קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

לחלום ולהגשים

2. להתגבר על המגבלות שבתוכך

כאשר מאלפים פרעושים מניחים אותם בקופסת קרטון עם מכסה. הפרעושים קופצים כלפי מעלה ונתקלים במכסה שוב ושוב. כאשר צופים בהם בקפצם ובהיתקלם במכסה, מתבררת תופעה מאוד מעניינת. הפרעושים ממשיכים לקפוץ, אך אינם קופצים גבוה עד להיתקלות במכסה. הם מכוונים את גובה קפיצותיהם עד בסמוך לגובה המכסה מבלי להיתקל בו.

כאשר מסירים את המכסה, הפרעושים ממשיכים לקפוץ אך אינם מסוגלים לקפוץ אל מחוץ לקופסה. הם ממשיכים אך אינם עוברים בקפיצותיהם את גובה הקופסה. מדוע? הם היתנו את עצמם לקפוץ רק עד גובה מסוים. לאחר שהיתנו עצמם לקפוץ לגובה מסוים הם מסוגלים לקפוץ רק עד לגובה זה. זה כל מה שהם מסוגלים לעשות!

פעמים רבות, אנשים עושים אותו הדבר. הם מגבילים עצמם ולעולם אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם. בדיוק כמו הפרעושים, הם אינם קופצים גבוה יותר, בחשבם שזה כל מה שהם מסוגלים לעשות.

מה לא בסדר אצלי?

"מה לא בסדר אצלי? מדוע אני כזה"? כל אחד מאתנו וודאי הציג לעצמו שאלה זו בשלב זה או אחר של חייו.

מאחורי השאלה הקשה הזו, מסתתרת השאלה הבסיסית יותר: האם יתכן שמישהו עם רקע כמו שלי, השכלה כמו שלי, אישיות, היסטוריה משפחתית, גיל וכישורים כמו שלי, יצליח? התשובה לשאלה זו היא "כן"! מוחלט.

אם אתה מוכן לשנות את הלך המחשבה שלך ולאמץ גישה חדשה, תוכך להתגבר על פחדים, עכבות, הערכה עצמית נמוכה וכל המכשולים האחרים בדרך להצלחה. הדרך שבה אתה רואה את עצמך ואת מצבך משפיעה על כל ההחלטות שתחליט. שינוי בהלך המחשבה משמעו שינוי בחיים. ללמוד כיצד לחשוב משמעו ללמוד כיצד לחיות.

במרכז חוסר הוודאות וההערכה העצמית הנמוכה שלנו מצויים המחסומים הנפשיים שלנו, המבוכה, התפיסות השגויות, הדעות הקדומות וחוסר הביטחון בתחומים שונים. שם נעוצה הבעיה שלנו, אך כאן גם החדשות הטובות: יש באפשרותך לשנות את הגישה שלך לחיים! תוכל לפתח הערכה עצמית בריאה, אופטימיות, אמון, שמחה וביטחון. יש בכוחך לשנות את הגישה שלך כיוון שאתה עצמך יוצר אותה. מדובר בשכל שלך! כאשר תשכיל לבחור את מחשבותיך, תוכל לשנות את השקפתך וחייך יהיו חדשים, מרגשים ומתגמלים. כאשר תלמד לאהוב את עצמך ללא תנאים, תוכל ללמוד לאהוב את הזולת ואת החיים!

כאשר תלמד לשלוט במחשבותיך, תוכל לשלוט גם בחייך. גם אם ספר זה יצליח רק להניע אותך לבחור את דרך המחשבה שלך ותגובותיך, באופן מודע, תהיה לכך השפעה חיובית על חייך והם גם ישתנו בהתאם.

קרוב לוודאי שאתה נוהג לברור את האנשים שתכניס לביתך. גנבים, עושי צרות ואנשים הרסניים אינם רצויים. אתה רשאי בהחלט להיות בררן בבואך לבחור ידידים ועמיתים. עליך גם להיות מאוד בררן במחשבותיך. מחשבות הקשורות לפחד ותסכולים, קנאה ושנאה, חסר והגבלות עלולות בסופו של דבר לגרום לך נזק גדול יותר מאשר גנב מן השורה הפורץ לבית כדי לגנוב דברים חומריים.

פחד: האויב הנפשי מס' 1

בעיות אנושיות צצות בקשת של ממדים, צורות, צבעים וסוגים. אך בשורה התחתונה של מרבית בעיותינו מופיעה המלה הכעורה: פחד. הפחד הוא האויב הגרוע ביותר של הנפש והוא עושה בנו שמות כאשר אנו מניחים לו לחדור למחשבותינו ולהשתלט עליהן. כאשר מניחים לפחד לחדור, הוא ילחם תמיד כדי להשיג שליטה ולכבוש כליל את נשמתנו. זה אופיו של אויב הרסני זה.

הפחד עשוי ללבוש מאות צורות שונות. אך נראה שישנם שמונה סוגים עיקריים של פחד שבני האדם מרשים לעצמם לסבול ממנו. אנא, אל תרגיש שלא בנוח כשתקרא את הרשימה הבאה ותגלה בה אחדים מהפחדים שאתה מטפח. כמעט כל אחד מאתנו סובל מפעם לפעם מצירוף של אבני שטן אלו. מה שעושה את ההבדל הוא ממדי הפחד.

שמונה הפחדים העיקריים הם:

1.      פחד מפני השיגעון

2.      פחד מכישלון

3.      פחד ממחלה

4.      פחד מעוני

5.      פחד לא להיות נאהב

6.      פחד מאבדן אהבה

7.      פחד מזקנה

8.      פחד ממוות

כל שאר הפחדים הם בלתי משמעותיים בהשוואה לאלה וניתן לסווגם תחת כותרת זו או אחרת מבין הכותרות לעיל.

כעת, נעיף מבט חודר בשדים המפחידים הללו ונשפוך עליהם מעט אור.

הפחד מפני השיגעון

הפחד שמא נשתגע או שמא אנחנו בדרך להשתגע הוא אחד הפחדים האנושיים השכיחים ביותר, אך רק לעתים רחוקות מדברים עליו. ניתן לטעון, ובצדק, כי מרביתנו משוגעים במידת מה או ניאורוטיים, לפחות לזמן מסוים. אולם, רק אחוז קטן מקרב האוכלוסייה נחשבים מבחינה רפואית או משפטית כחולי נפש, בעלי הפרעות נפשיות או מטורפים.

פחד הוא בדרך כלל דבר שלילי באופן מוחלט. אולם, מידה מסוימת של פחד מגן (מודעות היא מלה טובה יותר) עשוי להיות חיובי ולהגן עלינו מפני תאונות, מכשולים, וכו'., ודבר זה חל גם על הפחד מפני ההשתגעות או מהשיגעון.

ראשית, לא כל אחד שחושש להשתגע הוא אכן משוגע. מי שבאמת חולה נפש מסוגל רק לעתים רחוקות להבין את מצבו האמיתי. הפחד מהשיגעון איננו השיגעון בעצמו.

מה מסתתר מאחורי הפחד מפני ההשתגעות? באופן כללי, פסיכולוגים גילו כי מחשבות אלו אינן קשורות במישרין לחלק "משוגע" או ניאורוטי באדם. כמעט לכל אדם יש השקפה רחבה ושונה בנוגע למהו שיגעון ומה "משוגע" אצלם. במקרים רבים, הפחד הזה קשור במידה רבה של חרדה שצצה בעקבות עימות עם רצונות, דחפים ומחשבות בלתי נודעים ובלתי מוכרים.

תחושות שאדם לא חש בעבר יכולות לגרום לו לפקפק באיזון הנפשי שלו. מצב זה שכיח בקרב בני נוער, נשואים טריים (או כל אדם המעורב לראשונה בחייו במערכת יחסים רצינית), אנשים המאבדים אדם קרוב בעקבות מוות או גירושין, אבדן עבודה קבועה או "הפרעות" אחרות בדפוסי החיים שלנו. שורש הפחד מפני השיגעון הוא צורה מסוימת של מתח אינטנסיבי הנגרם על ידי שינוי שנראה כי הוא מאיים על עצם קיומנו. הפחד יכול להתקיים באווירה שבה אין אהבה או שיש חסר באהבה.

להלן מובאת סקאלה של שיעור ההסתגלות החברתי. סקאלה זו מדרגת אירועים בחיינו הגורמים לנו למתחים ולחצים. האירועים בראש הדירוג הם אלו שגורמים לנו לרמות הגבוהות ביותר של מתח ולחץ. סקאלה זו פותחה על ידי שני מדענים אמריקאים, ד"ר תומאס הולמס וריצ'רד רה המנסים לאמוד מתח במונחים של "אירועי חיים". תבחינו וודאי כי מתח עלול להיגרם הן מאירועים הנחשבים ל"חיוביים" והן מאירועים "שליליים". לאנשים הניצבים בפני מצבי מתח יש סיכויים רבים יותר לחלות במחלה גופנית, בהשוואה לאלו שאינם מתוחים. כמו כן, ככל שאדם מתמודד עם מתחים גדולים יותר, כך הוא יחשוש יותר מפני מחלה, גופנית או נפשית. להלן רשימה של 42 מצבי מתח, שהוכנה ע"י הד"ר הולמס ורה (הדירוג הוא על פי מידת המתח המתלווה לאירוע):

1.    מות בן זוג

2.    גירושין

3.    פירוד בנישואין

4.    תקופת מאסר

5.    מוות של אדם מהמשפחה הקרובה

6.    פציעה או מחלה אישית

7.    נישואין

8.    פיטורין מהעבודה

9.    פיוס בחיי הנישואין

10.    פרישה לגמלאות

11.    שינוי במצב הבריאות של בן משפחה

12.    הריון

13.    בעיות מיניות

14.    הרחבת המשפחה

15.    הסתגלות עסקית

16.    שינוי במעמד הכספי

17.    מוות של ידיד קרוב

18.    מעבר לסוג שונה של עבודה

19.    שינוי במספר הוויכוחים בחיי הנישואין

20.    משכנתא או הלוואה בסכום משמעותי

21.    מימוש של משכנתא או הלוואה

22.    שינוי במטלות העבודה

23.    בן או בת עוזבים את הבית

24.    בעיות עם מחותנים

25.    הישג אישי יוצא דופן

26.    בן זוג מתחיל עבודה או עוזב מקום עבודה

27.    תחילת לימודים בבית ספר או סיום לימודים

28.    שינוי בתנאי החיים

29.    שינוי במנהגים האישיים

30.    בעיות עם ה'בוס'

31.    שינוי בשעות העבודה

32.    שינוי מקום מגורים

33.    שינוי בית ספר

34.    שינוי בהרגלי שעות הפנאי

35.    שינוי בפעילות הדתית     

36.    שינוי בפעילות החברתית

37.    שינוי בהרגלי השינה

38.    שינוי במספר הפגישות המשפחתיות

39.    שינוי בהרגלי האכילה

40.    חופשה

41.    עונת החגים

42.    עבירה קלה על החוק

רבים סבורים כי פחד גורם מתח; אחרים סבורים שמתח גורם פחדים רבים. דבר אחד בטוח: אם מצליחים להתגבר על אחד מהם, השני מתמתן.

הפחד מפני מחלת נפש איננו שיגעון. מחלת נפש רצינית קשורה יותר ליצירת מרחק גדול בין האדם ויתר העולם. היא כרוכה בעיוותים רציניים בראיית המציאות המתבטאים באשליות והזיות. לשמחתנו רק אחוז קטן מבני האדם מגיע למצב זה.

לכל אחד מאתנו יש כמה שיגעונות פרטיים. אך קלושים הסיכויים שנגיע לדרגה של שיגעון כפי שהוא מוגדר מבחינה רפואית ומשפטית. אם המחשבות על השיגעון מתמידות בתקופות ארוכות, מומלץ לפנות לייעוץ פסיכולוגי. מיליוני אנשים בכל העולם פונים למומחים לפסיכיאטרייה, פסיכולוגים, מרפאים משפחתיים ואנשי מקצוע אחרים בתחום רפואת הנפש. נקיטת פעולה כדי לפתור את הבעיה איננה שיגעון כלל וכלל. זה הדבר השפוי ביותר שאדם יכול לעשות.

הפחד מפני כישלון

הפחד מפני כישלון וביקורת קשורים זה לזה בקשר הדוק. פחד מסוג זה הוא אבן הנגף העיקרית בדרך להצלחה ולמימוש עצמי.

האין זה מדהים כיצד הפחד מפני חוסר הצלחה עלול למעשה לגזול מאתנו כל הזדמנות להצליח? ועדיין, זו עובדה.

הנכונות להיכשל

הזמן, האנרגיה והמסירות שאנשים רבים משקיעים בהפיכת הכישלון שלהם למציאות היו יכולים להביא להם הצלחה מסחררת.

אלפי ספרים בדבר צמיחה אישית, חשיבה חיובית, ומודעות עצמית נכתבו בעבר ומיליונים קראו אותם. אולם, רוב בני האדם ממשיכים את פרשת האהבים שלהם עם הכישלון. אותו דחף של אנרגיה אישית הנחוץ כדי להביא הצלחה דרוש כדי להיכשל. דרושה אנרגיה כדי להיכשל. כישלון הוא אנרגיה מבוזבזת שנמזגה לבור ללא תחתית. זה נראה כפרדוקס אך זה איננו. זו אמת מוחלטת, על אף שתחילה קשה להבינה.

על פניו נראה שהצלחה וכישלון הם הפכים לכל דבר, אך למעשה אין זה כך. אנו יכולים לראות הצלחה כמודעות, דריכות, משהו שהוא פעיל וחי; כך אנו מסוגלים לחלוק בגישה הנפוצה הגורסת כי כישלון משמעו להיות בלתי-פעיל ורדום וכן לסבול מאינרציה. יש אמנם מן האמת בהגדרות אלה, אך נעדר מהן מרכיב האנרגיה המושקעת. כדי להתנגד לנטייה להתקדמות דרושה אנרגיה במידה עצומה. אדם המבקש להישאר במצב הסביל  צריך להיאבק מאבק אדירים בכוחות הטבעיים של החיים, הצלחה, תגלית ותנועה. יתכן שקרב זה נערך הרבה מתחת לפני השטח, אך הוא דורש אנרגיה רבה. אדם היושב ללא מעשה, אינו מתחיל בעבודות הבית או הניקיון או, מתחמק מערמת המכתבים העסקיים ו/או האישיים הנערמת על שולחנו, מתנגד למעשה לפעולה הגופנית הדרושה כדי לשפר את מצבו. יחד עם זאת, האנרגיה שהוא משקיע כדי להתנגד לתפקידים חיוניים אלה, תגרום לו להיות עייף, גופנית ונפשית, בסוף היום בדיוק כמו במצב שבו היה מבצע את העבודה ואולי אף יותר. מי שנוקט סחבת משלם את המחיר בעבור חוסר פעולה.

הגמול שבכישלון

יש מידה מסוימת של פיצוי בכישלון. מגבר או אישה הנכשלים בביצוע הפעולה השגויה או בסחבת, נחסכת החרדה הכרוכה בנטילת סיכונים שאתם יתמודד האדם המבקש להצליח. כמו כן, כישלון הנובע מחוסר פעולה אינו בולט לעין כמו ניסיון להצליח, שנכשל. יחד עם זאת, האדם שנכשל יראה תמיד לנגד עיניו את הכישלון השקט. תמיד קשה לחיות עם הכישלון ואף פעם הוא אינו נוח לאדם שנכשל.

הנכונות להיכשל הוא האנשה של חשיבה מוטעית. אותו כוח שכלי שניתן לנתבו כדי שנצליח מאפשר לנו להיכשל על ידי חוסר פעילות או חשיבה מוטעית ופעילות שגויה.

האופי הטבעי שלנו דוחף אותנו להצלחה בכל תחומי החיים. אולם, אנו מסוגלים ללמד את עצמו או להניח לאחרים ללמדנו את אמנות הכישלון. הנה מספר דוגמאות לדרך שבה נוכל לחבל בטובתנו: היעדר הערכה עצמית (כדי להצליח עליך להאמין בעצמך); היעדר רצונות אמיתיים (ההצלחה באה רק לאלה שרוצים אותה באמת); נטייה לדחות ולהשהות דברים (חוסר פעילות היא אחת הדרכים הנפוצות להיכשל כברירת מחדל); שימוש מופרז באלכוהול או סמים (שתי רעות חולות אלו הן אויבות ההצלחה וכמוהן כגנבים המסוגלים לגנוב ניצחון מאנשים שכבר הצליחו); שינה רבה מדי (מחקרים שנערכו לאחרונה מראים כי רבים מאתנו ישנים בלילה שעה עד שעתיים  מעל לדרוש, כך אנו מבזבזים עשרות שעות פריון בחודש בודד); היעדר מטרות ספציפיות (יתכן מצב שבו מישהו יהיה פעיל ויתאמץ כדי להצליח, אך ייכשל כישלון חרוץ כיוון שלא הגדיר את יעדיו. ללא יעדים, כיצד תוכל לדעת שהגעת למטרה?).

ישנם הסברים אפשריים אחרים לכישלון, אך הנקודות שתוארו לעיל הן הגורמים העיקריים.

אתה מסוגל לתכנת את עצמך כך שתיכשל, בדיוק כשם שאתה מסוגל לתכנת את עצמך להצליח, בשתי הדרכים יש תגמול, עליך להכיר בכך כי הגמול שבהצלחה הוא מספק לעין ערוך. ישנו הגמול האובייקטיבי שבעושר והוא השגת עצמאות כספית. כמו כן, קשה לאמוד את החדווה האמיתית שאדם חש בידיעה שהוא השיג מטרה חשובה. הניצחון מתוק תמיד למאמינים ולמשיגנים.

יתכן שהעולם לא ימתח ביקורת על כישלון, על אף שכך קורה לעתים קרובות. אולם, הכישלון לא מפסיק לעולם למתוח ביקורת על עצמו, במיוחד כשהוא מודע לכך שאותה מידה של מאמץ, בניתוב נכון, יכלה להביא להצלחה.

לעתים קרובות, העולם מותח ביקורת על אדם מצליח, כלומר, יהיו רבים שיברכו אותך וישבחו אותך על הצלחתך, אך אחרים גם יאכזבו אותך. לא כל אחד אוהב אדם מצליח. במיוחד מי שנכשל נוטה לשנוא את המצליח. זו סיבה נוספת מדוע הם אינם מצליחים. פירגון לאחרים הוא כוח מניע טוב לכשעצמו. השמחה שאתה מרגיש מבפנים, בידיעה שעשית כמיטב יכולתך, היא התלהבות עצומה ומתנה שקשה להעריכה, לכל מי שדורש מעצמו את מיטב מאמציו. הצלחה איננה רק התחושה שאתה חש כשאתה משיג את מטרתך. אלא, אלה גם התחושות החזקות שאתה מתנסה בהן, בחתירה להשגת מטרותיך.

אל תסגוד לאישור מהזולת

גורם נוסף הקשור קשר הדוק לפחדנו מפני ביקורת הוא האובססיה האנושית לקבל אישורים כל העת. רק טבעי הוא שאדם נהנה מהשבחים וההערצה של אחרים כתוצאה מהישגים ותכונות אישיות חיוביות. אולם, הסתמכות יתר על המידה על אישור מצד אחרים לא מקדמת אותנו.

אנשים אחרים אינם מקור הטוב בחייך וקביעה זו לא באה לגרוע מהעובדה שאנו זקוקים לאנשים בחיינו. למעשה, אנשים עשויים להיות הנתיב שדרכו עוברים השפע, האהבה והאושר, אך אינם מקור הטוב הרצוי לך. אלוהים הוא המקור שלך. ללא כל קשר עם הגישה שלך כלפי אלוהים: בין אם האמונה הדתית; במובן הרוחני החילוני; או פשוט החיים לכשעצמם. מקור הכוח שלך מצוי בתוכך פנימה. קרא לזה אלוהים או קרא לזה משהו אחר, אבל מקור הכוח שלך הוא פנימי.

כאשר אנו מאמינים שאנשים אחרים הם המקור לאהבתנו, לשפע, לביטחון, לאושר, וכו', אנו הופכים אותם לאלוהים שלנו. כאשר אנו פונים לבני הזוג, להורים, ילדים, חברים, מעסיקים ואפילו הממשלה, בתקווה שימזגו לנו מלוא הגביע בריאות, עושר, אושר ובטחון, אנו מצויים בסכנה של אבדן השי היקר לנו ביותר - ההישענות על עצמנו.

כאשר אנו מאמינים שהטוב שלנו צריך לבוא מאחרים, אנו נופלים בפח והופכים תלויים באישור מצידם. כאשר אנו מאבדים שליטה על הצורך לקבל אישור (הכרה, אהבה, או חיבה מהזולת), יכולה להיות לכך השפעה עלינו כמו השפעת הקוקאין ברמה הגופנית. התלות הזו עלולה לגזול מאתנו הערכה עצמית ולדרדר אותנו למצב של תלות איומה, גיהינום רגשי.

בבקשה, אל תבינו אותי לא נכון. אנו חייבים לתת אהבה ולקבל אהבה. אין כל רע כאשר אנו מקבלים הכרה שאנו ראויים לה, מאחרים. הישענות על עצמך אינה אומרת הפרדה מבני-אדם אחרים. פשוט, אסור שנהפוך לעבדים לאחרים. אם נעשה כן, האופי הנפשי/רגשי שלנו יקלע ל"מטוטלת" ואנו נמסור את כוחנו לאחרים. כאשר אנו סוגדים לערך של האישור, אנו הופכים אנשים אחרים לאלוהים שלנו - אחריות עצומה שהם אינם יכולים לממש. לזמן מה הם מוכנים למלא אחר הצרכים הנפשיים התובעניים שלנו, אך בסופו של דבר הם יאכזבו אותנו. כך נגרמים לנו יותר כאב נפשי, חוסר וודאות, ואפילו תחושות של בגידה ודחייה.

פנה אל המקור שלך - לטובתך. עליך לאפשר לאנשים אחרים להיות נתיבים חיוביים לטוב שבך ואנשים השווים לך במעמד שאתם תחלוק בתענוג, באהבה ובהתרגשות - שהם החיים.

הפחד מפני עוני

שכלך מסוגל לגרום לך לעוני או לעושר. הפחד מפני עוני והעוני עצמו הם תוצאה של גישה נפשית מדולדלת. הפחד מפני העוני עלול להיות הרסני ממש כמו מצב העוני, כיוון שאם אין מרסנים אותו, הוא עלול לדרדר אדם לעוני או להחזיקו במצב של חסר ומוגבלות - מאבק על פרוטות למחייה שאינו נפסק - שהוא עצמו מצב קיומי מצער.

סבל, השפלה ותחושת אכזבה קשורים לעוני. רק מי שחווה עוני מבין את המשמעות המלאה של מצב זה. יחד עם זאת, מרביתנו התנסו בדרגה מסוימת של עוני, גם אם לא הגענו מעולם למצב של פשיטת רגל או התרוששות מלאה. החשש מפני העוני הוא עניין אחר. פחד זה אמנם לא ירוקן אותנו לחלוטין מכסף או ירושש אותנו אבל הוא בהחלט עלול למנוע מאתנו להגיע להצלחה. פחד זה מביא אתו ספיקות עצמיים, מעוות את ההגיון, מקהה את ההתלהבות ומחליף רצון בייאוש. אם נניח לו לצמוח ולשגשג הוא עלול להרוס את היוזמה שלנו והדחף להצליח ולהשאירנו לכודים בפקעת של חוסר וודאות, ספיקות, סחבת ותחושת חוסר אונים.

שבע התסמונות של הפחד מפני עוני

1.    הערכה עצמית נמוכה

2.    היעדר הנעה

3.    חוסר החלטיות

4.    ספיקות

5.    דאגות

6.    חוסר אמונה

7.    נטייה לדחות ולהשהות דברים

בראש הרשימה ניצבת הערכה עצמית. ובכנות, את כל התסמונות האחרות ניתן לסכם כקשורות במצב מדולדל זה. הערכה עצמית נמוכה משמעה מעט אהבה או היעדר אהבה בכלל. כאשר איננו אוהבים את עצמנו במידה מספקת איננו יכולים לאהוב ולכבד אחרים או לאהוב את החיים עצמם. לעומת זאת, אנשים החיים בהרמוניה נפשית עם עצמם, עם שכלם וגופם, מקרינים תמיד אהבה עצמית חיובית. אלו האנשים שהיינו רוצים קרוב אלינו!

היעדר אהבה שולט במקום שבו חסרה היוזמה. אנשים הדבקים בעצלות רוחנית וגופנית אינם צונחים בהכרח לתהומות העוני, על אף שיכלו להיקלע לכך. לעתים קרובות הם מסוגלים ל"הסתדר בקושי" ולראות את חייהם ועבודתם כמאבק בלתי פוסק, כאשר באמת זהו המצב בפועל.

חוסר החלטיות הוא מסוכן במיוחד. כאשר אתה מסרב לנקוט עמדה ולקבל החלטות, מישהו בדרך כלל יבוא לעזרתך ויקבל החלטה במקומך. בדרך כלל לא תראה כל סיפוק עצמי מתהליך זה.

ספיקות קשורים קשר הדוק להערכה עצמית נמוכה. לעתים קרובות הן חודרות למודעות של אלה שניסו פעם או פעמיים והחטיאו את המטרה. במקום להסתער קדימה, כפי שעושה מנצח, הם חוששים ליטול סיכון חדש ולעתים קרובות מותחים ביקורת על מי שעושה כך.

דאגות שכיחות בקרב מי שנוטים לשגות. יש אנשים המתכנתים את שכלם בכיוון של הצלחה; אחרים מתכנתים עצמם לכישלון. טיפוסי הכישלון תקועים בבוץ ונופלים קורבן לשחיקה עצמית אין-סופית. אם אין עוקרים מצב זה מהשורש, אנשים אלו מדרדרים לעתים קרובות לדיכאון, מתהלכים תמיד בפרצוף חמוץ ומזניחים את הופעתם החיצונית. שתייה מופרזת, אכילה כפייתית ואפילו שימוש בתרופות הם מסוכנים אם לאדם האכול דאגה יש אופי כפייתי.

חוסר אמונה גורם לשליליות. בחיים, המאמינים מנצחים תמיד. מי שאין בו אמונה מובס עוד לפני שהתחיל. טיפוסים זהירים יתר על המידה, שלא הייתה בהם אמונה, מעולם לא הגיעו להישגים עצומים. כל אחד יכול למצוא את הצד השלילי בכל מצב. לולא אותו אדם שלקח על עצמו סיכון, לא היינו מגלים את אמריקה. המכונית שאתם נוהגים בה, המטוס שבו אתם טסים והטלוויזיה שלה אנו מקדישים זמן רב כל כך, נחשבו בעבר לרעיונות "בלתי אפשריים" על ידי אלה שלא ידעו לחלום וגם לא העזו לבטא אמונה.

הנטייה לדחות ולהשהות דברים עוצרת הצלחה. זהו מצב הרסני מוחלט של השכל והקיום. מי שנוקט סחבת עלול לחשוב שהוא משמר אנרגיה, אך למעשה הוא מוציא אנרגיה במידה רבה מבלי לקצור את פירותיה. תסמונת זו היא קרובת משפחה של היעדר אמונה. היא קשורה תמיד לאנשים השקועים עמוק בבוץ שאינם יודעים כיצד לנסות ותמיד מחפשים תירוץ להתחמק מהניסיון. זוהי התסמונת של המובס שאינו עושה דבר ומשלים עם התבוסה. בגלל הסחבת אנשים אינם פועלים ותלויים ברחמי האחרים הנוקטים בפעולה החלטית.

בקיצור, הפחד מפני העוני הוא הגנב הראשי המפריע למחשבות על השפע וגישה חיובית לעשייה. מעטים מאתנו מבטאים שלמות ואינם נתקפים מדי פעם בספיקות עצמיים. אולם, חובה עלינו לסלק את הפחד ממחשבתנו או שאנו עלולים להגיע למצב שממנו אנו חוששים. כאשר אנו חושבים בצורה חיובית ופועלים מתוך גישה של שפע - הפחד מפני העוני מקפל רגליים ונס על נפשו.

הפחד שמא לא יאהבו אותך

הפחד שמא לא יאהבו אותך הוא הלך רוח נוסף, שכיח אך הרסני לא פחות. הוא קשור קשר הדוק לצורך שלנו לקבל אישור, אך הוא מהווה בעצם דאגה חריפה יותר. אנשים המאמינים שאין אוהבים אותם מביאים על עצמם אומללות רבה.

ניתן לומר, ללא סייג, כי "אישור האהבה" הוא עניין התופס חלק נכבד מהשעות בהן אנו ערים ועלול להפוך לדאגה העיקרית שלנו. אם אנו רוצים להיות מאושרים, איננו יכולים להרשות לעצמנו לחשוש מכך שלא יאהבו אותנו.

האופי הטבעי של כל אדם הוא צירוף משמח של חירות ואהבה. מערכת יחסים משמעותית היא רק זו המבוססת על אהבה, חירות, תמיכה, פתיחות ואי-רכושנות. אך יחד עם זאת, רבות ממערכות היחסים שלנו הן מגבילות, אינן מעניקות אהבה, תמיכה ופתיחות ויש בהן רכושנות. אנו מכריזים ברמה שהחירות היא ערך רם מעלה ורצוי, אך יחד עם זאת לעתים קרובות מדי אנו מוכנים לקבל ואפילו דורשים שיטילו עלינו, מגבלות מיותרות. במערכות היחסים הקרובות שלנו (חברים, ילדים, הורים) מה שיכל להיות איחוד מתוך אהבה הופך לסבך של רגשות בלתי ממוצים, חרדה, מתח וקשר של כפייה עצמית והלקאה עצמית.

מחשבותינו אודות האהבה עשויות בנקל להתבלבל ברגשותינו לגבי הנושא. לעתים קרובות אנו מקבלים משהו שאינו אהבה אמיתית כלל וכלל. רגשות האהבה עשויים להיות מעורבים במחשבות בלתי מבוקרות ותחושות של קנאה, אשמה, השתלטות ושליטה. הדבר היחיד שנוכל להיות בטוחים בו הוא שאנו חווים משהו חזק מאוד שהתעורר מבחינה נפשית. גם אם תחושת אהבה זו אינה חיובית, בונה ומגשימה באופן מוחלט, יתכן שנרצה לאחוז בה ולאמצה אל חזינו. כפי שאומרות מלות השיר, "מוטב מעט אהבה מלא כלום; גם אהבה גרועה טובה מחוסר אהבה..." אך האם זה כך באמת? האם אנו נוהגים בתבונה בהיצמדנו למשהו שהוא פחות מהדבר האמיתי? האם יש בנמצא אהבה אמיתית?

התשובות לשאלות גדולות אלו הן "לא" מסויג לראשונה ו"כן" מוחלט לשניה!

אדם שחש בלתי אהוב יעשה כמעט הכל כדי להשיג קמצוץ אהבה. "קמצוץ אהבה" עשוי להעניק לנו באופן זמני מספר פעימות, אך הוא גם יעורר את תאבוננו ליותר. קבלת כל האהבה שאדם אחר מסוגל להעניק היא מעשה הגיוני ורצוי. אולם, אם נאפשר לעצמנו לבטא רק מידה קטנה של אהבה ו"לשמור" את מרבית אהבתנו, מחשש פן נימצא בעמדה פגיעה, לא נגיע לאושר. רבים אומרים שהם חוששים לבטא את רגשותיהם האמיתיים ואהבתם העמוקה מכיוון שנפגעו בעבר מהאהבה. לא נכון! האהבה מעולם לא פגעה באיש. יתכן שנפגענו בעבר מחוסר אהבה או אהוב לשעבר, אך מעולם לא נפגענו מהאהבה עצמה. אהבה עוזרת תמיד והתחושה תמיד טובה.

כאשר אנו חושבים שהאהבה הכאיבה לנו, אנו שופטים למעשה אובייקטים של אהבתנו (הורים, ילדים, בני זוג, וכו'), שתגובותיהם לרגשותינו בנוגע לאהבה לא עלו בקנה אחד עם ציפיותינו. אהבה אמיתית אינה מוענקת כדי לזכות בתגמול או בוויתורים. המתנה הגדולה היא הנתינה עצמה ולא התמורה שלה מצפים.

אין כל דבר רע בנתינת אהבה ובקבלתה. זהו מצב אידיאלי ורצוי ביותר בכל מערכת יחסים אינטימית. כל אדם יכול לבחור שלא להישאר במערכת יחסים אינטימית שבה הוא אינו מקבל אהבה. יחד עם זאת, זה אינו נימוק לכך שעלינו לעצור את אהבתנו. האהבה לא נועדה לסחר מכר ולהעברה יחד עם תנאים מצורפים. אהבתך לאדם מסוים היא הביטוי האישי הסופי שלך. מה שהזולת מחזיר לך הוא ביטוי שלו.

הפחד שלא להיות נאהב נובע מהערכה עצמית נמוכה מדי - היעדר אהבה עצמית. ספקות קשים בנוגע לעצמנו יכולים לגרום לנו לתחושה שאיננו נאהבים ואיננו מסוגלים לאהוב. על אף שמצב זה כוזב לחלוטין (כל אדם הוא ילד לאלוהים, יצור ייחודי המסוגל לאהוב וראוי לאהבה), הוא ימשיך ויתקיים, עד אשר האדם עצמו, מתוך אהבה לעצמו, יעלה את סף ההערכה העצמית שלו. אדם עם תודעה עצמית מפותחת היטב יודע כי אהבה, אושר וכל הדברים "הטובים" האחרים, הם זכותו של כל אדם, מיום היוולדו.

הפחד מפני אבדן אהבה

הפחד מפני אבדן אהבה מתבסס על התחושה שעומדים לגזול מאתנו אהבה. אנו עלולים לחוש שאהוב עומד לעזוב אותנו, בת זוג תתגרש מאתנו, ילדינו יעזבו בקרוב את הבית, חברים יעברו דירה או ינטשו אותנו בדרך זו או אחרת. פחד זה נובע מתחושה שאנו עומדים להפוך למפסידנים. משהו מאוד יקר עלול לעזוב אותנו. המחשבה המפחידה הראשונה שעוברת בראשנו היא: ללחוץ על המעצור!

החששות מפני אבדן אהבה ממלאים את מחשבותינו ותוך כדי כך נפגעת חווית האהבה (אם הייתה כזו מראש!). בדומה לפחדים אחרים, הפחד עצמו יכול לסייע ביצירת המצב הבלתי רצוי.

נטייה לקניין או לשליטה מלווה את מרבית מערכות היחסים האינטימיות שלנו. אם שני הצדדים ליחסים הם בעלי אופי פתוח, בטוחים בעצמם ומחויבים למערכת יחסים בריאה, אזי כל הנטיות הללו מרוסנות.

המניע לשליטה הוא תמיד החסר - הפחד מפני אבדן הזולת. פחד זה מתבטא ברצון כפייתי להשתלט על הזולת ולהחזיק בו. מי שמנסה לגזול מהזולת את רצונו החופשי וכוחו, מקריב בעצם את רצונו שלו וכוחו. כאשר אדם מנסה להשתלט על הזולת, הוא נעשה תלוי בו ומצפה לקבל ממנו אהבה, אושר וביטוי. מי שנותן את כוחו לאחר, במוקדם או במאוחר הוא צפוי לאכזבה מאדם זה, אכזבה שתהווה עבורו מכה קשה!

הדרך היחידה ליהנות מהאהבה היא לתת לה חופש. מובן שהפחד שלנו מנחה אותנו להיצמד בחזקה לאהבה. אנו מסרבים לשחרר את אהובינו מכיוון שאנו חוששים לאבד אותם ואת אהבתם. אנו שוגים בחשבנו כי הם יאהבו אותנו משום שאנו חונקים אותם מבחינה רגשית. כאשר תהליך הדיכוי וההשתלטות ממשיך, מתחזקת האומללות. בדרך כלל, מערכת היחסים מתחילה להתפרק. התקשורת הופכת למסויגת או שאינה קיימת. איננו אומרים את מה שאנחנו חושבים ואיננו מתכוונים למה שאנחנו אומרים. איננו פועלים או חיים בדרך כפי שאנו רוצים באמת. אנו עלולים לנהוג בחוסר יושר ובסודיות מכיוון שאנו חוששים שיושר ופתיחות יחבלו עוד יותר במערכת היחסים שכבר החלה להידרדר. מובן שההפך הוא הנכון. יושר, פתיחות ואהבה לשמם הם הדרך היחידה להציל מערכת יחסים ולשמור עליה. הדרך להתגבר על חששות מפני אבדן אהבה היא לפתח תחושה של אהבה עצמית. אינך יכול לאבד את אישיותך!

פחד ממחלה

ראשית, ניתן היה לחשוב בהיגיון כי יש לסווג את הפחד מפני מחלה גופנית יחד עם הפחד ממחלת נפש. סביר להניח כי אדם החושש ממחלה גופנית יחשוש גם ממחלת נפש. טעות! יש אנשים המפחדים משני הדברים גם יחד אך רבים בוחרים לחשוש מסוג אחד של מחלות ולא מהסוג האחר. רבים אמנם "בוחרים" להם בעיות נפשיות מהם יחששו, אך רבים יותר מודאגים מתחלואים גופניים פוטנציאליים.

הדאגה לבריאות נובעת מתוך זהירות. אולם, הפחד מפני מחלה, בדומה למרבית הפחדים, אינו מועיל. פחד זה יוצר מתחים והוא האויב הסמוי של שלוות הנפש.

הפחד מפני מחלה קשור קשר הדוק לפחד מפני הזדקנות ומוות. יחד עם זאת, אנו נדון בכל אחד מהם בנפרד כיוון שלכל אחד מהשלושה יש היבטים ייחודיים משלו. אנשים פוחדים ממחלה מכיוון שהם חוששים מהגבלת כושרם לחיות חיים משמעותיים. הם גם חוששים מהמעמסה הכספית הכרוכה במחלה.

היפוכונדריה (מחלה מדומה) משתוללת כיום בחברה בת זמננו. אחוז גבוה מהאנשים שהולכים באופן קבוע לפסיכולוג ומקבלים סיוע מקצועי, סובלים מהיפוכונדריה. הסבל שלהם הוא אמיתי. אם אדם משוכנע שהוא חולה, אזי תסמונות המחלה ואי הנוחות שבה מורגשים וחזקים כאילו היו אמיתיים.

אם נכיר בכך שהבריאות היא מתת האל משמיים ומחשבות בריאות הן התרופה הטובה ביותר לגופינו, אזי נבין את האמת בנוגע למחלות. המלה האנגלית disease , מחלה, משמעה חוסר נוחות, מצב שבו אדם אינו מרגיש טוב עם עצמו ולכן היא מיטיבה לתאר את המצב. לפיכך, הפחד מפני מחלה מצביע על מצב של אי-נוחות הקיים בנפשו של האדם.

במקצוע הרפואה מתחזקה הנטייה לראות את בריאות האדם כמצב הוליסטי (מושג זה יוסבר באחד הפרקים הבאים). בד בבד, ניתן לראות את מערכת היחסים בין הנפש, הרגש והגוף כקשורים קשר הדדי וכשלושה חלקים של יחידה המתקיימת תוך שוויון.

כאשר מכירים בהשפעה רבת העוצמה של הנפש על הרגש והגוף, מבינים כי הפחד מפני בריאות לקויה, אפילו המחלה עצמה, מושפע במידה רבה ממחלה המצויה במודע ובתת-מודע כאחד. הפחד מפני מחלה והמצב הגופני נובע מחוסר איזון בהרכב הפיזי-נפשי-רגשי של האדם. כאשר אדם מעוניין אך ורק בבריאותו, מוחו מתמלא במחשבות על בעיות פוטנציאליות. הדבר גורם לסערת רגשות והתוצאה עלולה להיות מתח רב. גם אם המחלה "דמיונית", המתח השכלי, הנפשי והפיזי לכשעצמו הוא מצב בלתי-בריא.

הפחד מפני הזקנה

ישנם פחדים רבים שאינם מבוססים במציאות. אולם, הפחד מפני הזקנה נעוץ בעובדה שכולנו מזדקנים. לאחרונה שמעתי ילדה בת אחת עשרה הקובלת על גילה: "פעם אהבתי לשחק עם בובות, אך זה היה לפני שהזדקנתי כל כך." העובדה שאנו מזדקנים עלולה להביא למחשבות שליליות כגון: איני מסוגל יותר להשתעשע; אינני יכול לעשות אחדים מהדברים שאהבתי לעשות; המראה הפיזי שלי  או הערך העצמי שלי מידרדרים. הבה נבחן את הפחד הזה מקרוב.

לפנינו שבע סיבות עיקריות מדוע אנשים רבים (אולי מרביתנו) חוששים מההזדקנות:

1.    רגישות מוגברת לפגיעה ותחלואים.

2.    אבדן היופי (מראה צעיר, וכו').

3.    שחיקת הכוח הגופני.

4.    דעות קדומות שיש לאנשים רבים בנוגע לקשישים.

5.    תלות גדולה יותר בזולת.

6.    אבדן אנשים אהובים עלינו.

7.    התקרבות המוות.

איש אינו מחוסן מפני מחלה, פגיעה או תחלואים המציקים מפאת הגיל. נכון כי צעיר בן עשרים ואחת רגיש פחות לפעילות מאומצת בהשוואה לקשיש בן שבעים ושמונה. אולם, על הקשיש לדעת מהי רמת הסיבולת שלו, צרכי הגוף והמגבלות הפיזיות.

אמת כי הקשישים אינם עוסקים בדרך כלל באותן פעילויות של הצעירים (אם כי ישנם מספר חריגים מדהימים בהקשר זה). אולם, יש לזכור כי כל שלב בחיים (ילדות, נעורים, התבגרות, וכו') מביא אתו עניין בתחומים ופעילויות חדשים, אם נסרב לוותר על דברים מהעבר, אנו עלולים  להיתקע בעבר.

אשר לדעה כי הגיל גוזל מאתנו את יופיינו. זו מחשבה סובייקטיבית ביותר. הכוח הפיזי נחלש מעט גם אם הקשיש אוכל היטב ומתעמל באופן סדיר. אולם, במרבית המקרים, הקשיש אינו זקוק לכוח רב. בימינו, מיומנויות מפותחות חשובות הרבה יותר מאשר עצמה פיזית.

לא אטעה אם אומר שיש דעות קדומות רבות בנוגע להזדקנות. רבים הצעירים וגילאי הביניים שיחסם ודעותיהם בנוגע לזקנים אינם מהחיוביים ביותר. גרוע מכך, רבים הקשישים הבזים איש לרעהו. זו התנהגות בלתי מוצדקת לחלוטין. אולם, כפי שאומרת טרי קול ויטקאר בספרה, מה שאתה חושב עלי אינו מענייני: "בפני כולנו ניצב האתגר של 'ניקוי ראש' בכל הנוגע למחשבות שליליות, גם מבלי לחשוב מה האחרים עלולים לחשוב או מה הם חושבים באמת."

תלות גוברת יותר בזולת (משפחה, חברים או אנשי המקצוע הסיעודי) היא חשש אחר הנלווה להזדקנות, שהוא עובדת חיים לאחדים מאתנו וברבות הימים יהיה גם מנת חלקנו. יחד עם זאת, אנשים רבים ממשיכים להיות עצמאיים במשך כל חייהם ואם אי פעם תזדקק לעזרה מהזולת, אל תשכח כי הגמול שבעזרה שייך לנותן ולמקבל כאחד. לעתים קרובות, אדם החושש שיזדקק לעזרה מאחרים הוא אותו אחד שמעולם לא השתדל להושיט יד לזולת. כפי שאומר התנ"ך בתבונה רבה, את אשר זרעת, תקצור.

במהלך חייו של אדם, אנשים ותנאים משתנים. אהובים או בני-זוג עוזבים. הילדים גדלים ומבססים את חייהם, חברים עלולים לעבור דירה והמוות הופך למציאות. אולם, אדם שאוהב את עצמו במידה מספקת ומעביר אהבה לזולת, יהיה תמיד מוקף באהבה.

הפחד מהמוות

הפחד מהמוות חזק מאוד, ללא קשר לגילו של האדם. בדומה למסים רבים, אין מנוס מהמוות, אולם הודות למחשבות חיוביות על החיים ועל האהבה יש באפשרותנו לשמור על כושר, חיוניות ואושר, ולהאריך את חיינו.

יש המאמינים בחיים שאחרי המוות. לגביהם זהו ניצחון על המוות. אם תחשוב על שמחה ואהבה, החיים יקבלו עבורך משמעות חדשה ודרמטית. בדומה לסוגים אחרים של פחד, הפחד מפני המוות מרחיק אותנו מביטוי חופשי וחיים יצירתיים.

כעת לאחר שהצגנו לעצמנו את השאלה, "מה לא בסדר אצלי?" והצענו הסברים מדוע אנו חושבים שאיננו בסדר, הגיע הזמן להתמקד בפתרונות לבעיות/אתגרים הניצבים מולנו.

עד כה עסקנו במיגבלות העומדות בדרכנו. כעת נפנה לנושא המרתק, כיצד להפוך את החיים למרגשים יותר, בריאים יותר, מתגמלים, שופעים ומאושרים יותר, ומעל הכל: מלאים יותר באהבה.

 מה לא בסדר אצלי? אין אצלך אף לא דבר אחד שאינו ניתן לתיקון במחשבות חדשות.



Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved