קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

כוחה של אופימיות

4. איך להגביר את המרץ והאנרגטיות שלך

כאשר פגשתי בו לאחרונה, הוא שמן לפחות בחמישה עשר ק"ג, שתה ועישן יותר מדי, ואשתו נטשה אותו לבסוף בסלידה. למרות שבעיני רבים מאיתנו הוא נחשב למרצה פופולרי, הוא הפך לאדם בלתי-אחראי - איחר להרצאות, לפעמים לא הופיע כלל. בסופו של דבר הוא פוטר ממשרתו והיה כפי הנראה על הדרך לשכחה מוחלטת.

כאשר נפגשנו במקרה בעיר אחרת שש שנים מאוחר יותר, הוא היה אדם שונה. הוא רזה, נשא אישה חדשה ועבד במקום אחר. לא מכבר הוא כתב ספר שזכה לביקורות מצוינות.

מה גרם לשינוי הזה? בתוך תוכנו קיים דחף לריפוי עצמי, שיחזור והתחדשות. חלק מאיתנו אינם נתקפים בדחף הזה כאשר הם מתחילים להתדרדר, כפי שקרה לידידי. אולם היכולת להתחדש קיימת בכל אחד ומעניקה תקווה גדולה לאדם שכילה את משאבי המוטיבציה שלו.

ומכאן באה תכונה מספר ארבע והיא:

* בעלי חשיבה חיובית מאפשרים לעצמם להתחדש ולהשתנות באופן סדיר

בפיזיקה, חוק האנטרופיה אומר שכל מערכת הפועלת ללא הפרעה, תפסיק לפעול בשלב כלשהו. אם לא תתווסף לה אנרגיה חדשה, האורגניזם יתפרק. חוק האנטרופיה פועל בתחומים רבים נוספים מלבד פיזיקה. אני רואה אותו למשל אצל זוגות עם בעיות בחיי הנישואים. נישואים אינם יכולים להמשיך להיות טובים רק משום ששני אנשים אוהבים זה את זה, מתאימים זה לזו ומתחילים ברגל ימין. להיפך, חיי נישואים המתנהלים ללא הפרעות נוטים להישחק, להתנתק ובסופו של דבר להתפרק. זהו חוק האנטרופיה. לפיכך, כדי שיחסינו עם אחרים ימשיכו לעבוד, אנו חייבים למלא אותם באנרגיה חדשה.

אצל הרבה אנשים קיימת התופעה לפיה הם נהנים לכאורה מחיים טובים, אבל אז קורה משהו. הם מוצאים את עצמים מאבדים ענין במין, משועממים בעבודתם, מיואשים ביחס לעתידם. הם מגיעים לטיפול פסיכולוגי כשהם תוהים מה לא בסדר איתם. לעתים קרובות הבעיה היא פשוט אי-טיפוח עצמי פנימי. הם מניחים שהמנוע הפנימי שלהם ימשיך לפעול לנצח ללא טיפול וריענון. אבל אין שום מכונה הפועלת כך. אלברט שוויצר כתב פעם ש"יש אנשים הפוגעים בנשמותיהם... מבלי להיחשף לפיתויים גדולים. הם פשוט מניחים לנשמותיהם לדעוך. הם מניחים לעצמם להתנתק מהשמחות והדאגות והסחות הדעת של החיים, מבלי להבין שמחשבות שהיו חשובות מאד עבורם בנעוריהם הפכו לצלילים חסרי משמעות."

אנשים השומרים על אופטימיות ומטפחים את התלהבותם במשך השנים הם אלה הנוקטים באמצעים, בין אם במודע או שלא במודע, כדי להתגונן מאנטרופיה אישית, כדי לוודא שהמערכת לא תפסיק לפעול פתאום.

להלן מספר הצעות לניצול משאבי האנרגיה בתוכך ושמירת ההתלהבות שנה אחר שנה:

עצה מס' 1: התרועע עם אנשים מלאי תקווה

אופטימיים אינם מבזבזים זמן רב על התחברות עם אנשים שליליים. הם יודעים שכדי שהסוללות ישארו טעונות, הם חייבים להתחבר עם אנשים נלהבים. אין זה אומר שעליך לנתק את קשריך עם כל חבריך הלא מאושרים ולהתרועע רק עם אנשים מצליחים. ד"ר סאם שומייקר,  נהג לומר שאדם צריך לטפל בשניים או שלושה אנשים נוירוטיים - כלומר אנשים להם תיתן יותר ממה שאתה מצפה לקבל. "אבל אל תיקח על עצמך יותר מדי," הוא מייעץ, "משום שהם עלולים להטביע אותך."

יש לנו מידה רבה של שיקול דעת ביחס לאנשים איתם אנו מתרועעים. אנו מכירים ידידים ובני משפחה מסוימים שממריצים אותנו וגורמים לנו להרגיש את כוחנו, בעוד שאחרים מושכים אותנו למטה וגורמים לנו לחשוב באופן שלילי. אנשים אופטימיים, כאשר ניתנת להם ההזדמנות, מבלים זמן עם אנשים הגורמים להם להתרוממות. הם מנצלים את החשמל שהם יכולים להפיק מהקשר הנוצר בין שניים או שלושה אנשים מלאי תקווה.

עצה מס' 2: שנה את הרגליך האינטלקטואליים

אני מכיר איש עסקים שהחליט להכיר לעומקה את ה"איליאדה", יצירת המופת של הומרוס. הוא אומר שהוא קרא אותה שש פעמים בשנתיים האחרונות. "למרות שעוד אינני מכיר את היצירה לעומקה," הוא אומר, "אני מתחיל להבין מדוע זוהי יצירה קלאסית. עכשיו היא חלק ממני ואני חושב שהפכתי לאדם טוב יותר בזכותה." קריאה של משהו שונה לחלוטין יכולה לשמש כממריץ. יתכן שאתה צריך לשנות את סוג כתבי העת עליהם אתה מנוי ולקבל תמריצים רעננים ממקורות חדשים.

זוג שסבר שערביהם המשותפים מתחילים להיות משעממים, הסכימו לכבות את הטלוויזיה בכל ערב למשך שעה אחת ולבלות את הזמן בקריאה בקול רם. "בלי עיתונים, בלי רומנים ובלי ספרים הקשורים לעבודתי או לעבודתו," סיפרה לי האישה. "אנו קוראים ספרי פיולוסופיה או הסטוריה ולאחרונה התחלתי להתענין בהסטוריה שכתב צ'רצ'יל על מלחה"ע ה2-. האם אני משתמשת בחומר הזה בעבודתי? לא נראה לי. אבל גילינו שלאחר שקראנו באופן זה במשך מספר שבועות, כוח הריכוז שלנו השתפר, ועכשיו יש לנו עשרות ספרים ברשימת הקריאה שלנו. הרבה ערבים איננו מדליקים כלל את הטלוויזיה המטופשת."

השקע יותר ברכישת ידע,  ידע הוא כוח. ד'יזרעלי אמר פעם שכאשר כל הגורמים שווים, האדם שיצליח יהיה האדם בעל המידע הרב ביותר. כאשר אנו חושבים על אנשים שאנו מכירים ונראים לנו כמאושרים וכחיוניים ביותר, אלה הם בדרך כלל האנשים המרחיבים כל הזמן את תחומי הענין והידע שלהם, שממשיכים להיות צמאים ללמוד. חינוך הוא משימה לכל החיים.

עצה מס' 3: הזן את ההיבט הרוחני שלך בקפידה

כשלמדתי באוניברסיטה, הסטודנטים נהגו לצחוק על אחד המרצים. הוא היה מוזר מספיק כדי לעורר לגלוג. נראה היה שיש לו רק חליפת בגדים אחת - שחורה. צוארוני חולצתו היו בדרך כלל עקומים. הוא בהה דרך החלון כאשר הרצה. אולם אני חשבתי שהוא המרצה המרתק ביותר בקמפוס. הוא לא זכר את שמות הסטודנטים שלו אבל ידע לומר באיזה עמוד של הספר נמצאת הציטטה, וההרצאות שלו היו זהב טהור.

המושג שחיקה עוד לא רכש את מקומו הנוכחי בשפה, אבל התופעה כבר היתה קיימת כמובן. אותו מרצה סיפר לנו שמצב כזה אינו נגרם כתוצאה מלחצים חיצוניים אלא מהתנוונות פנימית - מה שהוא כינה "דליפה בכוח הרוחני." הניסוח מאד הולם. כולנו מכירים אנשים שהתחילו את הקריירה שלהם עם אידאלים גבוהים והתלהבות לוהטת, אבל ההתלהבות הפנימית שלהם המתעטה בהדרגה - דליפה אנטרופית של הכוח הרוחני.

אנשים המסוגלים להישאר מלאי מרץ ונלהבים בטווח הרחוק נוטים להיות בעלי אמונות  חזקות. זה לא אומר דווקא אמונה דתית. אנשי המכירות המצטיינים, האנשים מלאי התקווה של העולם. לכן, אם אתה מגלה שמאגרי האנרגיה שלך התנדפו וכי איבדת חלק מהלהט שלך לעתיד, יכול להיות שצרכיך הרוחניים זקוקים למחויבות חדשה, שתקצה זמן לקריאה ולחשיבה על אמונותיך.

ביומנו הגלוי עד כדי אכזריות, "הדרך אל השחר", הנרי נוון מספר על השנים שבילה בטרוסלי, צרפת בעבודה עם L'Arche (התיבה), הקהילה שהוקמה לטיפול במבוגרים בעלי נכות רגשית חמורה. הקהילה נקראה על שם תיבת נוח כתזכורת לכך שזהו מקום בו גברים ונשים פגיעים המרגישים מאוימים בעולם השופט והאלים סביבם ימצאו בטחון וירגישו בבית. כאשר נוון מתאר את המשטר המתיש של הסייעים המטפלים בחוסים, אי אפשר שלא לתהות כיצד הם הצליחו להישאר שפויים בעצמם. הרבה מהחוסים אינם מסוגלים ללכת, לאכול בכוחות עצמם או אפילו לדבר, וימיהם ולילותיהם של הסייעים היו מלאים בבישול, האכלה, רחיצה וטיפול בחוסים בזמן התקפים. הסייעים חיים בעוני ואינם יכולים להימלט מהכאב היומי של עבודתם. כיצד אנשים כאלה מחזיקים מעמד שנה אחר שנה? כך נוון מסביר: "להיות בL'Arche- משמעותו דברים רבים, אולם אחד מהם הוא קריאה לטוהר גדול יותר של הלב." הוא ממשיך ומתאר את המרכזיות של הOratoire-, חדר התפילה. זהו חדר גדול עם דרגשי כריעה ושטיחים קטנים. הוא מלא תמיד בפרחים יפים ורעננים, ואנשים באים לשם בכל שעה של היום כדי לכרוע, לשבת או לשכב במשך התפילה. (החוסים עצמם באים לשם באותה תדירות כמו המטפלים).

גברים ונשים חידשו את עצמם באופן דומה במשך שנים, ואנו יכולים ללמוד משהו מהם שיעזור לנו במשקי הבית והעסקים המודרניים.

עצה מס' 4: שוחח עם ילד קטן

המשורר הידוע, וורדסוורת', אמר שילדים מגיעים לעולם כ"עננים חולפים של תהילה", ולמעשה אי אפשר להישאר מדוכא כל עוד יש ילדים קטנים בחדר.

לאחר לוויתו של חבר, התבקשנו להצטרף לארוחת צהרים עם המשפחה. אני חששתי ללכת משום שכולנו היינו מזועזעים והמומים (החבר מת מהתקף לב בגיל חמישים ושש), ואני דאגתי מה אוכל לומר כדי לסייע למשפחה. כאשר נכנסנו לבית, הפסקתי לדאוג, מאחר ושמענו צחוק ילדים. האלמנה עדיין בכתה, אולם אחד מנכדיה עמד לצידה כאשר היא בירכה את המבקרים והוא המשיך לשעשע אותה גם כאשר בכתה. כולנו למדנו את הלקח מתמונה זאת באופן אינטואיטיבי: העולם ממשיך להתחדש, המוות מתאזן תמיד על-ידי לידות חדשות, וכאשר יש חיים צעירים הזקוקים לטיפוח, אנו חייבים להמשיך.

אחת המגרעות בתרבותנו היא שקהילות של קשישים קיימות במקומות בהם אין משפחות עם ילדים. כל אחד צריך להיות מסוגל להתבונן מחלונו ולראות ילדים וילדות משחקים על המדרכה - ואנשים קשישים זקוקים לכך יותר מכולם. כל מבוגר צריך להתיישב לעתים קרובות על הרצפה ולשוחח מקרוב עם ילד. ילדים הם מאגרים חיים של אנרגיה, התרגשות ואהבה וגישתם דובקת בנו כאשר אנו נמצאים בחברתם.

הנזיר הויטנאמי, טיץ' נהאט האן, מספר על שיחה עם קבוצת ילדים. לילד בשם טים היה חיוך יפה במיוחד.

"אמרתי, 'טים, החיוך שלך יפה מאד.'

והוא אמר, 'תודה רבה.'

אמרתי לו, 'אינך צריך להודות לי; אני צריך להודות לך. משום שהחיוך שלך עושה את החיים יפים יותר. במקום לומר 'תודה', עליך לומר 'בבקשה'."

פתיחות כזאת למתנה הקרויה ילדים מובילה בסופו של דבר להתחדשות הנפש. האן כותב בפשטות עמוקה: "ילדים מבינים היטב שבכל גבר ואישה קיימת היכולת להתעורר, להבין ולאהוב. הרבה ילדים סיפרו לי שהם אינם יכולים להראות לי אדם שאינו מסוגל לדברים האלה. יש אנשים המאפשרים ליכולת הזאת להתפתח, ויש כאלה שלא, אבל היכולת קיימת אצל כולם."

עצה מס' 5: השתמש במושג הקדום של השבת

אין זה מקרה שיום אחד בשבוע יוחד על-ידי בני ישראל לתפילה ומנוחה. אנו זקוקים להפסקות כאלו כדי להעניק גיוון לשגרה.

האמריקאי הנוצרי, טילדן אדוארדס אומר שהנקודה אינה המעבר מפעולה למנוחה, אלא האופן בו אנו עושים את המעבר הזה. הוא מטיף בשיכנוע רב לתקופות בהם נקבל את מה שהוא מכנה "האיכות הברוכה של כל החיים":

"משפחתי ניסתה להבטיח איכות שבתית החל מהארוחה המתקיימת בערב שבת וכלה בשקיעת השמש ביום ראשון. כדי להקנות ליום הזה אופי שונה, פיחחנו טקסי כניסה ויציאה של השבת המושפעים מהדת היהודית. ביום הזה אנו מנסים לעבוד ולדאוג כמה שפחות, ולהביע כמה שיותר את הערכתנו לאלוהים. אנו מטפחים את האוירה הזאת באמצעות ארוחות טובות במיוחד, נרות, משחקים, מוזיקה, קריאה בכתבי הקודש, תפילה, זמנים שקטים, סיפורים על תקווה וכל דבר העשוי לסייע במתן ייחוד ליום המוקדש כולו לקבלת הטוב שבחיים."

משפחה נוצרית אחרת שהכרתי בארה"ב הייתה לא רק הולכת לכנסיה בבוקר יום ראשון, אלא גם עורכת טקס מיוחד בערב יום ראשון. הילדים הגדולים ומשפחותיהם, הנכדים, חברים וחברות, חוזרים כולם לביתם לארוחת ספגטי באותו ערב. אם למישהו היה יום הולדת באותו שבוע, זוהי סיבה למסיבה גדולה. אם שני ימי הולדת חלו באותו שבוע, הם אינם נחגגים באותו יום ראשון. "לכל אחד מגיע יום מיוחד," אומרת אם המשפחה. טקסים כאלה הם הדבק המלכד משפחות יחדיו בעת משבר.

לעתים, שנות שבתון הן אמצעי הכרחי להתחדשות בעסקים. ג'והן סקאלי היה איש עסקים מצליח במיוחד. לאחר שהתמנה למנכ"ל חברת המחשבים אפל, הכנסות החברה גדלו פי ארבעה ל4- מיליארד דולר, והתשואה על הון בעלי המניות היתה הגבוהה ביותר בענף המחשבים. כיצד אדם כזה נשאר רענן? בשנה אחת סקאלי לקח תשעה שבועות של חופשה. הוא לא קרא להם חופשה אלא שבתון. הוא ואשתו נסעו למיין, ושם הוא בנה אסם ולקח קורס בצילום. כאשר הוא חזר לעבודתו, הוא סיפר לירחון העסקים האמריקאי "פורצ'ן" שהוא מרגיש מלא ברעיונות חדשים ומסוגל להנהיג הרבה יותר טוב.

כמובן, יכול להיות שלנשיאי חברות כמו ג'והן סקאלי קל יותר לעזוב את העבודה לפרק זמן מסוים, אבל גם לך יש יותר אפשרויות ממה שאתה משער. לדוגמה, אתה יכול לקחת לעצמך שבתון ארוך מהרגיל - יומיים או שלושה בהם תשנה לגמרי את שגרת החיים הרגילה. אולי אינך יכול לשלוט בעבודתך, אבל אתה יכול לשנות באופן קיצוני דברים אחרים בחייך כדי להמריץ את ההתחדשות. אני גיליתי שהליכה ברגל היא ממריץ מפתיע.

זה מביא אותנו להצעה הבאה:

עצה מס' 6: הכר אדם חדש

הכר אנשים חדשים, מרוחקים כמה שיותר מהמסלול הקבוע שלך. שוחח עם כולם ומצא מישהו חדש לאהוב. אינני מתכוון לפרשית אהבים או להחלפת בן או בת-זוג, אלא שתמצא שכן או עמית עימו תוכל ליצור קשר טוב ושגם הוא יוכל להפיק תועלת מהידידות החדשה. עוד יותר טוב אם אדם זה צעיר או מבוגר ממך.

היכרות עם אדם מתרבות שונה היא מעוררת.

כששהיתי בארה"ב סיפר לי אחד ממכרי: "לא מכבר, נכנס נער לחיי משפחתנו וחולל פלאים בחידוש נעורינו. הזדקקתי לפועל יומי עבור עבודת הנחת לבנים, וכך פגשתי את חוסה פרקסטג. הוא היה בן שמונה עשרה, הגיע לא מכבר ממקסיקו וקיווה להרוויח קצת כסף כדי לשלוח למשפחתו בת שתים עשרה הנפשות. הוא הגיע לעבודה מדי יום באותו זוג מכנסי ג'ינס עם רוכסן מקולקל. רק לאחר שהוא עבד עבורנו מספר ימים התברר לנו שאין לו בית וכי הוא ישן בסמטה מאחורי בנין הכנסיה. באותו לילה הוא עבר לישון בביתנו וחי עימנו כבר יותר משנתיים מאז. במשך הזמן הזה הוא שימש לנו כמורה נהדר.

למדנו למשל, שההנאה והצחוק אינם קשורים כלל לעושר או לעוני. יום אחד אשתי כיבסה את בגדיו ואחת הגרבים הלכה לאיבוד. "כן, מכונת הכביסה שלנו אוכלת גרבים לפעמים," היא אמרה כאשר הוציאה את הבגדים מהמייבש. "האם זה קורה גם לאמא שלך?"

"סי," הוא השיב בחיוך. "אמי מכבסת בנהר ולפעמים הנהר אוכל גרביים."

מפתיע לגלות איזו נקודת-מבט חדשה אתה מקבל על יחסיך רק באמצעות התרחקות וחיים שונים למשך זמן מה. לפיכך, אם אתה רוצה להישאר אופטימי, חפש דרכים להתחדשות עצמית, פתח את עצמך לריענון וחיוניות. היפגש עם אנשים שונים, אכול במסעדות שונות, קרא עיתונים אחרים, קח על עצמך פחות פרויקטים ובצע אותם טוב יותר, היפטר מכמה מהסיסמאות המיושנות שלך, לך לישון מאוחר כמה לילות וקום לפני זריחת השמש בימים אחרים. עשה כל מה שאתה יכול כדי לנער את ראשך במקצת.



Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved