קורס מאמנים אישיים, לימודי קואצ'ינג המלצות, מדעי התנהגות, מהו אימון אישי, סדנאות ייעוץ אישי
לדף הספרים לדף תוכן העניינים

הפסיכולוגיה של ההצלחה

2. מהי הצלחה ומהו המערך הנפשי הדרוש להשגת הצלחה והגשמה לך

איש חכם אחד אמר פעם: "קל מאד לדעת מתי אתה נמצא על הדרך להצלחה, כאשר הדרך מטפסת כל הזמן כלפי מעלה".
בחור צעיר אחד מן העיר קנזס סיטי שבארה"ב, עם שאיפה עזה להצליח בתחום האיור, הבין את הצורך להתאמץ ולטפס בדרך המובילה להצלחה. הוא עבר מעיתון לעיתון בנסיון למכור את האיורים שלו. אבל כל עורך אליו פנה העיר לו בקרירות כי אין לו שום כשרון ועדיף שיחפש לעצמו עיסוק אחר. אבל הוא החליט בעקשנות ובנחישות להפוך את החלום שלו למציאות, הוא רצה לאייר וזה מה שהוא מתכוון לעשות.

הנסיונות למצוא עבודה בתחום האיור והדחיות שבאו בעקבותיהם נמשכו כמה  חודשים. עד אשר לבסוף הוא נשכר על ידי כומר לאייר תמונות מהארועים בכנסיה לצורכי פרסום. האומן הצעיר לא נרתע מן ההזדמנות הלא כל כך מבטיחה. במקום זה הוא שינן לעצמו משפט של בנימין ד'יזראלי: " סוד ההצלחה בחיים הינו להיות תמיד מוכן לניצול ההזדמנות כאשר זו תגיע".
הוא עבד בתוך חדר קטן ומעופש, שורץ עכברים, שהועמד לרשותו על ידי הכנסיה, שם הוא נאבק להיות יצירתי. למרבה האירוניה, סביבת עבודה לא אידיאלית במיוחד זו העניקה לו את ההשראה ליצירת הדמות המפורסמת ביותר שלו, הוא קרא לה מיקי מאוס. וכמובן אותו בחור אינו אלא וולט דיסני אשר בנה לימים אימפריה של הפקת סרטים מצוירים.
סיפורו של וולט דיסני רומז כי השגת הצלחה אינה תלויה בהכרח בהיותך עשיר, משכיל או בעל מנת מישכל יוצאת דופן. מסקנה זו מובילה אותנו לשאלה, מה דרוש לאדם כדי להצליח, מה הופך אדם למצליח, ובכלל, מדוע יש אנשים המצליחים יותר מאחרים?

שאלות אלה העסיקו אנשים רבים. אלפי מחקרים נערכו, עשרות אלפי שעות הוקדשו וסכומי כסף גדולים הושקעו בחיפוש אחר התשובות. מלומדים רבים השקיעו את מרבית חייהם לחקר השאלה האחת והיחידה: "מדוע מצליחים אנשים מסויימים יותר מהאחרים? מדוע אנשים אלה מרוויחים יותר, מצליחים יותר בחברה, נהנים מבריאות טובה יותר, ובכלל, נהנים מהחיים הרבה יותר מיתר האנשים?"

בהמשך הספר אנסה להשיב על שאלות אלה.

מהי הצלחה
ספר זה עוסק בהצלחה ובדרכים להשיג אותה, לכן נראה לי שמן הראוי לברר תחילה מה זאת בכלל הצלחה. כיצד ניתן להגדיר "הצלחה"?

אני בטוח שאם ייערך בנושא זה מישאל רחוב אקראי הרי שתשעה מתוך עשרה נשאלים יענו כי להצליח פירושו להיות עשיר. למרות שאני חושב שהנושא הפיננסי הוא מרכיב חשוב איני חושב שהוא יכול לשמש מדד בלעדי להצלחה. לא, אינני מסכים למישוואה: עשיר הוא מצליח.

כולנו מכירים אנשים עשירים שהם אומללים בחייהם הפרטיים. למרות שלא בדקתי זאת אני בטוח שאחוז ההתאבדויות בקרב אנשים עשירים אינו נופל מזה שבקרב אנשים עניים (אולי הוא אפילו עולה עליו בבחינת מרבה נכסים מרבה דאגה). אני סבור שלהצליח בתחום הפיננסי זה חלק מן המושג "הצלחה", אך לא הכול.

הגדרה שניה שעולה על הדעת היא: להצליח פירושו להיות מאושר. אני מסכים להגדרה זו אבל יש לי איתה בעיה קטנה, המילה אושר היא מילה רחבה וערטילאית מידי, אני רוצה משהו יותר קונקרטי.

אני לא מצאתי הגדרה של מילה אחת או מישפט שיוכל לתאר את המשמעות של המילה הצלחה. אבל אני סומך את ידי על ההגדרה של חוקר אמריקאי ידוע. חוקר זה התמודד עם המטלה להגדיר את המושג "הצלחה" על ידי כך שהציב שישה תנאים אשר כאשר הם מתקיימים ניתן לומר שאתה מצליח, המידה בה אתה מגשים תנאים אלה קובעת למעשה את מידת ההצלחה שלך.

להצלחה יש ששה תנאים, למעשה כל מה שאתה שואף אליו, נכלל בשש קטגוריות אלה:
א. התנאי הראשון הוא שקט נפשי. מטרתן של כל הדתות, הפילוסופיות והתיאוריות הפסיכולוגיות היא להראות לאנשים כיצד להגיע לשקט נפשי או ל"שלווה", מכיוון שגם באופן טבעי אנו יודעים שללא שקט נפשי ו"חשיבה צלולה" אין טעם לדברים. שקט נפשי הוא בעצם שחרור מפחדים, שחרור מכעסים ושחרור מרגשות אשם. אלו הן אולי שלוש הבעיות המרכזיות בפסיכולוגיה של המאה העשרים ואחת. שקט נפשי הינו המפתח להבנה - שקט נפשי זה כאשר שוכבים לישון בלילה בתחושת הרמוניה מופלאה ומתעוררים בבוקר באותו מצב בדיוק.

ב. התנאי השני להצלחה מורכב מרמה גבוהה של בריאות ואנרגיה. כולנו יודעים כי גם ההישגים הגדולים ביותר אינם בעלי ערך רב ללא בריאות טובה וללא אנרגיה כדי להעריך אותם ולהנות מהם, אך משנגיע לרמה גבוהה יותר של שלווה ושקט נפשי, מיד נוכל גם להנות מבריאות טובה יותר ומאנרגיה מחודשת.

ג. התנאי השלישי להצלחה כולל את חיי האהבה. היכולת לפתח מערכות יחסים בוגרות, לטווח ארוך ולהתמיד בהן. אנו יודעים מן המחקרים שנעשו על אנשים בריאים שיחסי אהבה הם בסיס חשוב לאישיות כוללת. ברגע שנגיע לרמה מסויימת של שקט נפשי ולרמה מסויימת של בריאות ואנרגיה, מיד יופנו מחשבותינו ליחסים בינאישיים.

ד. התנאי הרביעי להצלחה הוא חירות כלכלית. כאן אנו מגיעים ל"גועל נפש", לנושא הכספי. חירות כלכלית פירושה שיש לנו מספיק כסף כדי לא לדאוג בנושא זה. לאדם אחד יספיק סכום של 20,000 ש"ח לחודש ואחר צריך סכום של 100,000 ש"ח, אך חשוב ביותר שנגיע לנקודה בה לא נצטרך לדאוג מאין נשלם את שכר הדירה בפעם הבאה או כיצד נשלם את החשבונות העומדים להגיע, כי בשום אופן לא נוכל להנות מהחיים אם אנו עסוקים בכסף כל הזמן.

ה. התנאי החמישי להצלחה מורכב ממטרות ואידיאלים ראויים לשמם. מרבית בני האדם אינם מתפקדים כראוי אם אין בפניהם מטרות שאליהן הם חותרים ואידיאלים בהם הם מאמינים. סופרים רבים הזכירו בכתביהם כי הצורך במשמעות ומטרות הוא הדחף הגדול ביותר המניע את האדם וגם לדעתי זוהי האמת לאמיתה. מאוחר יותר נדון בסוגיה כיצד נוכל להגיע למטרות ראויות לשמן וכיצד נשיג אותן בשיטה של צעד אחר צעד.

ו. ולבסוף, המרכיב השישי של ההצלחה - תחושת סיפוק עצמי, או מה שכונה על ידי הפסיכולוג האמריקאי אברהם מסלו - "הגשמה", או "הגשמה עצמית": ההרגשה שאנו משיגים כל מה שביכולתנו להשיג כבני אדם, שאנו מגשימים את מירב הפוטנציאל הגלום בנו. ותחושה זו של סיפוק עצמי ו"הגשמה עצמית" היא מרכז הכובד של האדם השלם והבוגר.
כולנו מודדים את הצלחתנו בהתאם ליכולתנו להנות יותר מששת המרכיבים של החיים השלמים, וכאן אנו חוזרים שוב אל השאלה - מדוע יש רק מעט "מצליחנים"?
אנו חיים בחברת השפע העשירה ביותר בהיסטוריה האנושית; רמת החיים שלנו גבוהה בהרבה ממה שניתן היה לחלום עליו בעבר ועדיין, רבים מאיתנו חיים במצב אותו הגדיר הפילוסוף ת'ורו כ-"חיים של ייאוש שקט" - איננו מרוצים ממקום העבודה, איננו מרוצים מהמשפחה, בריאותנו אינה תקינה, או שאנו סובלים מעודף משקל, אנו מעשנים או שותים יותר מדי ודואגים ללא הרף לחובות הכספיים שלנו.

אחוז גבוה מן האנשים המגיעים לגיל הפרישה בחברתנו היום, מסיימים את חייהם חסרי פרוטה ותלויים באחרים לשם הישרדות. רק 5% או אפילו פחות מזה משיגים הצלחה בחיים, למרות עשרות השנים העומדות לרשותנו ושפע האפשרויות המוצעות לנו כדי ללמוד לצמוח ולשפר את חיינו.

אחת הסיבות לחוסר ההצלחה היא העובדה שאנו באים לעולם ללא "ספר הוראות". אנו נולדים כבעל החיים המורכב והמתוחכם ביותר על פני כדור הארץ, אך אין לנו כל הדרכה באשר לאופן בו נוכל להפיק מעצמנו את המירב כמכונה אנושית. דבר זה דומה בדיוק למחשב אישי שנקנה בחנות, וכשנביא אותו הביתה נגלה כי אין כל חוברת המסבירה כיצד לתפעל אותו בדרך הטובה ביותר. כבני אדם, אנחנו בדיוק כמו מחשב. אנו באים לעולם ללא חוברת הדרכה ואנו מכלים את מרבית חיינו בנסיונות להבין כיצד להפיק את מירב התועלת מעצמנו ולעיתים אורך התהליך 30, 40, ואפילו 50 שנה ואז, כמאמר הפתגם הגרמני, הפכנו כבר ל"זקנים מהר מדי וחכמים לאט מדי". כשסוף סוף למדנו כיצד לעשות זאת, אנו כבר בני 50 או 60.

כמה כללי יסוד
אחת המטרות של ספר זה היא לשמש כ"ספר הוראות": כיצד להפיק את מירב היכולת מעצמנו. כאשר מתפעלים מכונה, או כשאנו "מפעילים" את עצמנו, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא להבין מהם העקרונות הבסיסיים, החוקים והרעיונות אשר עליהם מושתת הקיום שלנו.

הצעד השני הוא פעולה. ברגע שהבנו כיצד אנו פועלים, עלינו להשקיע מאמץ כדי שנוכל ליישם כל מה שלמדנו כדי להגיע לדרגות גבוהות יותר של הישגים וסיפוק בחיי היום יום שלנו.

לרוע המזל, לרוב האנשים אין הבנה כזו וגם אם יש להם, הם אינם יודעים כיצד להשקיע את המאמצים הדרושים. לימוד הרעיונות המוצעים בספר זה יראה לך שקל יותר למקד את המאמץ באופן עקבי ושוטף מאשר לא לעשות אותו בכלל. לכן, הבה נתחיל בדיון בכללים הבסיסיים להפעלת המכונה האנושית, כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר.

ברצוני להתחיל בהצגת כמה רעיונות וכללים שאליהם עוד נחזור שוב ושוב. ראשית, נדבר על "כלל השליטה".
כלל זה הוא הכרחי להבנת הדרך בה אנו פועלים, ופסיכולוגים רבים סבורים כי מידת השליטה בעצמנו נמצאת ביחס ישר לבריאותנו הנפשית. כלל השליטה, קובע יחס ישר בין מידת השליטה העצמית שלנו לבין המידה בה אנו מרגישים טוב עם עצמנו.
הכלל אומר כי אנו מרגישים טוב עם עצמנו בדיוק במידה הנחוצה כדי להרגיש שיש לנו שליטה על חיינו או שאנו מרגישים רע כלפי עצמנו בדיוק כדי לחוש שאנו נשלטים על ידי הנסיבות, או על ידי אנשים אחרים, או אפילו על ידי גורמים הנמצאים מחוץ לשליטתנו.
הפסיכולוגים מבחינים בין שליטה הממוקמת בתוכנו - תחושה שאנו אוחזים בהגה של חיינו, לבין שליטה הממוקמת מחוץ לנו, כאשר אנו חשים שמישהו אחר מנווט את חיינו ולוקח אותנו לכיוון שהוא רוצה ללכת בו.
השליטה מתחילה במחשבה - מה שאנו חושבים משפיע על רגשותינו ומוביל לדרך בה אנו פועלים. אך כל תהליך השליטה מתחיל בכך שנשלוט במחשבותינו ובמודעות שלנו.

העקרון השני, הוא בעצם חוק מטפיסי הקרוי "חוק המקריות". חוק זה אומר למעשה, כי לא נוכל לשלוט במה שקורה לנו. שכל מה שקורה לנו הוא מקרי בלבד. זה לא מה אתה יודע, אלא מי אתה מכיר, וקשור בהיותך במקום הנכון בזמן הנכון. זהו כמובן חוק שגוי, אבל לרוע המזל, למרות שהם אינם יודעים זאת, רוב הנשים והגברים חיים את חייהם לפי עקרון המקריות. אין להם כל מטרה מלבד המטרות קצרות הטווח. הם אינם מתכננים מראש, הם אינם חשים אדונים לגורלם, והם פשוט מקווים שאיכשהו, הדברים יסתדרו מאליהם. אחת הסיבות העיקריות לתחושות השליליות, לדיסהרמוניה, לאומללות ולספקנות המכרסמים בנו היא העובדה כי אנשים רבים מרגישים בדיוק כמו המכוניות שמתנגשים בהן שוב ושוב בלונה פארק. הם חשים כי הם נזרקים מצד לצד בהתאם לנסיבות, וכמובן, לאנשים החיים את חייהם עפ"י חוק המקריות אין כל תחושה של שליטה או שלווה רוחנית.

בניגוד לחוק המקריות, קיים חוק הסיבה והתוצאה. חוק זה הוא העקרון הבסיסי של היקום - חוק הקוסמוס. הוא הסיבה לכל. חוק זה אומר פשוט שלכל דבר יש סיבה. אם אנו איננו מרוצים מן התוצאות, עלינו לזהות את הסיבות לכך, ולשנותן.
גם אם איננו מזהים בוודאות את כל הסיבות, הן קיימות. לא קיים כלל דבר הקרוי מקריות. כל מאורע המתרחש בחיינו, מתרחש בשל סיבה מסויימת ולא בדרך המקרה, זוהי חובתנו להבין את החוקים השולטים בגורלנו ועל ידי כך נוכל לשלוט בסיבות ולשנות את התוצאות בכל תחום שנרצה בו.

תוכל להבחין מיד שחוק הסיבה והתוצאה תואם בדיוק לחוק השליטה, שכן אם נוכל לזהות את הסיבות ולשלוט בתוצאות נוכל, בעצם, לשלוט בכל המתרחש בחיינו. אנשים אשר חייהם מלאים, הרמוניים ומאושרים הם אנשים המבינים את חוק השליטה ושולטים בסיבות ובתוצאות של חייהם. פועל יוצא של חוק הסיבה והתוצאה הוא חוק שאליו עוד נחזור במהלך הספר. חוק זה אומר כי המחשבות הן סיבות ותנאים הם תוצאות. המחשבות הן הסיבות העיקריות לתנאים, או לתוצאות של חיינו. אנו שולטים בחיינו באמצעות המחשבות. כל מה שאנו היום הוא סיכום של כלל המחשבות שהגינו עד כה. אם נרצה שחיינו יהיו שונים בעתיד, עלינו לשנות את דרך המחשבה שלנו בהווה, ועל ידי כך נשנה את הכיוון של חיינו. נושא זה יובהר בהמשך.
קיימים שלושה חוקים רוחניים שברצוני להציג כעת, כתוספת לחוק השליטה ולחוק הסיבה והתוצאה.

הראשון מביניהם הוא חוק האמונה. חוק זה אומר כי כל מה שאתה מאמין בו, בתוספת רגשות, הופך למציאות שלך. אתה הינך סך כל האמונות בהן האמנת עד כה. אמונותיך יוצרות מסך של הגיון מסויים, או של דעות מסויימות, אשר דרכו אתה רואה את העולם. לעולם לא תרשה למידע אשר סותר את אמונותיך לחדור פנימה. גם אם אתה מחזיק באמונות אשר סותרות לחלוטין את המציאות, אם תאמין בהן מספיק, הן הופכות, עבורך למציאות.

חוק האמונה מופיע בספרי הקודש של כל הדתות: בתורה, בתלמוד, בקוראן ובברית החדשה, בתנ"ך נאמר, "סוף מעשה במחשבה תחילה" ואחת המשמעויות של משפט זה הינה שמה שחושב האדם בליבו או מה שהוא מאמין בו בליבו - כך הוא. כלומר - מה שאתה מאמין בו, קם והיה אתה עצמך. חוק האמונה הוא כה חזק עד כי גם אם אמונתנו מבוססת על מידע מוטעה מיסודו, יש לה השפעה עצומה עלינו ועל התוצאות איתן אנו חיים.

הנה דוגמא טובה לכך: לפני מספר שנים, קיבל צעיר אמריקאי ציון מצויין בכל המקצועות בבית הספר התיכון בו למד ולאחר מכן ניגש לבחינות כניסה לאוניברסיטה.

שבועיים לאחר מכן הודיעו לו כי השיג 98 נקודות במבחן הכניסה וכי הוא יכול להתחיל ללמוד באוניברסיטה. צעיר זה לא ידע מה פירוש הציון, וחשב שפרושה של התוצאה שקיבל היא שהוא בעל מנת משכל של 98 נקודות. QI של 98 הוא בהחלט מתחת לממוצע והוא בערך 20 נקודות פחות מן הדרוש כדי להתקבל לאוניברסיטה בארה"ב.

הצעיר שלנו החל ללמוד ובמשך כל הסמסטר הראשון הוא נכשל כמעט בכל המקצועות. בסוף הסמסטר הראשון קרא לו היועץ ושאל אותו: "מה הבעיה? הרי הצטיינת בלימודיך בבית הספר התיכון, והלימודים כאן אינם קשים בהרבה מאלה שלמדת בתיכון, מדוע אתה מתקשה כל כך?"

והתלמיד ענה: "ובכן, אני חושב שקשה להאשים אותי בכך, אתה יודע שיש לי רק 98 QI".
היועץ, שתיקו של הנער היה מונח לפניו, שאל: "מאין קיבלת את הרעיון הזה?"

והנער השיב: "קיבלתי תשובה מן האוניברסיטה שבה נאמר כי השגתי 98 נקודות במבחן השקלול".

על כך הסביר לו היועץ כי "כאשר קיבלת 98 נקודות במבחן זה, פירוש הדבר כי הגעת להשגים טובים יותר מ – 97% מכל התלמידים אשר נבחנו באותה השנה בכל רחבי ארצות הברית". כלומר, הוא אחד התלמידים המבריקים ביותר באוניברסיטה, אם לא באמריקה כולה. כאשר הבין הנער כי 98 פירושו הציון המשוקלל ולא רמת הIQ- שלו, הוא חזר לכיתה ובמשך הסמסטר הבא קיבל שוב ציון "מצוין" בכל המקצועות.

זהו ארוע אמיתי אשר דווח בכתב העת האמריקאי "פסיכולוגיה היום" והוא בהחלט דומה לארועים רבים אחרים החוזרים וקורים לאנשים שונים.

יישומו החשוב ביותר של חוק האמונה הוא כלהלן: אנו מחזיקים באמונות המגבילות אותנו, ללא קשר לעובדה אם הן מעוגנות במציאות אם לאו, אך אנו מאמינים בהן במידה שהן הפכו למציאות חיינו. ורוב האמונות המגבילות אותנו או פוגמות בביצועינו אינן מעוגנות כלל במציאות. הן מבוססות על סוגים שונים של מידע שצברנו ממקורות שונים, החל מהילדות. ובאותה מידה שאנו מאמינים בהן, אנו חיים לפיהן. למעשה, מוחנו עובד כך: הוא "עורך", או מסרב לקבל כל מידע הסותר את הדברים שבהם החלטנו להאמין. לכן, כאשר משהו מצביע על כך שהתברכנו בכישרון בתחום מסוים, אשר עד כה האמנו כי אנו חסרי כל כישורים בו, מיד "נסלק אותו ממוחנו", בתהליך הקרוי "חשיבה סלקטיבית". יש להניח שלא נראה כלל את המקרים בהם הוכחנו יכולת טובה בנושא ונראה רק את אלה שבהם נכשלנו.

חשיבותה של גישה חיובית
ובכן, הזכרתי כי אתה הוא מה שהנך מאמין. פריצת הדרך החשובה ביותר בהבנת הטבע האנושי במאה הנוכחית מתומצתת כולה במילים אלה: מה שהנך חושב עליו, הופך להיות אתה. כפי שאמר הפילוסוף האמריקאי רלף וולדו אמרסון: "אדם הוא תוצר של מחשבותיו במשך היום". ונוכל, מן הסתם לסכם את המבוא בהזכירנו כי אתה אינך מה שאתה חושב שהינך, אלא מה שהנך חושב.

כאן אנו מגיעים אל נושא "הגישה" - עמדתנו כלפי החיים. אנו יודעים כי כיון שאנו הופכים למה שאנו חושבים עליו, המאפיין, או הסמן הבולט ביותר המשקף את אורח המחשבה שלנו הוא הגישה שלנו. ואנו יודעים כי גישה חיובית היא תנאי חיוני ביותר להצלחה.

מחקר שנערך באוניברסיטת הרוארד, לפני שנים מספר בין אנשים שמקצועם הוא גיוס מנהלים בכירים הגיע למסקנה כי 85% מתוך מה שהאדם משיג בכסף, מוניטין, מעמד, הכרה - מקורו בגישה החיובית שלו ורק 15% ניתן לייחס ליכולתו האמיתית. למעשה, נמצא כי אין כל קשר בין ממוצע הציונים שהשגת בבית הספר או באוניברסיטה לבין הכנסותיך בעתיד. אין כל דרך לקשר בין השניים. המאפיין היחיד אשר ישקף עד כמה יצליח האדם הוא הגישה שלו לחיים או לפחות 85% מההצלחה קשורים בכך.

דו"ח קוקס, שהתפרסם בשנת 1983 בארה"ב, אודות אנשי עסקים בארה"ב, הגיע למסקנה חד-משמעית כי 94% מכלל המנהלים הבכירים ביותר אשר כיהנו באחת מהחברות הנמנות על רשימת 500 החברות התעשיתיות הגדולות בארה"ב, ייחסו את הצלחתם לגישה שלהם מאשר לכל מרכיב אחר.

אנו יודעים לבטח כי גישה חיובית היא חיונית ביותר להצלחה; כל חיינו תמיד נאמר לנו כי עלינו לשפר את הגישה שלנו ולפתח גישה חיובית יותר; יש עשרות ספרים שניתן לקרוא בנושא וקורסים שניתן לקחת וכולם מספרים לנו כי עלינו לפתח גישה חיובית. השאלה היא, אם כן, מדוע זה, למרות שפע המידע שברשותנו, עדיין מספר האנשים בעלי גישה חיובית הוא כה קטן? אנו יודעים כי לו ניתן היה לקנות צנצנת של תרופה בבית המרקחת וליטול ממנה בכל בוקר, יחד עם הקפה, ובעזרת התרופה לפתח גישה חיובית למשך היום כולו, היו ודאי כולם עושים זאת.

יחסי הגומלין בין גישה חיובית וציפיות
לכן, עתה השאלה הנשאלת היא: "מאין באה הגישה?". ושאלה זו מביאה אותנו אל מכרנו הוותיק: הציפיות שלנו. הגישות שלנו מגיעות מן הציפיה לגבי התוצאות של מעשינו. אם נגלה גישה אופטימית ונפתח ציפיות להצליח בכל מטלה, הרי שאנו בעלי גישה חיובית. אם נגלה גישה פסימית, נהיה מלאי ספיקות וחששות לגבי תוצאות מעשינו, הרי שבהחלט יש לנו נטיה לגישה שלילית.

לדוגמא: דמיין כי אתה גר באילת ויש לך רעיון לעסק שיכול להפוך אותך לעשיר, מה שחסר לך זה משקיע. יש לך בטחון מלא בסיכוייו של הרעיון היזמי שלך ולכן החלטת להשקיע כסף רב בהכנת תוכנית עיסקית ובבדיקת כדאיות ואז עם כל החומר שבידך אתה מחליט לטוס לתל אביב לגיוס משקיעים לפרויקט.

אתה טס לתל אביב ביום ראשון ולפניך סדרה שלמה של פגישות ביום שני, שלישי, רביעי, חמישי וששי. אתה מתחיל ביום שני בבוקר ואתה יוצא לפגוש את האנשים וכל אחד מהם משיב את פניך ריקם - דוחה אותך ואומר לך כי החברה שלו אינה מעוניינת בהצעה שלך כי היא לא מעניינת, יקרה מדי, מתוכננת רע.

זכור כי זהו הפרוייקט החשוב ביותר אשר תכננת אי-פעם בכל ימי חייך, אך אתה הולך מראיון לראיון ובכל אחד מהם דוחים אותך וסוגרים בפניך את הדלת, וכך עובר לו כל יום שני ובדיוק כך נראה גם יום שלישי וכן ברביעי ומשמגיע יום רביעי בערב אתה תשוש לחלוטין, מיואש וחסר כל אנרגיה, אתה חוזר לבית המלון, סוגר את הדלת, מרים את שפופרת הטלפון ומטלפן הביתה. האדם אשר עונה לך מעברו השני של הקו מרגיש כי אתה מיואש ואומר לך בקול נלהב: התעודד! אל תרגיש כל כך רע משום שכרגע זכינו ב- 5 מליון שקל בלוטו!

ובכן, מה דעתך, מה יקרה באותו הרגע למצב הרוח שלך? האם תצטרך לחשוב על כך כ-10 עד 15 דקות? או האם משהו יקרה לך מיד? מיד תדע כי זכית במליון שקל. כל עייפותך, ייאושך והעלבונות שספגת בשלושת הימים האחרונים ייעלמו ממוחך והדבר היחיד אשר יעסיק אותו יהיה העובדה שיש לך עכשיו 5 מליון שקל, עם כל המשתמע מכך- כל ההזדמנויות הנפתחות בפניך. לבטח תהיה כולך נרגש ותתמלא באנרגיה מחודשת.

עכשיו, הבה נאמר כי אתה עדיין מחוייב ליומיים נוספים של פגישות ובדעתך לעמוד בכל המחויבויות הללו, מכיון שאתה אדם אחראי; ביום הבא שוב תלך לכל הראיונות, אחד אחרי השני. עד כמה תתאמץ בפגישות אלה, עתה משאתה יודע כי יש לך 5 מליון שקל המחכים לך שתשוב הביתה. כמה נלהב ובטוח בעצמך תוכל להיות? עד כמה תוכל להיות חיובי ביחס לימים הקודמים?
ובכן, הבה נניח שסיימת את כל הפגישות, אתה מזנק על המטוס אחר הצהריים, אתה טס בחזרה לאילת, אתה קופץ למכוניתך ושועט הביתה, מזנק פנימה, מנשק את מי שמקבל את פניך ואז אומר: "נו, איפה זה?" והאדם השני עונה: "אחד באפריל! פשוט התלוצצתי, הרגשתי שאתה עייף ומיואש ורציתי לאמר לך משהו שיעודד אותך".
לאחר שסיימת לחנוק את המותח, תרצה אולי לשאול את עצמך את השאלה: האם הגישה שלך היתה אמיתית או לא? האם באמת היית נלהב, נרגש וחיובי? התשובה תהיה - כן, הגישה שלך אכן היתה אמיתית. רגשותיך היו אמיתיים, התלהבותך היתה כנה והאנרגיה שחשת היתה גם היא אמיתית, כי אלו אינם דברים שניתן להפיקם באופן מלאכותי. למרות שהציפיות שעליהן היו רגשות אלה מבוססים, היו מוטעות.

אם תוכל להבין את חשיבות רעיון זה, אתה מחזיק את אחד המפתחות להבנה מדוע ישנם אנשים המצליחים הרבה יותר מהאחרים. המצליחנים יודעים כיצד לפתח מראש ציפיות חיוביות, לפני הארוע, יש להם ציפיות חיוביות. לפני שקורה להם משהו טוב, הם מצפים שיקרה להם משהו טוב, ומצפים שהטוב ביותר יקרה בעקבות המאמצים שהם השקיעו. הם מפתחים בעצמם את הציפיות גם אם אין להם כל מידע שעליו ניתן לבסס זאת. הם מפתחים גישה חיובית ונלהבת אשר משפיעה על אנשים באופן חיובי להגיב אליהם באופן חיובי. אם נוכל לפתח הרגל לצפות תמיד לטוב ביותר, כבר יהיה בידינו אחד המפתחות להצלחה.

רעיון האני
כאן צצה השאלה: "מהיכן באות הציפיות שלנו?" הציפיות שלנו מקורן במה שאנו מאמינים בו. הן מגיעות מהאמונות העמוקות ביותר שלנו על עצמנו ועל העולם הסובב אותנו.

במילים אחרות, הציפיות שלנו נוצרות ברוח בה אנו מאמינים במקור. לו האדם אשר בישר לנו כי זכינו במיליון שקל, לא שיקר לנו והוא היה מישהו בו אנו בוטחים לחלוטין ומאמינים לו, הציפיות שלנו היו מתפתחות ברוח זו והיו משתקפות בגישה שלנו ומשפיעות על התוצאות. לכן, האמונות שלנו הן חשובות מאוד. ומכאן, אנו חוזרים אחורה לשאלה: מנין באות האמונות, במיוחד האמונות שלנו בקשר לעצמנו. וזה מביא אותנו לאחת מפריצות הדרך החשובות ביותר בפסיכולוגיה של המאה ה 20- והיא - הבנתנו את רעיון "האני".

האמונות שלנו מבוססות על רעיון האני. כל אחד מאתנו מחזיק ברעיון האני והוא השולט במעשינו. אנו תמיד פועלים באופן התואם את רעיון האני שלנו. רעיון זה צופה את מידת התפקוד שלנו בכל התחומים ולעולם לא נוכל לפעול בדרך הנוגדת את רעיון האני הזה.

רעיון זה הוא צירוף של כל הרעיונות, המחשבות, תמונות, התנסויות, ודברים אשר קרו לנו במשך החיים וכולם יחד מצטרפים לתמונה אחת כוללת המתארת את האדם שאנו מאמינים כי הוא האני שלנו ותמיד נפעל בדרך התואמת את התמונה הזו.
אנו יודעים כי האדם הממוצע משתמש בפחות מעשרה אחוז מהפוטנציאל האמיתי שלו. חוקרים רבים טוענים היום כי מדובר בפחות מחמישה אחוז ומחקרים אחדים מצביעים אפילו רק על אחוז אחד או שניים. אנו יודעים גם כי יש יחס קבוע בין רמת הביצועים שלנו לבין רעיון האני שלנו. בין רמת היעילות שלנו לבין התפיסה העצמית שלנו.

לעולם לא נצליח לבצע משהו שאיננו חושבים שאנו מסוגלים לבצע גם אם מבחינה אוביקטיבית יש לנו את כל הכישורים הדרושים לכך, ואם נרצה להעלות את רמת הפוטנציאל שאנו מנצלים, נצטרך להעלות את רמת התפיסה העצמית שלנו.
אנו יודעים גם שלכל אדם יש תפיסה עצמית כוללת ויש לנו גם מאה עד מאתיים תפיסות עצמיות קטנות יותר אשר שולטות בכל אחד מתחומי החיים החשובים לנו. למשל, יש לנו תפיסה עצמית באשר ללבוש שלנו, ותפיסה עצמית לגבי משקלנו וכן לגבי איזה מין הורים אנחנו, או איזה מין ילדים אנו, איזה מין מעסיק אנחנו, או איזה מין עובד, איזה בעל או אשה ויש לנו גם תפיסה עצמית לגבי הנהיגה שלנו. לדוגמא: לכל הגברים יש תפיסה עצמית גבוהה באשר לנהיגה שלהם. כל הגברים חושבים שהם נהגים מצטיינים וכל אשה שהיה לה העונג להעיר לגבר על נהיגתו יודעת בדיוק על מה אני מדבר... קשה לומר שהוא מוכן לקבל ביקורת על כך.

לנשים יש תפיסה עצמית גבוהה לגבי הלבוש שלהן. לחלקנו יש תפיסה עצמית לגבי הישגינו האתלטיים ואם אנו עוסקים בכמה סוגי ספורט, יש לנו תפיסה עצמית נפרדת לכל אחד מסוגי הספורט הללו, ותפיסה זו קובעת לאיזה הישגים נגיע בספורט זה.
יש לנו תפיסה עצמית לגבי כמה אנחנו מוסיקליים, באיזו מידה אנו יודעים לדבר אל קהל, איזה סוגי מערכות יחסים אנו מסוגלים לנהל, עד כמה אנו מושכים, עד כמה אנו פופולריים ועד כמה אנשים אוהבים אותנו, האם אנו אינטליגנטים, האם יש לנו תפיסה טובה, האם כושר הריכוז שלנו מוצלח; יש לנו תפיסה עצמית לגבי שפות זרות, מתמטיקה, היסטוריה ונושאי לימוד אחרים, האם אנו קוראים מספיק או לא, יש לנו תפיסה עצמית בקשר לאוצר המילים שלנו - דל או עשיר; בכל מקרה, התפיסה העצמית קובעת את רמת התפקוד שלנו בנושא מסוים.

התפיסה העצמית הכוללת שלנו היא ממוצע של כל התפיסות העצמיות בכל תחומי החיים החשובים לנו. והתפיסה העצמית מורכבת משלושה חלקים עיקריים. שלושת המרכיבים הללו והבנת התפיסה העצמית הם המפתחות להבנת התפקוד שלנו.

שלושת מרכיבי התפיסה העצמית
האלמנט הראשון של התפיסה העצמית הוא מה שאנו מכנים: אידיאל העצמי, או העצמי האידיאלי. לכל אחד מאתנו יש אוסף של תמונות, רגשות ומחשבות על העצמי האידיאלי אליו אנו שואפים. זהו בדרך כלל מכלול של כל האנשים אשר הערצנו - מורים, הורים, אנשים שקראנו עליהם, כוכבי קולנוע, חברים וכיוצא בזה - צרוף של תכונות; זהו האדם האידיאלי שלנו. כך אנו רוצים להיות, האדם שאנו שואפים כל הזמן להיות כמוהו. ואידיאל עצמי זה פועל כמנגנון מכוון בחיינו, ואנו מתאימים את התנהגותנו כדי להיות דומים יותר ויותר לעצמי האידיאלי. מילה אחת אשר תסכם את האני האידיאלי של כולנו, תהיה המילה "מנצח". כל אחד רוצה להיות מנצח. כל אחד רוצה להרגיש שהוא מנצח, ללא קשר להגדרת ה"נצחון" שלו. כל אחד רוצה להצליח ולזכות להערכה וכולנו חותרים לכך כל הזמן. אנו יודעים כי אנשים אשר חוזרים ומצליחים, הם בדרך כלל בעלי שליטה עצמית רבה ותפיסה עצמית גבוהה. הם מרגישים טוב מאוד לגבי עצמם ופועלים ביעילות רבה.

החלק השני של התפיסה העצמית הוא הדימוי העצמי. הדימוי העצמי הוא התמונה שיצרנו כדי לתאר את הדרך בה אנו פועלים. זוהי הדרך בה אנו רואים את עצמנו וחושבים על עצמנו. ניתן לקרוא לתמונה זו "מראה פנימית".

בכל מקום בו אנו נמצאים, אנו נוטלים עימנו את התמונה הזו, אשר מכוונת את הפעולות שאנו עושים ואת התנהגותנו. תמיד נלך, נדבר, נשב, נפעל, נחשוב וננהל מערכות יחסים בדרך המותאמת לתמונה העצמית הזו. אנו יודעים כי אם נרצה לשנות את ההתנהגות החיצונית שלנו, עלינו לשנות את התמונה הזו. המחקרים הפסיכולוגיים אשר נערכו בקשר לדימוי העצמי מדגישים כי אם נשנה את התמונה אשר ציירנו לגבי עצמנו במוחנו, התנהגותנו החיצונית תשתנה. נוכל לשנות תמונה שלילית לחלוטין או תמונה מאוד לא יעילה לתמונה חדשה חיובית יותר אשר תשנה את הדרך בה אנו מתנהגים.

החלק השלישי של התפיסה העצמית הוא ההערכה העצמית. ההערכה העצמית היא שורש האישיות של האדם. כל האסכולות של הפסיכולוגיה המודרנית תמימות דעים באשר לחשיבותה של ההערכה העצמית - זהו ללא ספק החלק החשוב ביותר לתפקודו של האדם.

ההערכה העצמית היא מה שאנו מרגישים לגבי עצמנו. האידיאל העצמי שלנו יכול להיות מציאותי או לא, והדימוי העצמי שלנו עשוי להיות תואם למציאות, או לא כל כך, אך ההערכה העצמית שלנו היא תמיד נכונה. בין אם היא נמוכה או גבוהה, שלילית או חיובית, היא תמיד נכונה. וההגדרה הטובה ביותר להערכה עצמית היא: עד כמה אתה אוהב את עצמך.

חשיבותה של הערכה עצמית
עד כמה אתה אוהב את עצמך היא השאלה החשובה ביותר שתוכל לשאול את עצמך. עד כמה אתה אוהב את עצמך יקבע כיצד תנהג בכל תחומי החיים. עד כמה אתה אוהב את עצמך כמעביד, עד כמה אתה אוהב את עצמך כהורה, עד כמה אתה אוהב את עצמך במובן של כושר גופני ומראה חיצוני, עד כמה אתה אוהב את עצמך במובן של יחסיך עם אנשים אחרים, עד כמה אתה אוהב את עצמך במובן של נואם בפני קהל, עד כמה אתה אוהב את עצמך כמספר בדיחות, עד כמה אתה אוהב את עצמך כאדם המסוגל ללמוד נושאים שונים.

עד כמה אתה אוהב את עצמך היא שאלת מפתח להבנת האישיות שלך וככל שתאהב את עצמך יותר, כך תוכל לתפקד טוב יותר בכל תחומי החיים. אנו יודעים שמכיון שמה שאתה חושב עליו, קם ונהיה, אם תאמר לעצמך שוב ושוב "אני אוהב את עצמי", "אני אוהב את עצמי", "אני אוהב את עצמי", "אני אוהב את עצמי" כמה וכמה פעמים וברגש, ותאמין בכך ותאמר זאת בהתלהבות, כל פעם שתאמר "אני אוהב את עצמי" ההערכה העצמית הכוללת שלך תעלה. כל פעם שהערכה העצמית שלך עולה, היכולת שלך לתפקד בכל תחומי החיים עולה באופן שווה.

אנשים אשר באמת ובתמים אוהבים את עצמם ומקבלים את עצמם כאנשים בעלי ערך, מוצאים כי הם מתפקדים באורח יעיל יותר בכל מה שהם עושים.

אני ממליץ לאנשים אשר לא שמעו זאת קודם, שיאמרו לעצמם "אני אוהב את עצמי, אני אוהב את עצמי, אני אוהב את עצמי", חמש, עשר ואפילו מאה פעמים ביום, עד כי האמירה תחדור לתת-המודע שלהם ואז כל מה שיעשו, הם יעשו כאנשים המעריכים ומקבלים את עצמם.

מיתוסים רבים קיימים בחשיבה המודרנית אשר עומדים בדרכנו לאהבה עצמית והרי כמה מהם:
אנשים רבים חושבים שאין זה יאה לאהוב את עצמך. איננו רוצים להיות כמו אנשים שאוהבים את עצמם. שמענו את הביטוי "הוא אוהב את עצמו או היא אוהבת את עצמה יותר מדי" ואנו לא רוצים לדמות לאנשים כאלה. זוהי טעות. אנשים אינם רואים את ההבדל בין אהבה עצמית לשחצנות, תוקפנות, או גסות רוח. אך דמיון זה הוא רחוק ביותר מן המציאות. אנשים אשר באמת ובתמים אוהבים ומקבלים את עצמם, אנשים שיש להם הערכה עצמית גבוהה, מביעים זאת אך ורק באמצעות אינטראקציה חיובית. אנשים בעלי "תסביך עליונות", המתנהגים בשחצנות ובגסות, או בעלי "תסביך נחיתות" המתנהגים באופן מופנם ומאוד לא בטוחים בעצמם מייצגים שתי קיצונויות הרחוקות ביותר מאהבה וקבלה עצמית.

אנשים אשר באמת ובתמים אוהבים ומקבלים את עצמם כאנשים בעלי ערך אוהבים ומקבלים אנשים אחרים בדיוק באותה מידה. אנשים שאינם אוהבים את עצמם, מפצים את עצמם על ידי רגשות נחיתות או התנהגות "עליונה".

אנו יודעים דבר נוסף אודות אהבה עצמית: לא ניתן לאהוב או לחבב אדם אחר יותר מאשר אנו אוהבים או מחבבים את עצמנו. כמו כן, לא נוכל לצפות מאיש אחר לאהוב ולכבד אותנו יותר ממה שאנו אוהבים ומכבדים את עצמנו. המידה בה אנו אוהבים ומקבלים את עצמנו יוצרת את הגבולות הפנימיים והחיצוניים גם יחד של מערכות היחסים שלנו עם אנשים אחרים.

לא נוכל להנות ממערכות יחסים טובות יותר מאשר ברמה בה אנו אוהבים את עצמנו. ובכל פעם שנאמר לעצמנו "אני אוהב את עצמי, אני אוהב את עצמי", אם לא נשתכנע, נסתכל במראה ונאמר שוב "אני אוהב את עצמי" חמש פעמים רצופות מבלי לחייך. הדבר הוא כמעט בלתי-אפשרי. המשפט "אני אוהב את עצמי" הוא הצהרה חיובית מאוד הגורמת לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו וגורמת לנו לתפקד באורח יעיל יותר בכל אשר נעשה. היכרתי בארה"ב אנשים רבים, אשר מכירים את העקרונות האלה, כאלה שעוסקים במכירות, או שנדרשים לדבר בפני קהל, אשר מצאו, כמוני, כי לפני כל הצגת נושא, למשל, כשאתה עצבני או מתוח, אם תאמר לעצמך כמה פעמים "אני אוהב את עצמי" תמצא כי יש חוסר התאמה מדהים בין מתח לבין הערכה עצמית גבוהה. כמה שתאהב את עצמך יותר, תסבול פחות ממתח. ככל שתעלה ההערכה העצמית שלך, כן תהיה יותר רגוע, נינוח, בטוח בעצמך וחיובי. ככל שתמריץ את עצמך יותר באומרך: "אני אוהב את עצמי, אני אוהב את עצמי" תתפקד טוב יותר בכל מה שתעשה. בכל פעם שתחוש מעט עצבני או מתוח מכל סיבה שהיא, תוכל לסלק את התחושות על ידי כך שתדבר אל עצמך באורח חיובי בוטח ואסרטיבי ותאמר לעצמך כי אתה אוהב את עצמך.

אם נחזור מעט אחורה, שאלתנו בעצם היתה: מדוע כה מעט אנשים אוהבים את עצמם? מדוע זה המחלה הקשה ביותר שלוקה בה החברה שלנו היא רמות כה נמוכות של הערכה עצמית, אהבה עצמית וקבלה עצמית? למעשה, פסיכולוגים רבים טוענים, ואני מסכים לכך, כי השורש לכל בעיות האישיות, בעיות התנהגותיות וקשיים ביצירת קשרים נעוץ בהערכה עצמית נמוכה - אנשים אינם אוהבים את עצמם, אינם מאמינים בעצמם, וחושבים שהם אינם שווים דבר, ותמיד בא הדבר לידי ביטוי במערכות היחסים שהם מנהלים עם אנשים אחרים.

איך אנו יכולים לשנות את ההערכה העצמית שלנו? להפוך גישה שלילית לחיובית? הערכה עצמית נמוכה ונטיה לגישה שלילית הן תכונות הנובעות ממעמקי התת מודע שלנו. גם כאשר אנו מודעים להן אין זה פשוט לשנותן. בכלל, לשנות תכונות אופי הינה משימה קשה.

ברור שאם אנו שואפים להצליח אנו חייבים להיות מסוגלים לשנות תכונות אופי ולהגדיל את הערכתנו העצמית. נושא זה ידון באחד הפרקים הבאים.






Copyright © by Meir Liraz. All rights reserved