קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

העצמה אישית בפעולה

10. מיצוי הפוטנציאל

הפסיכולוג והפילוסוף האמריקאי, וויליאם ג'יימס כתב לפני למעלה משבעים שנה, "בהשוואה למה שאנו מסוגלים להיות, אנו ישנים למחצה."

ואכן, כולנו משתמשים בכישורינו באופן מוגבל בלבד. מדענים החוקרים את הפוטנציאל האנושי מעריכים כי כתשעים אחוז מכישורינו שרויים בתרדמה ואינם מנוצלים. יש מומחים הטוענים כי תשעים וחמישה אחוז בקירוב מכישורינו אינם באים לידי ביטוי.

למרביתנו אין כל מושג מה היקף כשרונותינו. שווה בדמיונך מה יכולנו להשיג לו רק היינו מנצלים את העושר העצום הטמון בפוטנציאל האמיתי שלנו. עסק שפועל ביעילות של חמישה עד עשרה אחוזים מועד להיכשל. מדוע שאנו נהיה מרוצים מנתונים דומים לגבי עצמנו? אולם, רובנו אכן מרוצים. מדוע? מה מונע מאיתנו להיות במיטבנו?

ראשית, קיימת בעיה של זיהוי כישורינו. אין זה מפתיע כיוון שמרביתנו חונכנו לראות מה לא בסדר איתנו. בהיותנו ילדים אמרו לנו, "אינך מסוגל לעשות זאת." בבית הספר נאמר לנו בכמה תשובות שגינו. בעבודה מבחינים בנו רק כאשר אנו שוגים. אין פלא שאנו נוטים תמיד לחשוב שכישורינו מוגבלים.

שנית, ובקצה השני של הקשת, לעתים אנו נוטים להעריך את כישורינו יתר על המידה. אין זה אומר שבסופו של דבר לא נוכל להשיג מטרה שקבענו; אלא, שאנו מנסים לעשות זאת ללא הכנה וללא התמדה.

שלישית, והחשוב ביותר, אנו מתעלמים לחלוטין מכישרונות יקרים. בתחילת חיינו, אנו נוטים לנעול את עצמנו. אנו מבחינים בכישרון אחד או שניים ולעולם איננו מתבוננים מעבר להם. ישנם אנשים המקדישים שנים לפיתוח כישרון אחד ואז קורה דבר מה. רובוט תופס מקומו של עובד מיומן. מודיעים למזכירה בגיל העמידה שעליה ללמוד עיבוד תמלילים. מנהל עבודה עם ניסיון של שלושים שנים מפוטר אחרי מיזוג בין חברות. יזם פושט את הרגל בעקבות שינוי בלתי צפוי בשוק. האם מפני שפתאום אין ביכולתם להשתמש בתחום המומחיות הנתון שלהם, אנשים אלו נועדו לכישלון ולאומללות? כלל וכלל לא, אם יכירו בכך שבתחומים אחרים טמונים הצלחה ואושר וכי יש להם הפוטנציאל להשיג יעדים חדשים.

ביל ס. היה עובד קו ייצור באחד ממפעלי הרכב של חברת 'פורד' בארה"ב. איתרע גורלו והחטיבה בה עבד עמדה לעבור ל"מיכון מלא". משמעות הדבר היתה "עבודה ללא מגע יד אדם." עמיתיו של ביל קבלו ודאגו. מרביתם היו בגיל העמידה וציפו לעבוד בקו הייצור עד לפרישה. ביל היה יחד אתם באותה ספינה טובעת, אך הוא יצר את סירת ההצלה שלו. לפני שההחלטה היתה וודאית, הוא החל ללמוד בקורס ערב למחשבים. הוא הודיע על כך לאחראי המשמרת. כשנה לאחר מכן, נחתה חרב הקיצוצים. מאה ועשרה עובדים פוטרו ואת מקומם תפסו רובוטים. כשמכתב הפיטורין מבצבץ מכיסו, ביקש ביל לדבר עם אחראי המשמרת. "וודאי תזדקקו למישהו שיחזיק את המכונות החדשות בצורה טובה. כדאי שמישהו שמכיר את הקו והעבודה יעשה זאת." אחראי המשמרת הסכים והציע את ביל כמועמד. הוא קיבל את המישרה, תואר חדש והעלאה בשכר. ביל הוא אחד מאותם אנשים בודדים שעושה כמיטב יכולתו כדי לפתח את כשרונותיו.

שיגרת ה"ממוצע"

אנו חיים בחברה שבה מסתפקים ב"ממוצע." מרבית העובדים מחתימים כרטיס בבוקר ומתחילים בספירה לאחור לשעת סיום העבודה. מנהלים ועובדים כאחד רואים את העבודה כמשהו הקוטע את סופי השבוע. הסיסמה הרווחת היא, "לא לעבוד קשה מדי."

שיטת המימשל הדמוקרטית שלנו מאופינת במשפט, "כל האנשים נולדו שווים." בפועל הידרדרה השקפה זו והפכה ל "כל בני האדם זכאים לאותן תוצאות." הברנש הנוקט במדיניות של "ראש קטן" זכאי לאותה תוצאה כאותו אדם שניצל את כישוריו במלואם. ואכן, הצטיינות זוכה לפעמים ליחס של כמעט החמצת פנים. העובד שמקדיש יותר שעות ומאמצים, איש העסקים שנוטל את כל הסיכונים והאחריות, זוכים לעתים קרובות ליחס של גיחוך וטינה.

לא איכפת לנו אם אדם זכה במליון שקל בלוטו, אך יש לנו רגשות מעורבים לגבי אדם שהרוויח מליון שקל במאמצים. אדם זה הינו כאילו תזכורת מעצבנת למה שכל אחד מאיתנו עשוי היה להשיג לולא דבק בבינוניות.

מצליחנים מבטן ומלידה

מישהו מקבל קידום, העלאה בשכר, משימה חשובה, את המשרד הפינתי, ומה אנחנו עושים? אנחנו חושבים בקינאה, "יש אנשים שתמיד מקבלים הכול. המזל תמיד לצידם, הם מצליחנים מבטן ומלידה ואני לא."

מובן שלמזל אין כמעט קשר עם השגת עושר, הצלחה או אושר. אין דבר כמו מצליחן מבטן ומלידה. כל אחד מה"מצליחנים מבטן ומלידה" עבד קשה ובדרך כלל זמן רב, כדי להשיג את יעדיו.

ההצלחה איננה בשמים. היא טמונה במאמץ יומי מתמיד וקשה. להצלחה דרושים הכנה, משמעת- עצמית, עבודה קשה, אומץ, התמדה ואמונה.

הפעל את כישוריך. מדי יום אתה ניצב מול עבודה, מעמיד את כישוריך לקרב על משימה קשה או נגד כישורי הזולת. כשאתה עושה כמיטבך אתה מפעיל רצון, מחשבה וגוף. כאשר אתה לומד להשיג משימות מסוימות או להשתלט על מצבים קשים, אתה בונה כושר גופני כדי לטפל במשימות קשות יותר ואחריות כבדה יותר. זוהי הדרך היחידה לצמוח, למצות עד תום את כישוריך.

אסירי עבודה

בורא עולם לא נתן לנו שכל משלנו ורצון חופשי כדי שאחרים ישלטו בנו על פי ראות עיניהם, או כדי שננוע בחוסר מטרה או כיוון. עלינו לשלוט בכישורינו או למצותם עד תום, בדרכים שכל אחד מאיתנו רואה לנכון. פעולה בדרך אחרת היא בזבוז חיינו.

אנשים ששהו בשבי, אסירים במחנות ריכוז, אלה ששהו במחנות בסיביר, יודעים טוב מדי עד כמה בזבוז הפוטנציאל הוא אווילי: חיי אדם מידרדרים לשפל המדרגה של קיום ותו לא ונשללת מהם כל זכות להשתמש בכישוריהם. יחד עם זאת, רבים מאיתנו החיים בחברה החופשית הם אסירים: אסירי העבודה. אנו מתאימים עצמנו לסטנדרטים נמוכים, מגבילים את הצמיחה שלנו ומקימים לעצמנו כלא של בינוניות. ישנם מנהלים בכירים הכמהים ל"אזיקי הזהב" שיחזיקו אותם בכלובי הבינוניות המוזהבים. עובדים יוצאים לפעמים לשביתה למען הסכמים שיכבלו אותם לפריון נמוך. עובדי משרד מתנגדים לכל דבר שיערער את הסטטוס-קוו שלהם.

האדם לא נוצר כדי שיכלאו אותו. לא נועדנו ללכת אחרי מישהו, אלא להשיג, להתאמץ, לבנות. הדמיון הוא המפתח.

בספרו הקלאסי, חשוב והתעשר ((Think and Grow Rich, כותב נפוליאון היל, "האדם מסוגל להשיג את כל מה שהוא מסוגל לחשוב עליו ולהאמין בו". הגדולה של הרוח האנושית היא שכאשר המוח מתוכנת לציפיה מסוימת, היא תניע כל פעולה והתנהגות, כדי לממש ציפיה זו.

תכנות עצמי באמצעות הדמיון

כשאיננו מצליחים להשתמש בדמיוננו בעבודה, עבודתנו הופכת לשיגרה. השיגרה מוליכה למלכודת הבינוניות. הבינוניות היא הנקודה הרחוקה ביותר מיצירתיות, הרחבת הכישורים, גילוי הטוב ביותר שבך. הדמיון מגלה אפשרויות במקום בו לא היו קודם לכן.

כל הישג משמעותי החל בדמיונו של האדם. הגלגל הומצא כאשר איש המערות חשב שיהיה פשוט יותר לגלגל עצם מאשר למשכו. גוטנברג הגה בדמיונו מכונה שתהפוך באופן מכני דפים מודפסים רבים, בו-זמנית. הקתדרלות הגדולות באירופה נבנו כיוון שאנשים דמיינו לעצמם בניינים מרקיעי שחקים. משלב אחד לשני, הדמיון קדם לקידמה והוביל את המין האנושי להישגים הולכים וגדלים.

הדמיון הוא אבי כל בגד שאנו לובשים וכל פיסת מזון שאנו מכניסים לפינו. הוא הפועל למען שיפור חיי אדם ומעניק לנו הכול, החל מתחבורה טובה וכלה בנוחיות.

הדמיון הוא המרכיב שלא יסולא בפז של כל קידמה, מוסרית, רפואית, חברתית, טכנולוגית, תעשייתית, תרבותית ואישית. עליך להעריך את דמיונך. נצל אותו כדי ליצור למען עצמך חיים מאושרים יותר, של הגשמה עצמית.

הפעל את הדמיון שלך כדי לתכנת את עצמך להצלחה. איך? פשוט מאד, בנה וחזה בדימיונך את מה שאתה רוצה להשיג, בנה בדמיונך תסריט של מה שאתה רוצה להיות או להשיג וחזור על התסריט בדימיונך שוב ושוב עד אשר הדברים ייטמעו בתת מודע שלך ויעזרו לך למצות את מלוא הפוטנציאל שלך.

עשה כמיטב יכולתך

ללא קשר עם מה שתעשה, או מישרתך, עליך לפעול תמיד במיטב יכולתך כיוון שאתה ראוי למאמציך הטובים ביותר.

אל תהיה כאותו אדם שאומר, "העבודה הזו אינה ראויה לי. אני טוב מדי בשביל לעשות זאת." אדם הבז לאמצעי התעסוקה הנוכחי שלו מסרב לעשות כמיטב יכולתו. הוא בלתי-מסופק, חסר מנוחה ואומלל. הוא דואג שהכל ידעו זאת. לבסוף הוא מפסיד את משרתו. מן הראוי להבין: הוא לא הפסיד את משרתו; זו נמצאת במקומה ומישהו אחר ממלא אותה. אותו אדם הכשיל את עצמו.

אין עבודה שאינה ראויה שיעשו אותה. כמו שאומרים בעסקי הבידור, "אין תפקידים קטנים, אלא רק שחקנים קטנים."

רותי ג. היא דוגמא לשחקן גדול בתפקיד קטן. היא הגיעה לתל אביב ישר אחרי שסיימה לימודיה באוניברסיטה בצפון הארץ וחיפשה עבודה בתחום הפרסום. איש לא קיבל אותה לעבודה. בסופו של דבר אילץ אותה הכורח הכלכלי לקבל עבודה כמלצרית בבית קפה.

היא עשתה כמיטב יכולתה, ללא חת. היא פעלה באופן מקצועי וקידמה כל אדם בחיוך. מספר חודשים לאחר מכן, אמר לה לקוח קבוע, "אני מוכן להתערב שאינך מלצרית כל הזמן. מה עוד את עושה?"

רותי ענתה, "הייתי רוצה לעבוד בתחום הפרסום. אני עובדת כאן בערבים ובשעות היום אני הולכת לראיונות."

התברר כי אותו אדם היה הבעלים של משרד פרסום חשוב שהיה זקוק לעוזר תקציבאי צעיר ומבטיח. הוא סידר לה ראיון ועבודה. היא השיגה את שלה.

רותי יישמה את העיקרון של "לעשות כמיטב יכולתך." היא ידעה באופן אינסטינקטיבי שמשרתה כמלצרית לא היתה מכשול אלא חלק מהדרך. במקרה זה המציאות עלתה בהרבה על ציפיותיה.

בדומה לשריריך גם כישוריך מתחזקים באמצעות תרגול. אם לא תשתמש במה שיש לך, כישוריך יתנוונו.

אלוהים אינו מציב מישהו במקום קטן שבו מרחב הצמיחה קטן מדי. רק אנו מעוללים זאת לעצמנו. בכל מקום בו תהיה - במשרד, מאחורי דלפק במסעדה, בשולחן המורה, במטבח, או בקו הייצור - בצע את עבודתך כמיטב יכולתך. תוכל להרחיב את כישוריך על ידי שימוש בהם. תמצא כי הצמיחה האישית מובילה אותך להצלחה ואושר גדולים יותר.

כמה טיפים בנושא

1. הגדר לעצמך את כישוריך. רשום על דף נייר את כל הדברים בהם אתה מצטיין. קח הכול בחשבון. מהם כישוריך? מהן הנקודות החזקות שלך? מה אתה אוהב לעשות? שוחח עם חבר, או יועץ מקצועי. קח ייעוץ תעסוקתי כדי לסייע לך לגלות את הפוטנציאל שלך. למד מהם כישוריך. תתפלא לגלות שהם רבים.

2. בצע מבחן יישומיות. מבין כל כישוריך, מה המתאים ביותר להמשך התפתחות? האם מטרתך היא בגדר אפשרות מעשית? אם לא, בדוק את כישוריך האחרים, הרבים. חשוב על הכישורים שאתה מפעיל בתחביביך ובפעילויות הנעימות לך.

3. נהג משמעת עצמית בכישוריך, כדי להשיג מירב התוצאות. הענק לכישוריך הרבה סבלנות, תרגול והכנה. רק אז תוכל למצות את כישוריך במלואם.

4. פתח תחושה של התמקדות במטרה. יש האומרים כי ההצלחות הזוהרות ביותר אינן אלא השתקפות של אש פנימית. הידיעה מדוע אתה רוצה את מה שאתה רוצה היא שקובעת את ההבדל בין הצלחה ובין כישלון, בין אושר ובין אומללות, בין חדווה ובין תסכול.



Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved