הפסיכולוגיה של ההצלחה

---

חברת הענק האמריקאית, 3M, ידועה בפעולותיה לעידוד היצירתיות בקרב עובדיה. החברה מאפשרת למשל לעובדי המחקר שלה להקדיש 15% מזמנם לעבודה על פרויקט על פי יוזמתם האישית ובקצב האישי שלהם. גישה זו הביאה תועלת לא רק לעובדים אלא גם לחברה עצמה. פעמים רבות, ניצוץ של רעיון הפך למוצר מצליח אשר השפיע לחיוב על תמונת הרווח של החברה.

הזכות שניתנה לעובדים לנצל 15% מזמנם באופן חופשי הביאה לחברת 3M את אחד מן המוצרים הריווחיים ביותר שלה.

אחד החוקרים של החברה, בשם ארט פרי, נהג לשיר בכל יום ראשון במסגרת המקהלה בכנסיה השכונתית שלו. בכל יום ראשון נתקל פרי בבעיה דומה, הוא נהג לסמן את העמודים הרלבנטיים בספר התווים שלו בעזרת פיסות נייר, אבל לעיתים קרובות פיסות הנייר היו נופלות מן הספר והוא היה מתקשה לאתר תוך כדי שירה את העמודים הנחוצים בספר.

יום אחד התעורר במוחו של פרי רעיון. הוא נזכר בדבק חדש שהיה בשלבי פיתוח על ידי אחד מעמיתיו לעבודה. כלם סברו שהדבק הזה הוא כשלון מכיון שהוא לא נדבק כל כך טוב. "אני מרחתי את הדבק הזה על פיסת נייר" משחזר פרי, "ומצאתי שפיסת הנייר הפכה להיות לא רק סימניה טובה לספר התווים, אלא היא היתה נהדרת גם לרישום תיזכורות, היא היתה נצמדת לכל משטח וניתן היה להסירה בקלות ללא כל נזק למשטח".

כן, ארט פרי פגע בול. המוצר שהגה מהווה עד היום את אחד מרבי המכר של החברה. בכל פעם שאתה עושה שימוש באותן פיתקיות תזכורת צהובות ודביקות זכור את היצירתיות של ארט פרי.

בפרק זה נתייחס למנגנון היצירתיות שלנו וכיצד לפתח אותו לכלל פעולה. זהו אחד הנושאים המרתקים ביותר בתחום הפיתוח העצמי והוא מבוסס על הגילוי כי כל אחד מאיתנו נולד בעצם עם הפוטנציאל להיות גאון.

מהיכן צומחת היצירתיות
כל אחד מאתנו ניחן במאגרים אין סופיים של יצירתיות, שאיננו עושים בה כל שימוש. מטרת פרק זה היא להסביר לך חלק מן ההיבטים של היצירתיות שלך ולהראות לך כיצד תוכל להפיק הרבה יותר מעצמך. אנו יודעים כי במונחים של הצבת מטרות ותכנון העתיד, במונחים של דברים שאנו רוצים להשיג, כי לעולם לא נוכל להשיגם רק על ידי כך שנזיע יותר. הכלל שפעל בימים עברו, הכלל שאמר שעליך פשוט להתאמץ ולעבוד קשה יותר, פשוט אינו עובד יותר.

היום אנו יודעים כי אנחנו חיים בעולם יצירתי וכי כל מה שיש לנו היום תלוי ביעילות שבה אנו משתמשים במוחנו. הזכרנו גם באחד הפרקים הקודמים כי כל מה שיהיה לנו מחר הוא תולדה של הדרך בה ניצלנו עד כה את הכישורים היצירתיים שלנו. מידת היצירתיות שבה אנו עושים שימוש קשורה מאוד לתפיסה העצמית שלנו ולגישה שלנו כלפי עצמנו כאנשים יצירתיים.

כל ילד נולד עם היבטים רבים של יצירתיות. למעשה, מחקרים גילו כי 95 אחוז מן הילדים שנבדקו, בגילאים שבין שנתיים לארבע שנים, התגלו כיצירתיים מאוד - הם עתירי דמיון, הם מלאי המצאות, הם סקרנים ויש להם תפיסה מופשטת טובה. כשבחנו שוב אותם הילדים בגיל שבע, נמצא כי רק 4 אחוז מהם היו עדיין יצירתיים.

בתקופה שבין השנים הראשונות לגיל שבע, אנו מרפים את ידיהם של ילדינו מלהיות יצירתיים, מלהמציא דברים ומלתת דרור לדמיונם. אנו אומרים להם ללא הרף: "זה טפשי" או "עליך לצבוע בין הקוים" או "על תיגע בזה, רק תריח" או "תטעם את זה", "לבש את זה", "זה אסור", תעשה רק ככה", והילדים לומדים לבסוף, ומשננים לתת-מודע שלהם כי אין זה נבון לסטות מ"דרך הישר", אין זה נבון לנסות להריח, להרגיש או לגעת בדברים כשאמא או אבא מתנגדים לכך.

הדבר הנפלא ביצירתיות הוא כי היא כפופה לחוק שאנו קוראים לו חוק השימוש. חוק זה אומר כי כל הכישורים שנחנו בהם, אנו משתמשים בהם או מאבדים אותם. היצירתיות, לעומת זאת, לעולם אינה אובדת לחלוטין. היצירתיות פשוט יורדת למחתרת והופכת להיות כשרון סמוי אשר ניתן לשלוף אותו בכל פעם שנרצה בכך. מטרת פרק זה היא להראות לך כיצד להפעיל ולגרות אותה ולהפיק ממנה את מירב התועלת. נאמר כבר כי הצורך הוא אבי ההמצאה. אם כך הוא הדבר, הרי שהיצירתיות היא האם.

רלף וולדו אמרסון, הפילוסוף האמריקאי הידוע, טען כי אנו חיים בחיקה של אינטליגנציה עצומה. הוא תיאר אותה כמעין מסגרת המקיפה את כל כדור הארץ ומתפקדת כמין מחשב עצום אליו יכול כל אחד מאתנו להתחבר. פונקציה זו נקראה בשמות רבים במהלך ההיסטוריה, שמות כמו: "נשמת-העל" או "אינטליגנציה אינסופית", "התת-מודע האוניברסלי", "התת-מדוע הקולקטיבי", ואנו עומדים לדבר על היבט זה של היצירתיות האנושית כעל ה"סופר מודע" או ה"על-מודע".

כוחו של העל מודע
ה"על מודע" הוא למעשה מה שאנו קוראים לפעמים, "אינטואיציה", הוא גדול בהרבה מן האינטליגנציה הרגילה שלנו והוא דבר שאנו עושים בו שימוש מקרי בלבד. האם אי פעם התנסית בחוויה של נסיון לפתור בעיה מסויימת, או נסיון להשיג מטרה כלשהי, או להתחבט במצב מסוים כאשר לפתע צץ רעיון נפלא במוחך? או האם אי פעם קרה לך שחשבת על מישהו והוא בדיוק טלפן אליך, או להפך, טלפנת למישהו אשר אמר לך כי בזה הרגע חשב עליך? מקרים כאלה קורים לרבים מאתנו כל הזמן. אנו מקבלים מעין השראה של רגע משום-מקום, אשר נותנת לנו הרגשה שיש לנו היכולת להתחבר לצורה שונה של אינטליגנציה שלא ניתן ללמוד עליה מספרים. מטרת פרק זה היא להסביר כיצד פועל הדבר, כי על ידי השימוש ב"על מודע" שלנו, נוכל לשפר את איכות התוצאות שלנו ולהגיע למטרותינו במהירות רבה יותר מאשר בעזרת כל שיטה אחרת.

נתקלתי פעם בארה"ב בספר של ריצ'רד באך הקרוי "המודעות הקוסמית". בספרו זה סוקר באך, לאורך היסטוריה של כמה מאות שנים את האנשים והנשים היצירתיים ביותר. הוא מצא כי כל אחד מהם הזכיר בכתביו את היכולת להתחבר לצורה גבוהה יותר של מודעות. "על מודע" זה מאופיין בכמה דברים עיקריים: ראשית, הוא המקור לכל היצירתיות הטהורה. כל הגאונים, הממציאים ופורצי הדרך בהיסטוריה האנושית הגיעו לכך באמצעות העל מודע שלהם.

הפילוסוף האמריקאי, אמרסון, לדוגמא, טען שלא כתב שום דבר מרצונו. הוא הוציא לפועל משהו עבור אינטליגנציה אינסופית זו. הוא טען שהדברים פשוט שפעו ממנו אל הניר, כאילו שהוא היה מחובר למקור כוח על-אנושי כלשהו.

וולפגנג אמדיאו מוצרט, לדוגמא, אחד המוזיקאים הגדולים בהיסטוריה, כתב את יצירותיו ב"מכה ראשונה". כאשר הוא התיישב להלחין, הוא נהג לומר כי שמע במוחו את היצירה כולה והתווים פשוט שפעו ממנו אל הניר. הוא כתב זאת ללא תיקונים וללא שינויים. עד היום נחשבת יצירתו למושלמת ביותר.
לודביג ואן בטהובן היה חרש החל מגיל 35, רוב יצירותיו נכתבו לאחר שהיה חרש לגמרי וגם הוא אמר שהסימפוניות שלו הגיחו באורח מלא אל מוחו והוא פשוט העביר אותן אל הניר.

אדיסון, הממציא הגדול השתמש ביכולת העל הזו שוב ושוב.

מייקל פאראדיי, אבי תאוריית השדות האלקטרומגנטיים, היה אדם חסר השכלה בעל יכולת בלתי רגילה של שימוש בעל-מודע שלו כדי להגיע למחקרים אשר הובילו לגילוי שפופרת הואקום על ידי דה-פורסט, גילוי אשר הוליך לפיתוח תעשיית הרדיו, הטלויזיה, האלקטרוניקה, הטרנזיסטור, המיקרואלקטרוניקה והשבבים המיקרואלקטרוניים. כל זה הגיע לפאראדיי, לפני מאה שנה בחלום. כל מערכת העקרונות שעליה התבסס הופיעה בחלומו והוא יצא מן המיטה באמצע הלילה וכתב דף אחר דף, נוסחאות מדעיות, אשר התגלו לאחר מכן במעבדה כמדוייקות וחדשניות להפליא. מעולם לא התגלו או נכתבו לפני כן.

בחלקו של כל אחד מאתנו נפלה ההזדמנות להשתמש ביצירתיות העל-מודעת בחיי היום יום, כאשר אנו חושבים על רעיון למוצר או שירות כלשהם במונחים של: "מעניין למה לא המציאו זאת עד עכשיו" ואז, זמן קצר לאחר מכן אנו מגלים כי אכן מישהו התחיל לייצר את המוצר והוא גם גורף מליונים ממכירתו.

הקושי הטמון ביצירתיות שלנו אינו משום שאין לנו הכישורים הדומים לאלה של הגאונים, ההבדל טמון בכך שהגאונים בוטחים באמינות ובערך של ההשראה והתובנות ((Insights שלהם ובערכם של הרעיונות והמחשבות העולים במוחם, בעוד שאנו לא עושים זאת. אנו חושבים על הרעיונות העולים במוחנו במושגים של "זה סתם רעיון, לא ייתכן שניתן להשתמש בו" ואז אנו מחכים ורואים שהרעיון צץ גם במוחו של מישהו אחר והוא אפילו לא בדיוק מבריק כמו הרעיון שהיה לנו, ולמרות זאת הוא זוכה לשבחים רבים.

רבים מאתנו חושבים כי היצירתיות שלנו היא מוגבלת על ידי מנת המישכל שלנו או על ידי ההשכלה שלנו, או רמת הציונים שקיבלנו בבית הספר, וכי יצירתיות היא משהו שרק מדענים, מוזיקאים וציירים נהנים ממנו. העובדה היא כי היצירתיות היא מושג פשוט מאוד. היצירתיות פרושה פשוט דרך לשפר דברים קיימים. כל יצירתיות כרוכה בשיפור. במידה שיש לנו היכולת למצוא דרכים לשפר את הדרך בה אנו מבצעים דברים, אנו אנשים יצירתיים. בכל תחום שהוא. ככל שאנו משתמשים ביצירתיות, אנו מפתחים אותה, בדיוק כמו שאנו מפתחים את שרירינו על ידי אימון.

מאפיין נוסף ליכולת העל-מודעת הוא העובדה שיש לה גישה לכל המידע המאוחסן בתת-המודע שלנו ויש לה היכולת להבדיל בין מידע תקף ללא תקף. במילים אחרות, כאשר אנו מתכנתים מטרה אל התת-מודע, או בעיה מסויימת ומבקשים מן התת-מודע לפתור זאת עבורנו, התת-מודע מעביר זאת ליכולת העל-מודעת. כאשר העל-מודע ניגש לחשב ולערוך סיכומים, כדי לעזור לנו לפתור את הבעיה, או להשיג את מטרתנו, הוא מסוגל להשתמש בכל המידע אשר אחסנו אי פעם בתת-מודע ולברור מתוכו מידע רלוונטי. לכן, בכל פעם שצץ במוחך רעיון ייחודי, תגלה כי הוא עונה בדיוק על הצרכים שלך באותו הרגע וכי הוא מדוייק לפרטי פרטים.

מאפיין נוסף של היכולת העל-מודעת הוא כי הוא גם מביא אלינו רעיונות אשר אינם מעוגנים בנסיון האישי שלנו. לעיתים קרובות צצים במוחנו רעיונות חדשים לחלוטין, הבאים מחוץ לגבולות הידע וההשכלה שצברנו עד כה. זוהי הסיבה לכך שרוב הגילויים המסעירים במדע ובטכנולוגיה היום מגיעים מחברות קטנות ומיזמים קטנים. רק חלק קטן מהגילויים המהווים פריצת דרך טכנולוגית נעשים בחברות הגדולות.

החברות הגדולות נוטלות את הגילויים החשובים, מפתחות אותם ומייצרות אותם בהיקף מסחרי, אך הגילויים עצמם מגיעים מחברות קטנות ומאנשים שלעיתים אפילו לא היו ידועים בענף לפני כן. אך יש להם רעיונות ותובנות שונים ויחודיים המביאים לפעמים להיווצרה של תעשיה חדשה שלמה.

זה מזכיר לי סיפור על ילד קטן אשר הגיע למקום בו התרחשה תאונה. הדרך היתה חסומה מכיון שמשאית גדולה ניסתה, במהירות של 80 קמ"ש לנסוע מתחת לגשר, ונתקעה מתחתיו. כל התנועה נעצרה ומשאית גרר גדולה ניסתה לשוא לשלוף את המשאית מתחת לגשר. הילד הקטן ניגש לקצין משטרה שנכח במקום ושאל אותו: "מה קורה?" והשוטר ענה, "המשאית תקועה מתחת לגשר".

המשאית היתה תקועה היטב, והגרר לא הצליח בשום אופן לשלוף אותה החוצה. הילד הקטן הביט במשאית ואז הביט שוב בשוטר ואמר בשקט: "למה הם לא מוציאים את האויר מגלגלי המשאית?" קצין המשטרה הביט בכל המאמצים שראה סביבו והביט בהתפעלות בילד, ואז פנה והלך לומר לכל המחלצים לעשות בדיוק כך. האויר הוצא מגלגלי המשאית, והיא פשוט התגלגלה בקלות מתחת לגשר.

הילד הקטן בורך ביכולת לראות את הדברים מזוית שונה, אך גם כל אחד מאתנו ניחן ביכולת זו. העל-מודע הוא המקור של כל היצירתיות האינטואיציות והתובנות. העל-מודע הוא מקורה של ההשראה והמוטיבציה והיכולת לראות דברים מזוית שונה לגמרי. העל-מודע הוא מקורם של רעיונות חדשים העוזרים לנו להשיג את מטרותינו. העל-מודע עומד לרשות כל אחד מאתנו, כמו מקור כוח שנוכל להתחבר אליו, אם רק נמצא את השקע הנכון.

מאפיין נוסף של העל-מודע הוא כי הוא מתפקד ברמה הלא-מודעת, 24 שעות ביממה. הוא עובד כל הזמן כדי לעזור לנו לפתור את הבעיות שאנו מתחבטים בהן וכדי להשיג את המטרות אשר תכנתנו אל תוך תת-המודע.

תכונה נוספת שלו היא יכולתו לגרום למוטיבציה המונעת על ידי מטרה מסויימת. יצירתה של מוטיבציה כזו דורשת המצאותן של מטרות ספציפיות ומוגדרות. השימוש בעל-מודע דומה לשמוש במחשב ענק ומתוחכם ביותר. דמיין לעצמך מחשב כזה, שלצידו עובדים מומחי המחשב הגדולים ביותר בעולם, העומדים כעת לשרותך. תוכל לגשת אליהם עם כל בעיה ועם כל מטרה שהנך שואף להשיג והם כבר יופיעו עם הפתרון הנכון, לאחר שנעזרו במחשב, או לפחות יתנו לך את הרעיונות שיעזרו לך להתקרב אל מטרתך. אבל, גם מומחי המחשב הגדולים ביותר בעולם לא יוכלו להושיע אותך, אם לא תדע להגדיר את הבעיות כהלכה, או לא תדע להסביר מהו הדבר אותו אתה מנסה להשיג. זוהי הסיבה לכך שדנו ארוכות, בפרק הקודם, בנושא הגדרת המטרות.

העל-מודע תמיד מוצת בזכות בהירות ההגדרה ובזכות ההחלטיות. ככל שאנו יותר החלטיים ונחושים בקשר למה שאנו רוצים להשיג, ולבעיות שאנו מבקשים לפתור, כן ימהר העל-מודע לעבוד על כך, כדי להגיש לנו את הפתרונות.

מאפיין נוסף של העל-מודע בנושא מוטיבציה המונחית על ידי מטרה הוא העובדה כי הוא משחרר אנרגיה ורעיונות לצורך השגת המטרות. בודאי קרה לך כי עבדת על נושא מסוים אשר ריגש אותך מאוד ועניין אותך. בוודאי זכור לך כי בעת שעסקת בזאת, היה לך שטף בלתי פוסק של אנרגיה ורעיונות. נראה לך כי שפעת רעיונות ולא היית זקוק ליותר מארבע שעות שינה בלילה. לפעמים מוחך ממש בעבע רעיונות והיית שרוי בהתרגשות בלתי פוסקת. זוהי דוגמא לעבודתו של העל-מודע. העל-מודע משחרר אנרגיה חופשית מן האטמוספירה כדי שאנו נוכל להשתמש בה לקרב אותנו אל מטרתנו. בנושא זה ארחיב בהמשך.

מאפיין נוסף הוא כי העל-מודע מגיב להוראות ברורות וסמכותיות. ההוראות הסמכותיות והברורות שאנו נותנים לעל-מודע שלנו מגיעות אליו דרך החיזוקים העצמיים החיוביים שאנו מספקים לו. בכל פעם שאנו מאשרים קביעה חיובית מהמודע אל התת-מודע, אנו מציתים את העל-מודע לפעולה. זוהי הסיבה מדוע אנו אומרים "אני אוהב את עצמי, אני אוהב את עצמי, אני מרגיש נפלא, אני מרגיש נפלא, אני מרוויח 15,000 ש"ח לחודש" וכיוצא בזה. חיזוקים עצמיים חיוביים וחזקים אלה חודרים אל התת-מודע ומציתים את העל-מודע לפעולה. זוהי הסיבה מדוע אנשים ונשים אשר מדברים וחושבים כל הזמן באופן חיובי ונלהב על המטרות שהם רוצים להשיג, יש להם שטף בלתי פוסק של אנרגיה, התלהבות ורעיונות העוזרים להם בדרכם להשגת מטרותיהם.

עובדה היא כי אנשים שהם חדורי התלהבות ואנרגיה ונעים כלפי המטרה שלהם, מקבלים יותר אנרגיה ויותר רעיונות ויותר יצירתיות מאשר אלה אשר אינם הולכים לשום מקום מוגדר, אשר יש להם מעט מאוד רעיונות ומעט מאוד מטרות. גם האנרגיה שיש להם, מתדלדלת מהר מאוד והם נעשים עייפים ומדוכאים.

מאפיין נוסף של העל-מודע הוא כי הוא פותר באופן אוטומטי ורציף כל בעיה המתעוררת בדרך אל מטרתך. ללא קשר למרחק שלך מן המטרה, ללא קשר עד כמה היא רחוקה. כל עוד המטרה היא ברורה, העל-מודע יעניק לך כל רעיון ופתרון שתזדקק להם, ובסדר הנכון. ברגע שתכנתת את המטרה ועשית את הצעד הראשון, תגלה כי העל-מודע יורה לך את הצעד הראשון, יפתור את הבעיה הראשונה שתתעורר, וכאשר תיישם את הפתרון הוא יורה לך את הצעד הבא, ויפתור גם את הבעיה אשר תתעורר אחר כך וכך הלאה. כל שעליך לעשות, הוא להתקדם צעד אחר צעד ובכל צעד שתעשה, כל עוד המטרה ברורה, הפתרון יגיע מאליו.

מאפיין אחר של העל-מודע הוא שהוא פועל במיטבו באווירה של אמונה וקבלה. ככל שתאמץ את מוחך פחות, כן יגיש לך העל-מודע את הפתרונות והרעיונות שאתה זקוק להם, מהר יותר. בכל עבודה יצירתית שהיא, המאמץ השכלי מביס את עצמו. לא ניתן לכפות יצירתיות. היצירתיות מעדיפה את המוחות הרגועים.

כאשר דנו בתכנות שכלי, הזכרנו כמה חשוב להירגע, לנשום עמוק ולחזות באופן ברור ביותר את מה שברצונך להשיג ופשוט להאמין בבטחון מלא כי אם תוכל להחזיק במוחך את אותה התמונה הברורה, הדברים יגיעו אליך בשעה שתהיה מוכן לקראתם. ככל שתאמין יותר בכך שאתה הולך ומתקרב להשגת המטרה וכי מטרתך מתקרבת לעומתך באופן סימולטני, כן יעבוד התהליך מהר יותר. ככל שתנסה לדחוף יותר, כן יהיה התהליך יעיל פחות.

זהו מוסר חשוב לביטחון עצמי וחשיבה חיובית: אם אכן תאמין כי השגת את מטרתך, ופשוט תצפה לכל צעד להגיע מעצמו, זהו הדבר אשר מפעיל את העל-מודע.

יכולת נוספת שניתן למצוא בו הוא כי יכולתו גדלה כאשר משתמשים בו ומאמינים בו. ככל שנאמין בדבקות כי הוא עובד למעננו, כן הוא יעבוד טוב יותר. ככל שנרבה להשתמש בו נגלה גם כי בדומה לעבודה על שרירים: אם לא עסקת בפעילות גופנית במשך זמן מה, ייקח פרק זמן מסויים עד ששריריך יהיו שוב בכושר, אך לאחר שעבדת עליהם זמן מה והגעת לכושר מסוים, תמצא כי תוכל לעסוק בפעילות גופנית במשך פרקי זמן ארוכים יותר ויותר וכי נעשית גמיש וחזק יותר. השימוש בעל-מודע דומה מאוד: ככל שתרבה להשתמש בו, כן הוא יפעל מהר יותר וטוב יותר, עד שתגיע לנקודה בה תוכל לחשוב על מטרה מסוימת, או תתכנת לו בעיה מסוימת, והתגובה תגיע לפעמים תוך דקות. אגב, הפסיכולוג האמריקאי, ד"ר ג'ויס ברדרס מכנה תופעה זו "שטף של יצירתיות על-מודעת" או בקיצור "שטף".

כאשר אנו עוסקים בפעילות יצירתית כלשהי, כמו כתיבת הצעות עסקיות, דו"חות, או עבודות לאוניברסיטה קורה לפעמים שמתרחש מעין "קליק" במוח והמילים פשוט זורמות בשטף, שורה אחר שורה ודף אחר דף ונראה כי תוכל לכתוב את כל העבודה בבת אחת, ללא ראשי פרקים, וכשתסיים, היא תהיה פשוט מושלמת. רבים מן השירים והסיפורים וכן יצירות שונות לאורך ההיסטוריה נכתבו בפעם אחת והיו מושלמים למן הפעם הראשונה. כל אלה דוגמאות ליכולתו של העל-מודע, שכולנו נחנו בו.

יכולת נוספת של העל-מודע היא יכולתו לגרום לנו להתנסות בדברים אשר יקרבו אותנו להשגת מטרותינו. אנו יודעים, למשל, כי התת-מודע יקבל את המטרה ויתחיל לעבוד כדי לקרב אותנו אליה, בדומה לפצצת טורפדו. לאחר שכוון למטרה מסויימת, הטורפדו ינוע לעבר המטרה, הוא קולט את גלי הקול המגיעים ממנה ומתקן את מסלולו בהתאם לתנועת המטרה.

העל-מודע פועל בצורה דומה, אך יש לו גם יכולת ייחודית נוספת: אנו יכולים לתכנת את מטרתנו לעל-מודע שלנו, וכל עוד יש לנו מושג ברור ביותר של מה אנו מתכוננים להשיג, נוכל לשלח את הטורפדו המנטלי שלנו והעל-מודע ידע למצוא את המטרה. גם אם לנו עצמנו אין כל מושג היכן היא נמצאת, העל-מודע ידע לחפש אותה. בשעה שאנו נעים לעבר המטרה, העל-מודע יוליך אותנו דרך הנסיון שעלינו לרכוש כדי להשיג את המטרה. הוא יוליך אותנו דרך מכשולים, אכזבות וטעויות אין ספור, אשר כולם נועדו כדי ללמד אותנו שיעור אשר יעזור לנו להגיע למטרתנו הסופית.

לכל אחד מאתנו קרה פעם מאורע מצער בחיים, אך לעיתים קורה כי כאשר אנו מסתכלים על כך במבט לאחור אנו אומרים "כמה טוב שזה קרה בדיוק אז". מכיון שאם מאורע זה לא היה מתרחש, בוודאי גם זה לא היה קורה וגם זה לא היה קורה ולא היינו מגיעים הנה, בשעה שזהו בדיוק המקום אשר אליו רצינו להגיע. זוהי חוויה נורמלית אשר אנשים רבים התנסו בה - אנו מסתכלים אחורה על מאורעות מצערים שקרו ומברכים על כך כי הם אכן קרו, משום שלולא קרו, לא היינו מצליחים כפי שהצלחנו עד כה.

לפני מספר שנים כאשר שהיתי בארה"ב, צפיתי בתוכנית אירוח בטלויזיה בה הופיעו ארבעה אנשים צעירים אשר המכנה המשותף שלהם היה שארבעתם הרוויחו מליון דולר לפני הגיעם לגיל 35. אנשים אלו נשאלו כמה קריירות היו להם עד כה ובכמה עסקים הם היו מעורבים עד שהגיעו לעיסוק אשר איפשר להם להפוך לעצמאים מבחינה כלכלית. הסתבר כי כל אחד מהם היה מעורב, בממוצע ב- 18 עסקים שונים לפני שהגיעו לזה אשר בזכותו הצליחו כלכלית. השאלה המתבקשת היא: האם הם נכשלו ב-17 עסקים אחרים? שכן זה למעשה מה שקרה. הם עסקו בשבעה עשר דברים אחרים עד שהגיעו לדבר הנכון. מה היתה מטרתו של כל אחד משבעה עשר העסקים האחרים? האם המטרה לא היתה ללמד אותם את הנסיון שנדרש כדי להפוך למליונרים בשנות השלושים לחייהם? כמובן!

ההבדל בין מצליחנים למפסידנים הוא: המצליחנים מקבלים ללא כל עוררין את העובדה כי הם יצליחו וכל דבר אשר קורה בין נקודת המוצא שלהם עד הגיעם להצלחה הוא או צעד קדימה או שיעור הכרחי אשר נשלח אליהם כדי ללמד אותם משהו אשר יקדם אותם לעבר ההצלחה. גישה זו מתמקדת במילה אחת: "אופטימיות".

המפסידנים יוצאים לדרך, לפעמים עם מטרות נעלות מאוד, אך כשהם נתקלים במכשול הם יוצאים מן המשחק, או סוטים מהדרך, או משנים את המטרה או אפילו מסתפקים במשהו הרחוק מאוד ממטרתם המקורית.

המצליחנים מתייחסים לכל מכשול, קושי או אתגר כאל שיעור הכרחי, כחלק מן התהליך המכין אותם לקראת השגת המטרה הסופית ומשתדלים ללמוד ממנו משהו חיובי. זהו ההבדל המשמעותי בין השניים. אם אתה מאמין בלב שלם כי נועדת להצליח, עליך לקבל כי כל מה שמתרחש בדרך להצלחה הוא לטובתך. ואתה הוא זה שצריך לגלות את היתרונות שטמונים בו.

ושוב, נפוליאון היל, המכנה את העל-מודע - "האינטליגנציה האינסופית" טוען כי בכל מכשול, עיכוב או חסרון קיים זרע של יתרון נוסף או חלופי וכי המצליחנים תמיד מחפשים את היתרון הטמון בכל מצב וראו זה פלא: הם תמיד מוצאים אותו מפני שכל עוד אתה עסוק במציאת היתרון, לא תדאג יותר מדי בשל החסרון או המכשול.

המאפיין הבא של העל-מודע, שהוא חשוב במיוחד עבורנו - הוא מתאים את כל מה שאנו אומרים ועושים, כולל התוצאות המשתמעות מכך, לדפוס המשתלב עם התפיסה העצמית שלנו, עם התכנות הנוכחי שלנו ועם המטרות שאנו מנסים להשיג. פירושו של דבר הוא כי כאשר יש לנו תמונה ברורה מאוד של מה שאנו מנסים להשיג, במיוחד כשמדובר במצב חברתי או עסקי, העל-מודע יכוון את מעשינו ודברינו אל הדברים החשובים בדרך אל המטרה.

פסיכולוג אמריקאי ידוע היה נוהג לומר: "כשאתה חם, אתה חם, וכאשר אתה לא - אתה לא". כל אחד מאתנו התנסה במצב בו הוא פשוט לא יכול היה להרשות לעצמו לומר את הדבר הלא-נכון. נראה כי כל דבר אשר אמרנו היה מתאים בדיוק למצב וזה הרגיש נפלא וזרם מעצמו, והתאים בדיוק למטרה שאליה שאפנו. פסיכולוגים רבים נתקלים בבעיה להבין את פעולת העל-מודע מכיון שלא ניתן לשחזר אותה במעבדה. הם מכנים את התופעה או "גילוי" - היכולת למצוא רצף של מאורעות חיוביים או דברים טובים שקורים לך, או "סינכרוניזציה" - צירוף של מקרים, אשר לכאורה אין כל קשר ביניהם, אשר מצטרפים יחד לכדי דפוס אחיד או פותרים לנו בעיה מסויימת. לכל אחד מאתנו קרה אי פעם כי מכלול של כמה דברים התאגד לכדי צירוף מקרים מענין, אשר לעיתים מהווה מענה לבעיה מסוימת, או מביא אותנו לידי השגת מטרה כלשהי. צירופי מקרים אלה הם פשוט ביטוי נוסף לפעולתו של העל-מודע.

גורם נוסף בעל-מודע הוא יכולתו לתפקד באורח מירבי בעזרת שני תנאים: כאשר המודע עובד במאה אחוז ריכוז על פתרון בעיה או השגת מטרה. לעיתים קרובות, כאשר אנו מתרכזים בהשגת משהו ברור, הרעיון שאנו זקוקים לו מבריק במוחנו מאליו.

ההזדמנות האחרת בה עובד העל-מודע הוא כאשר, להיפך, המודע נמצא במקום אחר לגמרי. כאשר אנו חושבים על משהו שונה לחלוטין מהבעיה או המטרה התלויות ועומדות. לפעמים, בעת טיול, או האזנה למוסיקה, או אפילו תוך כדי שיחה, הרעיון או התשובה פשוט צצים במוחנו בבהירות רבה. העל-מודע אינו מתפקד כאשר אנחנו מודאגים בקשר לבעיותינו ומטרותינו. העל-מודע פועל רק אם נתרכז לחלוטין בפתרון הבעיה או כשאיננו חושבים עליה כלל. לכן, רצוי לנסות את שתי הדרכים בכל פעם שאנו מנסים לפתור בעיה, ואתן לך כמה שיטות להיעזר בהן בהמשך.

העל-מודע מכיל גם מנגנון מיוחד המאפשר לנו לתכנת אותו מראש. אנשים רבים מסוגלים לקום בבוקר ללא שעון מעורר. כולנו נחנו ביכולת זו. נוכל לתכנת את מוחנו להתעורר בבוקר בדיוק בזמן, בדיוק של דקה, ללא קשר לאור, או לשעה בה שכבנו לישון, או אפילו אם אנו סובלים מהבדלי שעות (ג'ט לג). למעשה, אין כל צורך בשעון מעורר. הסיבה היחידה לכך שאנו משתמשים בו היא שאיננו סומכים על העל-מודע. האם אי פעם תהיתם כיצד זה קורה? כיצד קורה שאני יכול לתכנת את המוח שלי ובאמת לקום בשעה היעודה?

עוד בענין התכנות-מראש - תוכל להזכיר לעצמך לטלפן לאנשים מסויימים בשעה קבועה מראש, תוכל להזכיר לעצמך לקחת דברים מהבית למשרד או מהמשרד הביתה, לאסוף דברים בדרך, תוכל לתכנת ולומר פשוט לעל-מודע להזכיר לך זאת ברגע הנכון ובהתאם לכך, בשעה היעודה, או כאשר אתה בדרך הביתה, תעלה במוחך המחשבה כי עליך לעשות את הדבר שתכנתת.

לעל-מודע יש מחשב משלו, אשר יספק לך את הפתרון הנכון לבעייתך או את הצעד הבא לעבר המטרה שלך בדיוק בזמן הנוח לך. העל-מודע מכיר את מימד הזמן טוב יותר ממך והדבר החשוב ביותר שתוכל לעשות, הוא להשתמש בפתרון שהוענק לך באופן מיידי. עליך ליישם מיד את האינטואיציה, או הרעיון שהוגשו לך. פעמים רבות קורה שרעיון מנצנץ במוחנו תוך כדי הנסיון לפתור בעיה מסוימת, ואנו דוחים את ביצועו למועד אחר בתירוץ של: "כן, זה רעיון טוב, אבל אבצע אותו מחר" ואז כשאנו מנסים לבצע אותו, מסתבר כי כבר איחרנו את המועד. האדם שנזקקנו לו לצורך הפתרון אומר, למשל: "אוי, כמה חבל שלא דיברת איתי בשבוע שעבר, אז היה לי בדיוק מה שאתה מחפש...". לכן, כאשר תכנתת לעל-מודע מטרה מסויימת, והוא מספק לך את הרעיון כיצד להתקרב אליה, אל תדחה את ביצועו. עשה זאת ללא היסוס. הרם את הטלפון, פתח את חוש הדחיפות עליו כבר דיברנו, ועשה זאת במהירות. לפעמים מפרידות רק דקות מעטות בין המועד הנכון לבין "מוקדם מדי" או "מאוחר מדי". כאשר אתה מקבל את התובנה המיוחדת הזו מהעל-מודע, חשוב מאוד שתפעל במהירות. ככל שתלמד ליישם אותן בהקדם האפשרי, כך תקבל יותר מהן. פגשתי כבר אנשי עסקים שלא נחנו בשום כישורים, פרט ליכולת זו של שימוש מיידי באינטואיציה, במה שמכתיב להם העל-מודע שלהם. אנשים אלה הצליחו מאוד בעסקים, ללא כל קשר להשכלה הפורמלית שלהם, לאינטליגנציה שלהם, או לכל יתרון אחר. הם מקבלים את כל התשובות שהם נזקקים להן על ידי "התחברות" לעל-מודע שלהם.

לבסוף, העקרון הפעיל הבסיסי של העל-מדוע הוא: כל מחשבה, תוכנית, מטרה או רעיון המוחזק כל הזמן במודע, חייב להגיע אל המציאות, על ידי העל-מודע. כל מחשבה, תוכנית או מטרה המצויות תדיר במודע, חייבים להגיע אל חיינו ואל המציאות שלנו בעזרת העל-מודע ללא קשר לעובדת היותם חיוביים או שליליים וזו הסיבה לכך שעלינו להתמקד כל הזמן במה שאנו רוצים שיקרה ולחשוב על כך ולדמיין זאת ללא הרף כי חיינו אינם אלא הדימוי או הביטוי של מחשבותינו. אדם חכם אחד אמר פעם: "בין אם תחשוב שתצליח ובין אם תחשוב שלא תצליח, בכל מקרה אתה צודק".

תגלה כי כל אדם מצליח בעולם חינך את עצמו להיות ממוקד כל הזמן על הדברים שהוא שואף שיקרו ולא על הדברים שהוא חושש מהם. מכיון שאם נחשוב ללא הרף על הדברים שאנו פוחדים מפניהם ואנו לא רוצים שיקרו, נביא זאת אל תוך חיינו, בדיוק על-פי החוק אשר מביא את הדברים החיוביים אל תוך חיינו. לכן, אנו חייבים, בעקשנות ובהכרה מלאה לסלק כל מחשבה אשר איננו רוצים שתהפוך למציאות. אסור לנו לדבר על הדברים שאנו פוחדים מהם, עלינו להימנע מלחשוב עליהם או לקרוא עליהם, עלינו להתרכז רק במה שאנו רוצים שיתרחש, שכן אנו עוסקים בכוח הטבע החזק ביותר - המוח האנושי, אשר יכול להתחבר אל מקור הכוח של העל-מודע ולהביא לנו כל מה שאנו חושקים בו בחיינו.

כל מחשבה, תוכנית, מטרה או רעיון המוחזקים בקביעות במוחנו, חייבים להגיע אל המציאות בעזרת העל-מודע. השאלה היחידה הנשאלת היא האם יש לך המשמעת, השליטה, אורך הרוח, הנחישות והעקשנות הנחוצים כדי להמשיך ולהחזיק במטרתך, שאיפתך ותקוותיך באופן ברור במוחך למשך הזמן המספיק עד שיהפכו למציאות. זהו הדבר היחיד שעליך לעשות, וכל היתר ידאג לעצמו בעזרת החוקיות. זהו המכלול החשוב ביותר של חוקי ההצלחה אשר תקבל מעודך.

איך לגרות ולהפעיל את המנגנון היצירתי
השאלה הנשאלת היא כיצד נוכל לגרות ולהגביר את המנגנון היצירתי שבנו? ובכן, היצירתיות העל-מודעת בדרך כלל מגורה על ידי אחד משלושה דברים:

א. מטרות ברורות וספציפיות שבהן אנו מאמינים.

ב. בעיות בוערות, אותן חשוב לנו מאוד לפתור.

ג. שאלות רלוונטיות אשר אנו שואלים אודות עצמנו, אודות אנשים אחרים ואודות מצבים מסויימים.

כל אחד משלושה אלה עשוי להצית ולגרות תשובות ופתרונות על-מודעים.

עכשיו ברצוני ללמד אותך שש טכניקות לגירוי היצירתיות. שלוש מהן הן טכניקות פסיביות ושלוש אקטיביות. אם תשתמש בטכניקות אלה באופן קבוע, תוכל להכפיל ולשלש את איכות התוצאות שאתה משיג, להכפיל ולשלש את יעילותך ולהתקדם במהירות כה רבה לעבר השגת מטרותיך, עד כי לא תוכל להאמין עד כמה ההבדל הוא משמעותי. אם לא השתמשת בטכניקות אלה מעולם, אני מבטיח לך כי בכל פעם שתשתמש באחת מהן, תשיג תוצאות חיוביות ולפעמים תגיע אפילו לתוצאות מדהימות.

הטכניקה הראשונה והפשוטה ביותר היא התייחדות
הכוונה היא לכך שעליך לשבת לבדך בשקט וללא תנועה במשך 30 עד 60 דקות. זוהי אחת הדרכים המוצלחות ביותר לקבלת פתרונות לבעיותינו. רוב האנשים בחברה שלנו מעולם לא ישבו לגמרי בשקט וללא תנועה למשך 30 עד 60 דקות בכל ימי חייהם. בכל העולם נעשה שימוש נרחב בטכניקה זו ובמיוחד על ידי האנשים היצירתיים והמבריקים ביותר בעולם.

מהטמה גנדי, למשל, אחד המדינאים הדגולים של המאה העשרים נהג לשבת כך מדי שבוע החל מחצות ביום ראשון ועד חצות של יום שני, ביחידות ובשקט מוחלט. ללא דיבורים וללא מזון. בעזרת הרעיונות אשר פרחו במוחו במשך פרק הזמן הזה הצליח גנדי לגרום למהפכה באימפריה הבריטית ולשחרר את הודו מהשלטון הבריטי.

השימוש בהתייחדות הוא כדלקמן: ראשית, בעת ההתייחדות, איננו מעשנים, איננו קוראים או שותים קפה, איננו קמים ליישר תמונות או לרשום רשימות, או מקשיבים למוסיקה. אנו יושבים לגמרי בשקט וללא תנועה למשך 30 עד 60 דקות. אם לא עשית זאת קודם מעולם, תמצא כי 20 עד 25 הדקות הראשונות ידמו לפרק הזמן הקשה ביותר שעבר עליך מימיך. תגלה כי אתה נתון לדחף בלתי נשלט לקום, להסתובב, לסדר דברים, לטלפן למישהו וכו'. חשוב מאוד להתנגד בכוח לדחף הזה, כי לאחר 20 עד 25 דקות תמצא כי כל העצבנות והמתח מתפוגגים וכל הדחפים הקוראים לך להתרוצץ סביב מתפזרים, ומוחך מתבהר ותרגיש מין גל של אנרגיה ושלווה מציף את כל גופך. תוך כמה דקות יתחיל מוחך לשפוע רעיונות. והרעיונות והתשובות לבעיות החשובות ביותר בחייך יופיעו במשך פרק זמן זה. והם יבואו אליך בכל פעם וגם בפעם הראשונה בה תיישם את השיטה.

זוהי השיטה הנפלאה ביותר כדי להשיג פתרונות לבעיותינו ולהרגיש הרמוניה מופלאה עם עצמנו. לפעמים באים אלי אנשי עסקים ממכרי בשאלות כמו: "יש לי בעיות עם השותף שלי" או "שמע יש לי בעיה להשיג את המימון הדרוש לתוכנית השיווק" וכיוצא בזה. ואני עונה: "כל שעליך לעשות הוא לשבת בשקט מוחלט וללא תנועה במשך 30 עד 60 דקות". התגובה האוטומטית שלהם היא: "או לא, אני עסוק מדי, יש לי יותר מדי דברים לעשות, אני לחוץ", אך אני מסביר להם שזהו בדיוק הזמן להשתמש בטכניקה. כאשר אין לך פנאי בכלל. זהו בדיוק הזמן לאכוף על עצמך משמעת ולשבת בשקט. ואם תעשה זאת, מדי יום, ללא תנועה ותניח למוחך לשפוע רעיונות, מבלי כל מאמץ, מבלי לנסות לפתור דברים, פשוט לשבת שם בשלווה, תגלה כי בכל יום יצוצו רעיונות חדשים עד כי פשוט לא תאמין מדוע במשך שנים כה רבות התעקשת לעשות זאת בדרך הקשה. אנשים רבים מספרים לי כי הם לא יכולים לעמוד בכך, כי יש להם ילדים קטנים בבית, או הטלפון מצלצל כל הזמן במשרד וכך הלאה. אני נוהג לפעמים, כדי להימנע מכל אלה, פשוט לשבת בפארק שקט כלשהו בדרכי מפגישה לפגישה, או לפעמים אפילו בתוך המכונית, אך בלי להאזין למוסיקה או להביט בשום דבר. ובכל פעם שאני עושה זאת, התשובה מגיעה אלי ותמיד זו התשובה המושלמת לכל בעיה המציקה באותו הרגע. גם אם אינך יודע מה צריכה להיות מטרתך באותו הרגע, שאל את העל-מודע, ואז מצא לכך מקום שקט להתייחד בו, והתשובה לא תאחר לבוא.

השיטה השניה לגירוי העל-מודע היא התרגעות עמוקה וכניסה למצב של הרפיה
יש לשבת בשקט, לעצום את העיניים, לנשום עמוק, כפי שתיארתי בפרק על התכנות, ולספור מחמישים עד אחד, או ממאה עד אחד בעיניים עצומות וברגיעה מוחלטת. במשך פרק זמן זה, של רגיעה מוחלטת, הרעיונות פשוט מתחילים לזרום אל תוך המוח.

לפעמים, ממש לאחר שסיימת את ההרפיה, בערך 10 עד 20 דקות לאחר מכן, תתעורר לחלוטין ואז לפתע פתאום יצוץ הרעיון שאחריו חיפשת ויופיע במוחך. כל שעליך לעשות הוא לקטוף אותו, ממש כמו פרח וליישם אותו לצורך פתרון הבעיה והוא יגיע בדיוק כאשר תזדקק לו.

השיטה הפסיבית השלישית לגירוי העל-מודע היא באמצעות האזנה לקולות הטבע
שיטה זו היתה בשימוש על ידי חלק מהאנשים היצירתיים ביותר בהיסטוריה. לצורך שיטה זו עליך להקיף את עצמך בסביבה טבעית. תוכל ללכת לטייל בטבע או לשבת על שפת הים. האזנה לגלי הים היא דרך מצויינת לעורר את היצירתיות. בארה"ב קיימת סדרה של קלטות ודיסקים הנקראת, "סדרת הטבע" ((Environment Series, אשר עליה מוקלטים קולות של טבע: גלי הים, ציפורים מצייצות, רשרוש שדה תירס, פכפוך של נחל וכד'. לפעמים, רק הקשבה לקולות אלה עשויה לגרות את העל-מודע. האדם הוא יצור של טבע. ככל שנתקרב יותר לטבע, באופן רגוע, כן יעבדו מוחותינו טוב יותר.
ולבסוף, ישנה גם שיטת ההאזנה למוסיקה קלאסית. האזנה למוצרט, בטהובן, באך, סטרווינסקי או דבוז'אק. גם מוסיקה קלה, שקטה, מה שנקרא "מוזיקת מעליות", יכולה להשפיע. על היצירתיות שלי, למשל, עובדת המוסיקה של הפסנתרן ריצ'רד קליידרמן. כן, אני יודע שזו "מוסיקת מעליות", אבל אולי דווקא מפני שלא צריך להתרכז בה היא משפיעה בחיוב על היצירתיות. פשוט תן למוזיקה להתנגן במוחך. לעיתים קרובות המוסיקה מגרה את המוח ופותחת אותנו, כמו תחנת קליטה, לקלוט רעיונות ואינטואיציות. אלו הן השיטות הפסיביות שניתן להשתמש בהן.

דרך אגב, גם צחוק לפעמים מעורר את העל-מודע. התעמלות גם היא מעוררת לפעמים את העל-מודע. גם שיחה נעימה עם אנשים שאנו אוהבים ובוטחים בהם מעוררת גם היא את העל-מודע לפעולה.

עכשיו ברצוני להביא בפניך גם שלוש דרכים אקטיביות לצורך גירוי העל-מודע, שיטות אלה נלמדות בסדנאות למנהלים בכירים בארה"ב ואני יודע כי מנהלים מצליחים רבים עושים בהם שימוש. אלה שיטות פשוטות ביותר, אשר ניתן להשתמש בהן כמעט בכל מצב. בחלקן יש להשתמש לחוד וחלקן בנויות משילוב.

השיטה הראשונה ידועה בשם "סיעור מוחי"
שיטה זו דומה ל"הסערת מוחות" (Brain Storming), המתבצעת בקבוצה, אך בניגוד לה "סיעור מוחי" היא שיטה אישית והיא אחת השיטות היעילות ביותר והנפוצות ביותר בקרב אנשים מצליחים. השימוש העיקרי שלה הוא בפתרון בעיות.

לפי שיטה זו עליך לשבת בשקט עם ניר ועט ולרשום, תחילה, בראש הדף את הבעיה העיקרית הניצבת בפניך או את המטרה העיקרית, בצורת שאלה. למשל, שאלה אפשרית של מנהל עסק היא: "כיצד אוכל לשפר את רמת השרות שלי ללקוחותיי היום?" שאלה נוספת שתוכל לשאול היא: "כיצד אוכל לנצל את זמני ביתר יעילות היום?" או "כיצד אוכל להגדיל את המכירות של מוצר מסוים בעשרים אחוז במשך תשעים הימים הבאים?".

כל בעיה או אתגר יכולים להיפתר על ידי כך שנרשום אותם בצורת שאלה ואז נכריח את עצמנו לכתוב עשרים תשובות אפשריות לאותה השאלה ולהשתדל שכל אחת מהן תהיה מדוייקת ככל האפשר. יש לתת למוח לזרום בחופשיות ולרשום את כל האפשרויות, גם אם הן נראות סותרות. ניתן למשל, להציע, עבור אותה בעיה להוציא יותר כסף או להפך, לחסוך כסף. ייתכן שתשובה אחת תציע לעבוד קשה יותר והשניה תאמר לעבוד בצורה חכמה יותר, או להתאמץ פחות בכל מקרה. הקפד לרשום כל תשובה שעולה במוחך גם אם בשלב ראשון היא נראית בלתי הגיונית. רשום את הכול והכרח את עצמך לרשום עשרים תשובות לאותה השאלה. לפעמים, תוך כדי התהליך, תמצא כי התשובה העשרים היא התשובה הטובה ביותר לשאלה הרשומה בראש הדף (ודבר זה קרה לי פעמים רבות כאשר עשיתי שימוש בטכניקה זו). לכן, חיוני מאוד כי תשתדל מאוד לרשום עשרים תשובות. חמש התשובות הראשונות יזרמו, בדרך כלל בקלות, חמש הבאות יהיו קצת יותר קשות, ועשר האחרונות יגרמו לך לחפור עמוק מאוד בנבכי היצירתיות שלך ושלוש או ארבע האחרונות מביניהן יהיו, קרוב לוודאי, הקולעות ביותר.

תוכל להשתמש בשיטה זו לפתור כמעט כל בעיה שתיתקל בה, ואם תשתמש בה באופן קבוע, תגיע למספר כה גדול של רעיונות הקולעים למטרה, עד כי לא תספיק לעשות את כל הדברים הנחוצים כדי להשיג את מטרתך.

לאחר התרגיל, אשר עדיף לעשותו בבוקר, חשוב מאוד כי תיקח לפחות אחת מן התשובות ותיישם אותה מיידית. כל תועלת לא תצמח מלהכניס את דף התשובות אל התיק. קח תשובה אחת - פתרון אחד ויישם אותה מייד בכל יום. תגלה, כפי שגיליתי אני, כי לא תוכל לעשות זאת מדי יום. אני לא הצלחתי לעשות זאת מדי יום, מכיון שהיו לי כל כך הרבה רעיונות לכל שאלה, עד כי עברו לפעמים שבועות עד אשר הצלחתי ליישם את כל הפתרונות אשר הגעתי אליהם באמצעות "סיעור מוחי" אחד. לכן, כדאי לך להשתמש בשיטה זו כדי לפתור כל בעיה מציקה.

השיטה האקטיבית השניה לגירוי העל-מודע היא זו המכונה "פתרון בעיות שיטתי"
שיטה זו נובעת מתוך מחקרים שנערכו אודות מאפייניה של הגאונות. במחקרים אלה נמצא כי קיימים שלושה מאפייני גאונות עיקריים.

המאפיין הראשון הוא היכולת להתרכז לחלוטין בבעיה אחת או במטרה אחת בלבד. אנשים בעלי אינטליגנציה גבוהה, אשר לא הגיעו לרמה של גאונות הם חסרי היכולת להתרכז בדבר אחד לאורך זמן. יכולת זו היא הבסיס להשגים גבוהים.

המאפיין השני של הגאונים הוא יכולתם לשמר תמימות מסויימת, פתיחות אשר הופכת את אורח המחשבה שלהם לגמיש ומסתגל למצבים שונים ומאפשר להם להביט דרך כל הזויות האפשריות כאשר הם ניגשים לפתרון בעיה. דרך החשיבה שלהם היא פתוחה ו"נזילה" מאוד והם מסרבים למהר ולהסיק מסקנות או להיות צרי אופקים. הם מוכנים מאוד להשליך מאחורי גוום פתרון אחד כדי לבחון במקומו את רעהו, כמעט כמו ילד המטייל בגן וקוטף פרח אחד ואחר פרח שני וזורק את הראשון. יש להם יצר הרפתקנות העוזר להם לשמר אורח חשיבה ילדותי יותר ופתוח.

המאפיין השלישי של הגאונים הוא שכל אחד מהם מאמץ לעצמו שיטה קבועה לפתרון בעיות. הבעיה של אנשים אינטליגנטים אשר מעולם לא הגיעו לרמה של גאונות, היא שהם ניגשים לכל בעיה בצורה שונה. הגאונים ניגשים לפתור בעיות באופן שיטתי, צעד אחר צעד, דבר המאפשר להם לבודד את כל אחד מחלקי הבעיה ולהתקדם בהדרגה לעבר הפתרון, שהוא בדרך כלל הפתרון הטוב ביותר. לכן, ברצוני לפרט בפניך דרך שיטתית לפתרון בעיות אשר פותחה באוניברסיטת הרווארד לפני שנים מספר והיא קלה ויעילה מאוד. השיטה פועלת כך:

א. אנו יודעים כי אנשים יצירתיים במיוחד ניגשים לכל בעיה כאילו כבר יש לה פתרון הגיוני. אנשים שהם פחות יצירתיים או יותר שליליים או תת-משיגנים נוטים בדרך כלל לגשת לכל בעיה כאילו היתה מכשול בלתי-עביר ובתלונות בסגנון של "למה זה קורה דווקא לי". האנשים המצליחים, לעומת זאת ניגשים לפתור בעיה בידיעה ברורה כי קיים פתרון הגיוני ממש מעבר לפינה והם בוחנים את הבעיה בבטחון, באופן חיובי ובסקרנות ואומרים: "בסדר, עכשיו היכן הפתרון?".

ב. הצעד השני שלהם הוא לשלוט בצורת הביטוי שלהם. הם משנים את אופן הדיבור שלהם משלילי לחיובי וכך, במקום לכנות את הבעיה בשם "בעיה", שהיא כידוע מילה שלילית, המעוררת רגשות שליליים ותגובות שליליות, הם מכנים אותה "מצב" או "אתגר" או "הזדמנות". הם יאמרו "כן, יש לנו כאן אתגר מעניין" או "נפלה לידינו הזדמנות מצויינת". בדרך כלל הם יאמרו משהו כמו "יש כאן מצב שצריך להתמודד איתו", אך הם אינם קוראים לכך "בעיה". כשאתה מכנה זאת "מצב", מוחך נותר רגוע, אם תקרא לכך "בעיה", אתה הופך לעצבני, מתוח וחרד ומצב זה מפריע לך לחשוב באופן צלול.

אנו יודעים, אגב, כי למתחים ולחרדות הנלווים להתמודדות עם בעיות יומיומיות יש השפעה עצומה, עד כדי "סגירת" חלקים מסויימים של המוח, כמעט כמו כיבוי אורות בחדרים שונים בבית. כאשר אנו נמצאים בחרדה בשל בעיה מסוימת אשר איתה אנו מנסים להתמודד, אנו ממש "מכבים" חלקים חשובים של המוח, אשר חיוניים לנו לפתרון הבעיה. לכן, ככל שנהיה רגועים וחיוביים יותר, בכל מצב, כן יעבוד מוחנו טוב יותר בשבילנו, ויכוון אותנו לפתרונות מודעים ועל-מודעים.

ג. הצעד הבא הוא להגדיר בבהירות את המצב בכתב. למעלה מחמישים אחוז מן הדברים שאנו דואגים בגינם עשויים להיפתר אם רק נוכל להגדיר אותם בברור ולהעלות אותם על הכתב, כדי שנוכל להתבונן בהם מקרוב. כאשר מנסים לפתור בעיה משפחתית, או בעיה בחברה גדולה, כדאי מאוד לבקש ממישהו לתאר בכתב את המצב על גבי לוח, כדי שכולם יוכלו לקרוא זאת ולהסכים על מה בדיוק מדובר. לעיתים קרובות קורה כי כאשר חמישה אנשים דנים במצב מסויים, קיימות כארבע גרסאות שונות לתאור המצב עצמו. לאחר שמעלים את הגדרת הבעיה על הכתב, כולם יכולים להתרכז בפתרון.

ד. השלב הבא הוא לשאול את עצמך מהן כל הסיבות האפשריות למצב זה. מהם כל הארועים והסיבות אשר גרמו להווצרות המצב ולרשום אותם אחד אחרי השני. שוב נגלה כי לפחות עשרים וחמישה אחוז מן הבעיות יכולות להיפתר לאחר שאיתרנו את הגורמים האחראים להן. ברפואה, אנו יודעים כי אבחנה מדוייקת מהווה לפחות מחצית מן הריפוי ובמקרים רבים אם הרופא יודע מהן הסיבות למחלה, זוהי יותר ממחצית הדרך להבראה. אם ניתן לזהות את הסיבות, ניתן לעצור אותן, ניתן להפסיק לעשות את הדברים הגורמים לבעיה.

ה. הצעד הבא יהיה לנסות ולזהות את כל הפתרונות האפשריים. מהם כל הדברים השונים שנוכל לעשות כדי לפתור את המצב הנוכחי? רשום אותם אחד אחרי השני מבלי להתחשב בערכו של כל אחד מהם. פשוט רשום אותם ונסה לבדוק מי מתוכם הוא הנכון ביותר, לפני שתבדוק אם הוא אפשרי. אל תנסה לדאוג אם הפתרון הוא נוח כספית, אם השתמשו בו כבר בעבר, או אם אתה מסוגל ליישם אותו. פשוט רשום מה יהיה הפתרון האידיאלי למצב ואז תוכל לדאוג אם הוא בר-ביצוע. מנקודה זו והלאה חשוב ודבר רק על הפתרונות. ההבדל בין חשיבה חיובית לחשיבה שלילית הוא פשוט מאוד: האנשים אשר חושבים באופן חיובי, חושבים ומדברים כל הזמן על פתרונות, והחושבים באופן שלילי חושבים ומדברים על בעיות. מנקודה זו, מקד את כל מחשבותיך ומעשיך בפתרונות האפשריים, במקום לדאוג בקשר לבעיות. מקד את מוחך בפתרונות במקום בבעיות.

ו. הצעד הבא יהיה להחליט. לאחר שניתחת את כל הפתרונות האפשריים, בחר באחד, או בצרוף של כמה מהם וקבל החלטה ברורה. רוב המתחים ורוב המצבים הבעייתיים והאתגרים יכולים להיפתר באמצעות החלטות נחרצות וברורות. גם אם ההחלטה אינה מושלמת, היא עדיפה על חוסר החלטה בכלל. שמונים אחוז מכל ההחלטות צריכים להעשות באופן מיידי, לפי מה שמורים לנו המחקרים. רק לעשרים אחוז מן ההחלטות יש סיבה להדחות. אם עליך לדחות קבלת החלטה מכיון שאין לך מספיק אינפורמציה, או שאינך מסוגל לקבל אותה ברגע נתון, תוכל להקל על המתח והדאגה על ידי קביעת תאריך יעד שבו תקבל את ההחלטה, גם אם עדיין לא יהיה ברשותך כל המידע הדרוש. בכל מקרה, המתח יתפוגג ברגע שתקבל החלטה.

ז. הצעד האחרון הוא, כמובן, לפעול. אם אתה מנהל, מפקד בצבא או מנהיג של קבוצת אנשים, הפעולה מתבטאת בחלוקת תחומי אחריות לצורך הוצאת הפתרון אל הפועל. אנשים רבים מגיעים להחלטה ויודעים בדיוק מה צריך להעשות ואז משערים שתהליך הגיוני כלשהו יתרחש ובעקבותיו יוצא הפתרון אל הפועל בכוחות עצמו. ובכן, לא כך הוא הדבר. יש לחלק את האחריות באופן ספציפי. מי יעשה מה, באיזו רמה ובעזרת אילו אמצעים. והנקודה החשובה ביותר בפתרון בעיות שיטתי היא לקבוע תאריך יעד להשלמת הביצוע - כמה זמן מוקצב לביצוע המשימה.

אם תעקוב אחר השיטה על ידי גישה הגיונית לבעיה, חשיבה חיובית, הגדרת הבעיות והאתגרים בכתב, זיהוי כל הסיבות האפשריות, זיהוי כל הפתרונות האפשריים, קבלת החלטה, חלוקת תחומי אחריות כדי לבצע את הפתרון וקביעת תאריך יעד, תוכל להיחלץ ממצבי דאגה רבים ולהשיג יותר במשך יום אחד משעושים זאת ארגונים שונים במשך שבוע.

השיטה האחרונה לגירוי והצתת היצירתיות העל-מודעת היא השיטה הקרויה "הסערת מוחות" ((Brain Storming.

שיטת הסערת המוחות פותחה בארה"ב שם נכתבו אודותיה ספרים ומאמרים רבים. השיטה נועדה לגירוי היצירתיות והעלאת רעיונות במיסגרת קבוצתית, השיטה נפוצה מאד בארה"ב, במיוחד בתחום הפרסום.

גורמי המפתח בשיטה הם: ראשית, מספר המשתתפים האידיאלי הוא ארבעה עד שבעה איש. גם קבוצות בנות שניים עד שנים עשר איש הן סבירות, אך ארבעה עד שבעה איש הוא מספר המשתתפים האידיאלי.

שנית, פרק הזמן האידיאלי להסערת מוחות הוא שלושים עד ארבעים וחמש דקות.

הדבר השלישי שיש לזכור הוא כי בעת הסערת מוחות יש להתרכז בדבר אחד בלבד והוא העלאת רעיונות. יש להעלות מספר רעיונות גדול ככל האפשר בזמן נתון. כדי להצליח בכך, אין לעשות כל שיפוט או הערכה בעת העלאת הרעיונות. השיפוט וההערכה ייעשו בישיבה נפרדת של הקבוצה, אז ימוינו הרעיונות ויבחרו מתוכם אלה שהם מעשיים ומתאימים, אבל במפגש הראשון יש להתמקד בהעלאת רעיונות בלבד.

יש לבחור, מתוך הקבוצה אדם אחד שינהל את הסערת המוחות, זהו המנחה. תפקידו של המנחה הוא לעודד את כל אחד מהמשתתפים לתרום כמה שיותר רעיונות. מומלץ כי המנחה יעבור מאדם אחד לשני ויבקש מכל אחד את תרומתו, ואם קיים מישהו אשר אינו יכול לתרום, פשוט מדלגים עליו ועוברים הלאה. בדרך כלל הליך זרוז זה נחוץ רק בחמש הדקות הראשונות של הסערת המוחות שכן לאחר מכן הרעיונות פשוט מתחילים לנבוע כמעיין.

הצעד הבא הוא למנות "רשם". תפקידו יהיה לרשום כל רעיון שעולה. הוא יכול כמובן גם לתרום רעיונות, בדיוק כמו המנחה, אך עליו מוטלת אחריות נוספת.

עליך לדאוג שהשאלה אשר עליה נסבה הסערת המוחות תהיה מנוסחת ומוגדרת בבהירות רבה ככל האפשר. חברות רבות נכשלו בהפעלת השיטה משום שהשאלות שהועלו הן כלליות מדי ואיש אינו יכול להתמקד בהן. חברות אלה עשויות, למשל, לנהל הסערת מוחות בנושא: "כיצד נגביר את התפוקה במפעל" או "כיצד נעלה את היקף המכירות". שאלות אלה הן כלליות מדי, כאמור, והסערת מוחות לא תניב להן כל תשובה. לכן השאלות צריכות להיות בסגנון: "כיצד נוכל לקצץ עשרה אחוז מההוצאות המינהלתיות בשלושת החודשים הבאים, על ידי הגברת התפוקה המינהלתית". שאלה זו היא שאלה מצויינת מכיון שהיא מאפשרת לאנשים להתמקד בשאלה כיצד לקצץ בהוצאות ולהגביר את התפוקה בפלח מסוים. או "כיצד נוכל להעלות את היקף המכירות של מוצר מסוים בעשרים אחוז בששת החודשים הקרובים". זוהי שאלה ממוקדת שאין כל בעיה לדון בה.

יש לקבוע שעה מדוייקת אשר בה תסתיים הסערת המוחות ולהודיע על כך לכל המשתתפים, ולדאוג כי כולם, במשך המפגש, יתרכזו אך ורק בהפקת רעיונות. תוכל לעודד הומור ורעיונות מגוחכים, אך אל תבקר או תשפוט רעיונות. זכור כי אתה רוצה להפיק מספר גדול ככל האפשר של רעיונות. שמעתי על מקרה בו מפגש בן עשרים דקות, בקבוצה של חמש מזכירות הניב 277 תשובות לשאלה ספציפית אחת על תפוקה. הרעיונות ששפעו בקבוצה זו היו כה רבים, עד כי שלוש מהמשתתפות היו צריכות לשמש כ"רשם" כדי להספיק לרשום את כל הפתרונות האפשריים.

בגלל שהטכניקה של הסערת המוחות אינה נפוצה כל כך בישראל ברצוני לתאר בפניך עכשיו ביתר פירוט כיצד מתבצעת השיטה.

אחזור תחילה על כללי היסוד: כל אחד זורק כמה שיותר רעיונות. הרעיונות נרשמים על ידי הרשם. אסור לבקר או לשפוט רעיונות עד לסיום הסערת המוחות. זה כל הסיפור.

הבה נראה כיצד זה עובד, נניח שאתה מנחה של קבוצה והחלטת למצוא פתרון לשאלה בטכניקה של הסערת מוחות, אלה השלבים העיקריים:

הצהרה ברורה של המוקד התוכני - וודא שכולם יודעים מהו הנושא. כלומר, מהו מוקד סיעור המוחות: "או קיי, הבעיה היא לאילו כישורים וידע זקוקים מנהיגים במאה העשרים ואחת."
תן דוגמה לשיטה בפעולה - נסה: "מה תהיה התשובה הטיפוסית לשאלה זאת? כן, דינה?". "בסדר, מנהיגים עדיין יצטרכו לדעת איך ליצור תיקשורת טובה עם אנשיהם. האם כולם מבינים מה אנחנו עומדים לעשות?"

הכן את השטח - לפני שאתה מתחיל, בדוק האם תזדקק לעזרה או לציוד מיוחד. אתה יודע שהסערת מוחות הוא מאמץ מיוחד עבור הרשם, מאחר והרעיונות עולים במהירות, ולפיכך כדאי לפעמים למנות רשם נוסף. "או קיי, אנחנו נזדקק לרשם נוסף שיעזור לנו בשלב הסערת המוחות מאחר ואנו עומדים להפיק הרבה רעיונות ואיננו רוצים שהרישום יעכב אותנו. יש מתנדבים? תודה, בטי. כדאי שאת ורונן תחלקו ביניכם את העבודה ותרשמו את הרעיונות לסירוגין. סכמו ביניכם מי רושם איזה רעיון."
הצב מגבלת זמן - "בשלושים הדקות הבאות..."

ויעד - "הייתי רוצה לראות אם אנו מסוגלים להפיק שבעים וחמישה רעיונות."

המרץ את הקבוצה - "אני בטוח שאתם יכולים לעשות את זה. חשבו על עצמכם כגרעיני פופקורן ועל החדר כמכשיר פופקורן עצום. אני אדליק את האש ואתם תתחילו לקפץ עם רעיונות."

התחל באופן ברור - וודא שכולם יודעים שאתה מתחיל בשיטה. אל תיתן לחלק מהאנשים להתחיל לפני האחרים. "ובכן, השאלה היא, 'מהם הכישורים הדרושים למנהיג במאה העשרים ואחת?' זכרו, בלי הערכות ובלי ביקורת. בואו נתחיל. למי יש רעיון?"

הישאר נייטרלי - כמנחה, אל תשפוט רעיונות ואל תציע רעיונות משלך.

הדגש את כללי המשחק של השיטה - "רק רגע, רוני! אל תשפוט את הרעיון של דליה. האם יש לך רעיון אחר?... טוב. מי עוד?"

עזור לרשם - אם אתה חוזר על רעיון שהועלה, אתה נותן לרשם הזדמנות לשמוע את הרעיון פעמיים. כאשר יש שני רשמים, אתה יכול לעקוב אחרי מי רושם מה, ולהפנות את קולך לאדם הבא שירשום. האט את האנשים כאשר הרשם מפגר מאחור. "מי עכשיו? כן, גילה? 'מנהיגים יצטרכו לדעת איך לעבוד בקבוצות' רשמת את זה בטי?

עודד את הקבוצה ושבח אותה - "היי, אתם נהדרים! יש לנו כבר שישים רעיונות. רק עוד חמישה עשר. לפעמים הרעיונות האחרונים הם הטובים מכולם. המשיכו לדחוף קדימה!"

המשך לעודד את היצירתיות - כאשר תנובת הרעיונות מתחילה לרדת, אתה יכול להמריץ את הקבוצה: "נסו לחשוב על השאלות באופן שונה. לדוגמה, דמיינו לעצמכם כיצד העולם יראה ככל שנתקדם במאה". האם יהיה אותו מספר מדינות כמו היום? או אולי מדינה אחת גדולה? אילו מערכות תקשורת יפעלו בעולם? אילו השלכות יהיו לדברים האלה על המנהיגים?"

משוך את האנשים - שים לב לשפת הגוף של המשתתפים. עזור להם וקרא להם בשמם. "גדעון, נראה לי שיש לך רעיון. מה הרעיון שלך?"

סיים באופן ברור - "או קיי, עוד רעיון אחד... נהדר. הגענו לשבעים וחמישה רעיונות. סיימנו. בואו נפסיק עם הסערת המוחות. אם יהיו לכם עוד רעיונות, נוכל תמיד להוסיף אותם לרשימה מאוחר יותר".

עד כאן דוגמא להפעלת הטכניקה.

הטרגדיה הגדולה מכולן היא כי בכל חברה עיסקית, אנו מוצאים כי לעובדים הזוטרים יש הרבה מאוד לתרום, והם מלאי רעיונות לשיפור אך המנהלים אינם מודעים לעובדה כי הסערת מוחות בקבוצה מקרב עובדים אלה יכולה לשפר דברים רבים בחברה.

חברות רבות בארה"ב מנהיגות היום קבוצות של הסערת מוחות בכל הדרגים, ביניהן החברות המתקדמות ביותר. בחברות כ-י.ב.מ והיולט פאקארד או מקדונלד'ס מונהגות קבוצות של הסערת מוחות בכל הדרגים וזוהי אחת מן הסיבות להצלחתן הכבירה.

הסערת המוחות היא טכניקה יעילה לשימוש במיוחד בתחום השיווק, שם רעיונות חדשים עשויים לתרום תרומה משמעותית להישגי העסק. שימוש כזה בשיטה הוא תהליך מתוחכם של העלאת רעיונות אשר יכול לסייע לחברה עיסקית להגדיל בהרבה את מספר הרעיונות העומדים לרשותה לצורך העלאת היקף המכירות ושיפור החברה בכלל. בתחום זה, במיסגרת הסערת המוחות נשאלות שאלות ספציפיות כגון: "אילו שווקים חדשים עשויים להתפתח עבור המוצרים הקיימים שלנו?" או "אילו מוצרים חדשים נוכל למכור ללקוחות הקיימים שלנו?" או "אילו מוצרים נוספים נוכל לשווק באמצעות צינורות השיווק הקיימים שלנו?" וכן "מהם הצרכים הבלתי מסופקים של לקוחותינו הקיימים?". ניהולן של הסערות מוחות כגון אלה עשוי להוביל לפריצת דרך משמעותית במכירות, במציאת שווקים חדשים וכמובן ברווחים.

מהיכן מגיעים הפתרונות הלא מודעים
לסיום פרק זה, הבה ונבין מהיכן מגיעים הפתרונות העל-מודעים. בחיי היום יום, קיימים שני מקורות לפתרונות על-מודעים: הראשון הוא האינטואיציה. אנו עוסקים בעניינים היומיומיים שלנו, נוהגים ברכב, מנהלים שיחה או עובדים על אתגר כלשהו ולפתע באופן אינטואיטיבי צצים להם התשובה או הפתרון במוחנו. בארה"ב קוראים לתופעה זו "הקול הקטן והשקט מבפנים", אצלנו יש המכנים זאת, "תחושת בטן". אנו חשים גם כי התשובה היא נכונה ומדוייקת. ואגב, בכל פעם שהאינטואיציה מאותתת לנו שמשהו הוא נכון, הוא בדרך כלל מתאים לנו ובכל פעם שהאינטואיציה מזהירה אותנו שמשהו אינו נכון, בדרך כלל זה איננו הפתרון הנכון עבורנו. לכן, אחד הדברים הנבונים ביותר שמומלץ לעשותם, הוא להאזין לקול האינטואיציה, או הקול הפנימי שלנו, כאשר אנו מנסים לקבל החלטה בנושא חשוב.

למעשה, בכמה מן המאמרים של מומחי הניהול הידועים ביותר שנכתבו על יצירתיות עסקית, המליצו הכותבים שלאחר שהסתיימו תהליכי העלאת הרעיונות, תהליכי ההערכה שבאים בעקבותיהם וכל מחקרי השיווק, יש להקשיב היטב לקול הפנימי. ואם הקול הפנימי אומר לך "לך על זה" עליך להחליט בחיוב באותו הכיוון, אך אם למרות כל המחקרים והרעיונות, הקול הפנימי אומר לך לא לעשות משהו, שקול שנית את החלטתך.

המקור השני לתובנה העל-מודעת הוא מפגשים מזדמנים. אחד הדברים שנמצאו אודות העל-מודע הוא כי פעמים רבות הוא פועל באופן בלתי צפוי לחלוטין. לפעמים, במהלך שיחת טלפון רגילה, אנו מגלים כי לבן-שיחנו יש הפתרון עבורנו. לפעמים, אנו פותחים עיתון או כתב עת, ונתקלים בפתרון מונח לו שחור על גבי לבן. לפעמים, אנו פוגשים במישהו באקראי והצעה מקרית שהוא מציע לנו מתגלית כפתרון האידיאלי לבעייה, האתגר או המטרה שאותם אנו מנסים להשיג. אך עליך לעמוד על המשמר כדי לגלות את המפגשים המזדמנים הללו. עליך להיות מודע מיהם האנשים שלהם עשויים להיות הפתרונות עבורך. היה מודע לחומר הכתוב העובר תחת ידיך והעשוי לטמון בחובו פתרונות. מכיון שכמעט תמיד התשובות שאנו מחפשים מגיעות אלינו ממקורות לא צפויים לחלוטין. לא בדרכים בהן אנו מצפים שיגיעו.

לבסוף, כיצד תדע כי אכן זוהי הברקה של הלא-מודע? כיצד תדע שזהו רעיון שהופיע מן העל-מודע?

שלושה דברים מתקיימים, כאשר צץ במוחנו רעיון שמקורו בעל-מודע:

ראשית, הרעיון צץ במוחנו כשהוא מושלם לחלוטין. הוא מכסה את כל הצדדים של הבעיה ועונה על כל אחד מחלקיה. אנו נזהה אותו בקלות כרעיון האידיאלי.

שנית, הרעיון מופיע כהברקה פשוטה של משהו מובן מאליו לחלוטין. לפעמים הפתרון הוא כה פשוט עד כי תתפתה לומר לעצמך: איך לא חשבתי על זה בעצמי? הסיבה לכך שלא חשבת על כך קודם היא או משום שזה היה מוקדם מדי, או שעוד לא היית מוכן לתשובה. אך כאשר אכן מגיע הפתרון, הוא מגיע בדיוק ברגע שציפית לו והוא נכון עבורך.

הדבר השלישי שמתקיים כאשר מגיע רעיון על-מוחי הוא שתרגיש פרץ של שמחה ואנרגיה. תחושה של התעלות והתרגשות, נפשית ופיזית. כל רעיון על-מודע מגיח יחד עם מצבור של אנרגיה, השראה, מוטיבציה והתרגשות הגורמים לך לרצות ליישם אותו בו ברגע. אם אי פעם יצוץ במוחך רעיון על-מודע בדיוק לפני לכתך לישון, זמן שהוא שכיח מאוד עבור רעיונות אלה, הוא עשוי לרגש אותך עד כדי כך שלא תוכל לישון במשך כל הלילה.

ישנם אנשים רבים שאצלם צצים רעיונות אלה בסמוך לפני הרדמם, או סמוך לאחר היקיצה, לכן שעות הבוקר המוקדמות הן זמן מתאים מאוד להעלאת רעיונות על-מודעים.

זוהי הסיבה מדוע חשוב כל כך לרשום את מטרותינו ולרשום אותן שנית, מכיון שבכל פעם שאנו כותבים אותן מחדש, אנו מגרים את העל-מודע.

לכן כה חשוב לדמיין את התוצאות האידיאליות שאנו מחפשים, כי החיזוי הוא אחד הגירויים החזקים יותר שנוכל לגרות באמצעותו את העל-מודע. בכל פעם שאנו יוצרים תמונה דמיונית של מה שאנו שואפים להשיג, העל-מודע מגורה לפעולה.

ולסיכום, זכור כי לא ניתן לכפות יצירתיות. כל אחד מאתנו הוא גאון וכל אחד מאיתנו ניחן ביכולת לתפקד ברמות של גאונות, ללא כל קשר להשכלה, למנת המישכל, לאינטליגנציה או לנסיון העבר שלנו. הדבר החשוב ביותר הוא להאמין בלב שלם כי ניחנת ביכולת העל-מודעת - תוכל להתחבר אליה עפ"י פקודה. והדבר אשר מגרה את היכולת העל-מודעת הוא בטחון מלא ביכולתך האישית לפתור את בעיותיך ולהשיג את מטרותיך. ככל שמטרותיך יהיו ברורות ומדוייקות יותר, וככל שתהיה נחוש בדעתך להשיגן, כן יפעל העל-מודע מהר יותר כדי להביא אותן אל חייך.

---