כוחה של אופימיות

---

הרבה אנשים, כאשר הם מדוכאים, נסוגים לתוך עצמם, מורידים את הוילונות, מתגלגלים לגולם ומפסיקים להיפגש עם חבריהם. זהו הדבר הגרוע ביותר שאפשר לעשות. כאשר נשאלה מהו האמצעי הטוב ביותר ליצירת מצב רוח טוב, הפסיכולוגית הקלינית לי אנה קלרק השיבה, "לא יכולתי להאמין בכך, אבל זה היה נכון מאד לגבי המטופלים שלי. מסתבר שכאשר אנשים מתרועעים עם הזולת, כ82- אחוזים מהזמן הם מדווחים על מצב רוח טוב יותר."

בחושבי על אנשים אופטימיים מאד שאני מכיר, אני נדהם מהעומק ומהיקף של יחסיהם החברתיים. כיצד הם אוהבים? הם אוהבים הרבה דברים בלהט - ספורט, טבע, מוזיקה. אולם יותר מכל הם אוהבים בני אדם. הם מגיבים בהתלהבות לילדים, הם קשורים עמוקות למשפחותיהם, הם מגיבים לבני אדם בצרות, הם נוגעים הרבה ועושים הרבה אהבה. היכולת הזאת להעריץ וליהנות מהזולת היא כוח רב עוצמה המסייע להם לשמור על האופטימיות.

לפיכך, התכונה העשירית היא:

* בעלי חשיבה חיובית ממלאים את חייהם בהרבה אהבה.

האבחנה הבאה שלי אינה מקורית: אהבה אינה נמצאת בהכרח אצל האנשים היפים, החכמים או הכריזמטיים ביותר, אלא דווקא אצל אלה המקדישים תשומת לב לאהבה, המעריכים אותה כאשר הם מוצאים אותה, ומטפחים את צמיחתה ביחסים מתמשכים. "האהבה לעולם אינה מתה מוות טבעי," כתבה פעם אנאיס נין. "היא מתה משום שאיננו יודעים כיצד לחדש את מקורותיה; היא מתה מעיוורון, טעויות ובגידות. היא מתה ממחלות ופצעים; היא מתה מתשישות, מדעיכה או הכתמה." הסופר ארתור רוברט אנדרסון אומר על אהבה בנישואין: "הבסיס לגירושין קיים בכל נישואין שהינם ארוכים יותר משבוע ימים. הסוד הוא למצוא, ולהמשיך למצוא, את הסיבות לנישואין."

ההיסטוריון וויל דוראנט מתאר כיצד הוא חיפש את האושר בידע, נסיעות, עושר והתאכזב בחיפושיו. ואז יום אחד, כאשר נסע ברכבת, הוא ראה תמונה קטנה מהחלון. אישה חיכתה במכונית קטנה כשילד ישן בזרועותיה. גבר ירד מהרכבת, ניגש למכונית ונשק בעדינות לאישה ולתינוק, ברכות, כדי לא להעירו. ואז המשפחה נסעה לה יחדיו והשאירה את דוראנט עם ההבנה המדהימה ש"האושר קיים בכל פונקציה רגילה של החיים."

כאשר האדמירל האמריקאי ריצ'ארד ביירד האמין שהוא עומד למות בערבות הקפואות של אנטרקטיקה במדף הקרח רוס, הוא כתב כמה מחשבות על האושר: "הבנתי שלא הצלחתי לראות שהדברים הפשוטים, הביתיים, הלא מזויפים של החיים הם החשובים ביותר. כאשר אדם משיג מידה סבירה של הרמוניה עם עצמו ועם בני משפחתו, הוא מוצא שלוה. בסופו של דבר יש רק שני דברים שהינם חשובים לאדם, מבלי להתחשב מי הוא: חיבתה והבנתה של המשפחה."

ביל קוסבי היה בן עשרים ושש, כאשר לאחר שנה אחת של עבודה כקומיקאי שולי, הוא התחתן עם סטודנטית בת תשע עשרה, קמיל הנקס - יפה, אינטליגנטית, תרבותית, מוכשרת ובעלת רצון חזק לפחות כמו זה של קוסבי. ידיד של המשפחה אמר, "היא הרוח שמתחת לכנפיו."

"חיי עכשיו," אומר קוסבי, "מאד מאושרים. זהו האושר של קשר עמוק, של הידיעה שיש אדם בו אני יכול לבטוח לגמרי, וכי האדם שבו אני מאמין הוא האדם שאני אוהב. עם חוזקה ועזרתה, אני רק יכול להיות טוב יותר, ואני רוצה זאת משום" -וקולו נשבר - "שאני רוצה שהיא תהיה גאה בי."

ההכרח שבאהבה

האני הבודד הוא ישות חסרת כוח, ולפיכך השאיפה לאהוב ולהיות אהוב אינה יותר אנוכית מאשר הנשימה. ליסה ברקמן ועמיתיה באוניברסיטת קליפורניה ערכו מחקר מקיף על שבעת אלפים מבוגרים במשך תשע שנים. הם גילו ששיעור התמותה בקרב אנשים בעלי קשרים חברתיים חלשים היה גבוה פי חמישה מזה אצל אנשים בעלי קשרים חברתיים חזקים. מחקר שנערך באוניברסיטת סירקוז חקר את הרגלי הבריאות של ארבע מאות אזרחים מבוגרים מרטקפורד, אילינוי. המחקר גילה שאנשים שביקרו לעתים תכופות אצל ידידים ושכנים היו בעלי הרגלי בריאות טובים יותר מאשר אלה שהקדישו זמן מועט לקשרים חברתיים.

במחקר שנערך בישראל, נערך מעקב אחר עשרת אלפים גברים נשואים בגילאי ארבעים שנה ומעלה. החוקרים, ג'ק מדאלי ואורי גולדבורט, רצו לגלות כיצד מתפתחים מקרים חדשים של אנגינה פקטוריס, צורה מסוימת של התקף לב. הם אמדו את גורמי הסיכון הרפואיים של כל אחד מהגברים ואז שאלו, בין שאר השאלות, "האם אשתך מראה לך את אהבתה?" התברר שהתשובות היו בעלות כושר חיזוי עצום. בין הגברים בעלי הסיכון הגבוה - גברים עם רמות גבוהות של כולסטרול בדם, הפרעות בקצב הלב ורמות חרדה גבוהות - הגברים שרעיותיהם היו אוהבות ותומכות פיתחו פחות מקרים של אנגינה פקטוריס מאשר אלה שרעיותיהם היו קרירות יותר .

התרפיה של השירות

למה אנו מתכוונים כאשר אנו אומרים אהבה המטפחת את האופטימיות? אהבה כזאת היא הרבה יותר מחיפוש יחסים שיזינו אותנו. כדי שהיא תהיה אמיתית, האהבה שואפת גם לטפח אחרים. פסיכולוג ממכרי סיפר לי כי לעתים קרובות הוא מנסה ליצור קשר בין מטופלים הנמצאים בדיכאון לבין מישהו שהם יכולים לעזור לו, מאחר ויש רכיב טיפולי בעשיית טובה לאדם אחר. "החיים הם עסק מרגש, "אמרה פעם הלן קלר, "והם מרגשים מכל כאשר חיים אותם למען אחרים."

פסיכולוג ממכרי ייעץ פעם לאלמנה שריחמה מאד על עצמה בערב חג הפסח משום שהיא הייתה מדוכאת ובודדה. הפסיכולוג אמר, "אני אתן לך מרשם," וכתב על פיסת נייר את שמם וכתובתם של בני זוג קשישים, עניים וחולים. "האנשים האלה במצב הרבה יותר גרוע משלך," הוא אמר לה ישירות. "לכי ועשי משהו בשבילם."

האישה יצאה ממנו כשהיא רוטנת, אולם למחרת היא לקחה מונית לכתובת שנתן לה הפסיכולוג. שם, בדירה זעירה, היא מצאה את הזוג. הם בקושי היו מסוגלים להכין ארוחות לעצמם וחששו מאד שאחד מהם יאושפז בסופו של דבר במוסד סיעודי. לפיכך, האישה הכינה עבורם את סעודת החג. כאשר היא חזרה אל הפסיכולוג בשבוע שלאחר מכן, צעדיה היו נמרצים יותר. "כבר מזמן לא הכנתי בעצמי ארוחת חג לכמה אנשים" היא אמרה. "אבל קניתי את כל המצרכים ועמלתי כל היום להכין את הארוחה. כאשר נהג המונית ואני לקחנו את האוכל אל הזוג, זה היה סדר הפסח הטוב ביותר שהיה לי מזה שנים."

רוברט טאון, התסריטאי זוכה האוסקר, מספר כיצד הקריירה שלו הגיעה לשפל בשנת 1982. באותה תקופה, הוא היה מעורב במשפט גירושין מר עם אשתו לשעבר, ומדוכא ממותו של כלב אליו הוא היה "קשור ללא בושה".

"פסעתי לי על החוף השומם הזרוע פסולת ממפרץ סנטה מוניקה והרגשתי שלא נותר לי דבר," טאון אומר. "על החוף היה בחור אחד ואשתו והוא ניגש אלי ואמר, 'סלח לי, אבל קרתה לנו טעות. הגענו לכאן, אבל בגלל השביתה, איננו יכולים לנצל את כרטיסי האוטובוס שלנו ואיננו יכולים לחזור לעיר. האם תוכל לעזור לנו?' הכנסתי את ידי לכיסי ונתתי לו את הכסף שהיה לי.

"הבנתי שזה היה הדבר הטוב ביותר שמישהו היה יכול לעשות עבורי. הרגשתי חסר-אונים לגמרי, והנה, כאן על החוף היה בחור שעבורו יכולתי לעשות משהו. זה גרם לי להרגיש שאינני חסר תועלת לגמרי, שאיכשהו הדברים יסתדרו."

אינני חושב שאדם חייב להתחתן ולהוליד ילדים כדי להיות מאושר. זה טוב להיות בעל משפחה אוהבת הדואגת לך, אבל הדבר הזה אינו מחויב המציאות לכולם. לפיכך, הידידות חשובה מאד לבריאות הנפשית. אני רואה הרבה אנשים המתרחקים מידידים כאשר הם מדוכאים. בדידותם הופכת אותם לעוד פחות נעימים, ואי הנעימות הזאת מרחיקה את הידידים. תהליך זה הופך למערבולת קסמים כלפי מטה. מצד שני, רובנו מסוגלים לסבול כל תבוסה כל עוד יש לנו אנשים האוהבים אותנו. לפיכך, חיוני שנשמור על הידידויות שלנו, כפי שד"ר סמואל ג'ונסון ייעץ, ונמצא לנו ידידים חדשים כל הזמן להחליף את אלה שהלכו מסיבות שונות. אנו יכולים לחיות ללא משפחה, אבל איננו יכולים לחיות ללא אהבה.

---