "שנאתי אחדות מפעולותיהם ומעשיהם, אך תמיד הראיתי להם שאני אוהבת אותם."

כאשר בנה החל להשתמש בסמים ולגנוב מחנויות, החלה דונה לעבוד עם נוער במצוקה. התברר לה כי בנה הגיב במהירות על אותו ניסיון שערכה באהבה הבלתי מותנית כלפיו והוא שינה כיוון בחיים. "הייתי מגנה את התנהגותו הבלתי חברתית, אך יחד עם זאת המשכתי לאהוב אותו." כיום בנה הוא סגן נשיא בנק בבוסטון ורבים מאוד הנשים והגברים הצעירים המנהלים חיים יצרניים הודות לאמונתה של דונה דיאז בכוח המרפא של האהבה הבלתי-מותנית.

נוכל ללמוד הרבה על יתרונות האהבה הבלתי-מותנית מילדים. ככל שאהבתנו הבלתי-מותנית לילדים גדולה יותר, כך אנו מכשירים אותם טוב יותר להתמודדות עם אתגרי החיים. אהבה בלתי-מותנית לילד היא אהבה לחיים ולביטוי הענוג ביותר שלהם. הילדים הם שלנו רק מהבחינה שאנו מסוגלים לעזור להם בצמיחה הרוחנית, הרגשית והפיזית שלהם. מלותיו הנפלאות של חליל ג'ובראן, ביצירתו ה"נביא" מביעות את האמת הזו:

ילדיך אינם ילדיך,

הם בנים ובנות של החיים הכמהים לעצמם.

הם באים דרכך אך אינם ממך,

ואמנם הם אתך אך אינם שייכים לך.

תוכל לתת להם את אהבתך אך לא את מחשבותיך,

כיוון שיש להם מחשבות משלהם.

תוכל למלא את גופם אך לא את נשמתם ...

האהבה היא הכוח האמיתי היחיד. אם יש לנו אותה, אנו מתנסים בחופש ויש לנו הכל, כיוון שמעולם לא היה לנו באמת כל דבר או אדם אחר על פני כדור הארץ. אנו באים לעולם ערומים וחסרי כל וכך גם נצא ממנו. רק האהבה היא נצחית כיוון שהיא מהות היקום. האהבה הפועלת על עצמה, מעניקה לידה לחיים.

ללמוד כיצד לאהוב משמעו ללמוד את סוד משמעות החיים. אם אתה מעניק אהבה,  תקבל אהבה. אם תמשיך להפיץ אהבה בחייך, תגיע לגבהים נדירים של מודעות גבוהה יותר. האהבה היא הגורם לחיים עצמם.

אנו מאדירים את החיים בכך שאנחנו מרעיפים עליהם אהבה. אהבה היא הכוח היחיד. כל הפצצות הגרעיניות בעולם לא ישוו לכוח האהבה. פצצות יכולות רק להרוס, להשחית ולהרוג יצורים חיים. אהבה מרוממת, הופכת לשלם ומשפרת את החיים.

האר את אורך ועזור לאחרים לגלות את להבת החיים שבתוכם. הפץ אהבה מקצה אחד של כדור הארץ לאחר. עשה זאת ולא יהיו יותר שנאה, פצצות או מלחמות, או אנשים שלא יתקשרו האחד עם השני. מחלות גוף ונפש יתחילו להיעלם. מערכות יחסים ירפאו. האנושות תשלים לבסוף עם הסביבה.

חדווה ושלום דרושים כדי להביא את השמיים לארץ ואהבה היא הדרך היחידה שבה זה יכול לקרות.



Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved