חופים בכנרת

חופים בכנרת, חופים מומלצים בכנרת, חופים מסודרים בכנרת, חופים בטבריה

חופים בכנרת, חופים מומלצים בכנרת, חופים מסודרים בכנרת, חופים בטבריה

* לדף הראשי * | אטרקציות בצפון | מסלולי טיולים בצפון | מסעדות בצפון | מלונות בצפון | וילות בצפון | חופים בכנרת | קמפינג בצפון | צימרים בצפון


דף ההמלצות שלי: חופים בכנרת


שמי נורית לירז ובאתר זה אשתף אותכם בהמלצותי בנושאי נופש וטיולים בצפון הארץ. בהיותי תושבת הצפון ומעורה בנושאים אלה, ידידי ומכרי מרחבי הארץ המתכננים טיול לצפון מרבים לפנות אלי בבקשות להמלצות בסגנון: "אז מה כדאי לעשות אצלכם בצפון?" ומסתבר שאנשים ממש סומכים עלי, מנסים, נהנים וחוזרים עם חוויות טובות. עכשיו החלטתי לשתף את כ-ו-ל-ם בהמלצות שלי וכך נולד האתר הזה.

אם אתם נוסעים לאזור הצפון אז בטח לא תרצו לוותר על חווית הטבילה בכנרת. לאורך הכנרת יש  מספר לא קטן של חופים שפתוחים לציבור, רובם בתשלום כמובן. אז הנה רשימת החופים המוסדרים המומלצים בעיני.


חוף מפרץ אמנון (צפון הכנרת)


החוף ממוקם על כביש 87, כ-2 ק"מ מערבית לגשר אריק. בחוף מפרץ גדול ויפה. החוף מוסדר ומאובזר בכל הדרוש לבילוי בכנרת. מלתחות, ציליות, שולחנות, מדשאות, נקודת חיבור לתאורה ונקודת חיבור למכשירי ניפוח. אחד החופים היפים והמרשימים בכנרת.


חופים בכנרת: חוף חלוקים, כורסי, לבנון (מצפון לעין גב)


לחוף זו ניתן להגיע דרך כביש 918, כשבצומת כורסי יש לפנות מערבה לעבר החוף. זוהי רצועת חוף גדולה הכוללת שלושה חופים הידועים כמועדפים על ידי החבר'ה הצעירים. בחופים אלה מותרת השמעת מוזיקה, הבערת מנגלים וכן לינה באוהלים. במקום שולחנות פיקניק, מדשאות, שירותים ומלתחות, ועמדת הטענת טלפונים ניידים. בנוסף ברצועת החוף קיים גם מדרון להורדת סירות ואופנועי ים.


חופים בכנרת: חוף גיא (טבריה)


ממוקמת בישוב חזון שליד כרמיאל. בוילה 4 חדרי שינה זוגיים, בכל חדר שינה מיטה זוגית, מצעים איכותיים, כלי מיטה, טלוויזיה. כמו כן מטבח מאובזרה כולל מקרר, תנור אפייה, כיריים חשמליים, מיקרוגל, קומקום חשמלי. הסלון של הוילה מרווח ומעוצב, יש בו פינת ישיבה גדולה, מערכת הגברה, מערכת קריוקי. הוילה מבודדת ללא הגבלת רעש, אפשר לבלות עם מוזיקה עד לשעות הקטנות של הלילה. חצר נופש עם בריכה, מדשאות, מיטות שיזוף, ג'קוזי ספא, פינת ישיבה מול הנוף, עמדת ברביקיו, פינת אוכל חיצונית.


חוף גופרה (ליד עין גב)


חוף רחצה מוסדר הממוקם בגדה המזרחית של הכנרת ליד עין גב. במקום יש טיילת, מתחם משחקים לילדים, שטחים מוצלים, שולחנות פיקניק, שירותים, מינימרקט, מקררים להשכרה ומתחמי קמפינג. מומלץ ביותר.


חוף גינוסר (מערב הכנרת)


ממוקם בצד המערבי של הכנרת ליד קיבוץ גינוסר. חוף מטופח עם צמחיה והרבה מדשאות. במקום שולחנות פיקניק שמשיות שירותי ומקלחות. אפשר לשכור במקום סירות פדאלי וקיאקים.


חוף חוקוק צפון (מערב הכנרת)


החוף ממוקם על כביש 90, מצפון לקיבוץ גינוסר. חוף מסודר. בחוף מגוון אטרקציות ומשחקים לילדים. ניתן להשכיר כיסאות ומיטות שיזוף וכן אוהלים וקרוואנים ללינה. בחוף משטחים מוצללים, שירותים ומלתחות, תאורה, ברזיות ואפילו נקודה להטענת מכשירים ניידים.


חוף שקמים-ברניקי (מדרום לטבריה)


החוף ממוקם על כביש 90, מדרום לחמי טבריה (בין טבריה לצמח). זוהי רצעת חוף ארוכה של כ 2 ק"מ ובה אזורים המוקצים לרחצה. בחוף אזורי קמפינג ואזורי רחצה. המתחם מותאם ללינה באוהלים, יש שמשיות, מיטות שיזוף, שולחנות פיקניק, מתחם להטענת טלפונים סלולריים.


חוף התכלת (טבריה)


ממוקם בכניסה הדרומית לטבריה. החוף מתפרש לאורך של כ-100 מטר והגישה לרצועת החוף היא היא דרך מדרגות. המתחם גדול ומושקע ויש גם מזנון גדול. הרבה דשא וסככות, כסאות נוח ומתקני פיקניק שונים. ניתן גם לשכור סירות לסקי מים ובננה.


כמה עובדות רקע אודות רמת הגולן

השם 'גולן' מופיע לראשונה בכתובים בספר דברים, שם זהו שמהּ של עיר בתחום שבט מנשה באזור הבשן: "וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי" (ד', מג). עיר זו שימשה כעיר מקלט, כמתואר בתוספתא: "שלש ערים הפריש יהושע בארץ כנען והיו מכוונות כנגד שלש שבעבר הירדן כשתי שורות שבכרם: חברון ביהודה כנגד בצר במדבר; שכם בהר אפרים כנגד רמות בגלעד; קדש בגליל כנגד גולן בבשן" (תוספתא מסכת מכות, פרק ג הלכה ב'). ייתכן ששימוש זה הוא שהקנה לה את השם גולן, מלשון "גולה" או "גלות" (בערבית 'ג'וואל' (جوّال) הוא עובר אורח או נודד). גם בערבית מכונה הרמה בשם דומה: אלְ-גַ'וְלָאן (الجولان). לפני מלחמת ששת הימים היה מקובל לכנות את הרמה וסביבותיה גם בשם "הרמה הסורית" – כינוי שכיום משמש לעתים נדירות מאוד, בעיקר בפי גורמים המתנגדים לשליטת ישראל ברמה.

התיישבות אנושית התקיימה ברמת הגולן כבר לפני מאות אלפי שנים. ממצא ידוע מתקופה זו הוא ונוס מברכת רם, שנחשב לממצא העתיק ביותר של דמות אנושית הקיים בתיעוד הארכאולוגי. מהתקופה הכלקוליתית ותקופת הברונזה הקדומה פזורים ברמת הגולן מאות דולמנים, מבנים מגליתיים מבזלת, שהגדול שבהם הוא גלגל רפאים.

על פי התנ"ך, ישבו בגולן עברים החל מכיבוש האזור מידי עוג מלך הבשן במסגרת כיבושי משה בעבר הירדן (במדבר כ"א). האזור היה בשליטת הארמים רוב התקופה, עד השתלטות ממלכת אשור. במאה השנייה לפני הספירה התיישבו באזור היטורים. המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי כבש את הגולן במאה הראשונה לפנה"ס ויישב את העיר גמלא ביהודים. בתקופה זו הוקמו יישובים רבים בגולן וצפיפות האוכלוסייה גדלה. בימי מרד הגדול התחולל קרב חשוב, המתואר על יוסף בן מתתיהו, בין הרומאים ליהודים בגמלא והעיר חרבה. בימי המשנה והתלמוד היו באזור יישובים יהודיים רבים, אולם עד המאה ה-10 נעלמו כולם והאזור התרוקן יחסית מתושביו היהודים.

במאה השביעית התחולל באזור דרום רמת הגולן קרב הירמוך, הקרב המכריע בין האימפריה הביזנטית לבין האימפריה המוסלמית. קרב זה נחשב אחד המכריעים בהיסטוריה, ובעקבותיו השתלטו הערבים על האזור.

מתחילת השלטון העות'מאני ועד לאמצע המאה ה-19 היה הגולן אזור ספר בו התגורר מעט תושבי קבע והשולטים בפועל היו שבטים בדווים. בצפון רמת הגולן הוקמו יישובים דרוזים (הקיימים עד היום).

במהלך המאה ה-19 התיישבו ברמת הגולן צ'רקסים, עקב כיבוש מולדתם בקווקז בידי האימפריה הרוסית. האימפריה העות'מאנית קלטה רבים מהצ'רקסים ויישבה אותם באזורי ספר בהם שליטתה הייתה רופפת. החל מ-1878 עודדו השלטונות העות'מאניים את התיישבותם בגולן והקצו להם קרקעות. הם הקימו כ-13 יישובים בנפת קונייטרה, לרוב על גבי חורבות של יישובים נטושים. היישובים הצ'רקסים תוארו על ידי החוקר הגרמני גוטליב שומאכר, שהיה מהאירופאים הראשונים שסיירו באזור, אשר תיאר אותם כיישובים השונים במראהם משאר היישובים הערביים ברמת הגולן ונבדלים בזכות הניקיון והסדר שבתוכם. על פי שומאכר היו בגולן ב-1888 19,500 תושבים מתוכם 8,300 בדווים וצוענים החונים דרך קבע באזור. התיישבות הצ'רקסים עודדה קבוצות אחרות להקים ישובי קבע בגולן, כדוגמת הטורקמנים ובדווים.

בסוף המאה ה-19 נעשו ארבעה ניסיונות של יהודים להתיישב בגולן. ב-1886 הייתה ההתיישבות הראשונה בגולן של תושבי צפת שהתיישבו ברמת'ניה; התיישבות זו וההתיישבות מאירופה ומאמריקה, שהתיישבו בקרקעותיו של הברון רוטשילד, שרכש 100,000 דונם בחורן, חוסלו בפקודת ואלי דמשק, שגירש את תושביהם. ב-1888 הוקמה המושבה בני יהודה בכפר ביר א-שכום (ממזרח לעין גב של ימינו), אך ננטשה לאחר פרעות שעשו בה בדואים בראשית המאה ה-20. ב-1905 החלו יהודים מחצי האי קרים שרוסיה להתיישב בבקעת הבטיחה, אך ההתיישבות במקום קרסה בגלל פגעי הקדחת.

עד כינון המנדט הבריטי על ארץ ישראל והמנדט הצרפתי על סוריה, היה אזור הגולן קשור מבחינה מדינית לגליל, כחלק מוולאית דמשק. בשנת 1923, עם תום מלחמת העולם הראשונה והמרד הערבי בסוריה, ובהתאם להסכם סייקס-פיקו, נקבע קו הגבול בין המנדט הבריטי למנדט הצרפתי. הוחלט כי הגולן יהיה בשטח הסורי, עם מגבלות מסוימות שקשורות למים (המנדט הבריטי כלל גם 10 מטר מקו הכנרת ואת מי הבניאס).
שלטון סוריה
שרידי מבנה מגורים טיפוסי להתיישבות הסורית ברמת הגולן עד לשנת 1967 (כפר יהודיה, צולם יולי 2007)

לפני כיבוש הגולן בידי ישראל בשנת 1967, התגוררו בו כ-150 אלף איש, מתוכם 128 אלף באזור שנכבש. הוא היה מיושב בדלילות יחסית בדרומו ובמרכזו בצ'רקסים, בדואים וטורקמנים, ובצפיפות רבה יותר בצפונו ביישובים הדרוזיים הקיימים עד היום. האוכלוסייה התרכזה בעיר המחוז קוניטרה, ב-140 כפרים ועיירות, ובעוד כ-60 יישובים קטנים יותר, שנקראו "מזרעות" (חוות). מרבית התושבים (כ-70%) היו מוסלמים ממוצא ערבי, מרביתם בדואים, אך גם עלווים (בישובים עין-פית, זעורה ורג'ר) וכ-10,000 פליטים פלסטינים (ככל הנראה מאזור צפת). כמו כן ישבו בגולן כ-20,000 צ'רקסים, מחציתם בקוניטרה והשאר בכפרים, כ-7,000 טורקמנים, ומספר דומה של דרוזים. ההתיישבות הסורית בגולן התאפיינה בחלוקה אתנית מובהקת: הדרוזים בחמישה כפרים במורדות החרמון, הצ'רקסים באזור קוניטרה וב-12 כפרים מדרום לה, הטורקמנים ב-14 כפרים באזור נפח ובציר היורד מקוניטרה לגשר בנות יעקב, והעלווים בשלושה כפרים בחלק הצפון-מערבי של האזור על ציר מסעדה-דרום לבנון. הבדואים השתייכו ל-14 שבטים שונים שהיו מפוזרים על פני כל הגולן.

ממשלת סוריה פיתחה את הגולן בעיקר לצורכי הצבא, סללה כבישים, ומתחה קווי חשמל וטלפון.[3] מפיתוח זה נהנתה בעקיפין גם האוכלוסייה האזרחית, אך בעיקר זו היושבת לאורך הצירים הראשיים. ל-50 מיישובי הגולן הייתה אספקת מים סדירה, פרי פיתוחם של מפעלי המים הסוריים. שאר היישובים השתמשו עדיין במי מעיינות, מי נחלים ומי גשמים.

בתקופה זו נבנה צינור הנפט הטרנס-ערבי להעברת נפט מסעודיה ללבנון. הצינור עובר בגולן ולאורכו נבנה ציר הנפט.
העיר קוניטרה ב-1967

בין השנים 1949 עד 1967 נהג הצבא הסורי להפגיז את היישובים הישראלים לאורך הגבול. התרחשו תקריות רבות של ירי כלפי סירות דייגים בכנרת. כתוצאה מהפגזות אלו נהרגו 140 אזרחים ועוד רבים נפצעו. כמו כן נגרמו נזקים לרכוש, ושדות תבואה רבים עלו באש. בנוסף, בתחילת שנות ה-50 השתלטו הסורים על שטחי ישראל ממערב לקו הגבול הבינלאומי בינם ובין ישראל, באזור חמת גדר–אלמגור והחוף המזרחי של הכנרת. השתלטות זו יצרה קו חדש בין המדינות, אשר לימים נודע בשם 'קווי ה-4 ביוני', וזאת כדי להבדילו מקו הגבול הבינלאומי שנקבע בתקופת המנדט הבריטי. בעקבות הקמת המוביל הארצי, שהוביל מים מהכנרת למרכז ישראל ודרומה, ב-1964 פתחה סוריה (בברכת שאר ארצות ערב) בניסיון לסכל את מפעל המים הישראלי על ידי הטיית מקורות הירדן - נחל דן, בניאס וחצבאני, ולהעבירם בתעלה מזרחית לכנרת (על גבי השלוחות המערביות של הגולן) אל הירמוך והירדן. בעקבות זאת החלה המלחמה על המים. כדי להכשיל את מפעל ההטיה הסורי ניצלה ישראל תקריות-ירי סוריות על-מנת לתקוף את מקימי התעלות הסוריות.

תגיות: חוף גיא, חופים מומלצים בכנרת, חופים מסודרים בכנרת, צימרים בכנרת, חוף כנרת, חמי טבריה, קמפינג בצפון, חוף ים, חופי הכנרת, אטרקציות בכנרת, חופים בטבריה, מלונות בכנרת, ספורט ימי בכנרת, נופש בכנרת.

במהלך מלחמת ששת הימים הפגיזו הסורים את ישובי עמק החולה וראש פינה, וטנקים סוריים אף ניסו להתקדם לעבר קיבוץ דן. למרות זאת, לא הייתה כוונה לממשלת ישראל לכבוש את רמת הגולן. רק בימיה האחרונים של המלחמה, לאחר שהתרכזו מספיק כוחות בגִזרה, ובעקבות לחץ של משלחת יישובי הצפון, הוחלט לכבוש את רמת הגולן ולשים קץ לאיום ההפגזות על יישובי עמק החולה. ב-9 ביוני, לאחר תום הקרבות בחזית המצרית ובחזית הירדנית, תקף חיל האוויר הישראלי את הרמה במתקפה אווירית מרוכזת ומתמדת. במקביל הופעלו שבע חטיבות, בפיקודו של אלוף פיקוד הצפון, דוד אלעזר. ההתקפה התרכזה בגיזרת הבניאס וצפון רמת הגולן, שם היה השיפוע בעלייה לרמה מתון יחסית, וכוחות השריון יכלו לעלות לרמה ולהתקדם כמעט עד מחצית הדרך לקונייטרה. קרב ידוע במתקפה זו היה בתל פאחר. במרכז הרמה תקפו כוחות רגלים את המוצבים הסורים והשיגו גם הם התקדמות לא מעטה. במהלך הלילה הרחיב צה"ל את הטריז דרומה, עד לאזור גשר בנות יעקב. בבוקר יום שבת, 10 ביוני, פרצו כוחות שריון וחיל רגלים מזרחה תחת סיוע אווירי, והצליחו להגיע, בצפון רמת הגולן, אל מעלה החרמון ואל קונייטרה, ובדרום רמת הגולן אל צומת רפיד. ב-10 ביוני בשעה 14:00 נפסקו הקרבות ברמת הגולן ונסתיימה למעשה הלחימה.

לאחר מלחמת ששת הימים
שטח של כ-1,250 קמ"ר מרמת הגולן נכבש מסוריה על ידי ישראל במלחמת ששת הימים בשנת 1967, והוחל עליו ממשל צבאי. בשטח שנכבש על ידי ישראל התגוררו כ-128,000 אזרחים סורים – כרבע מהם התגוררו בעיר קוניטרה, והשאר גרו ב-222 יישובים וחוות. לאחר הניצחון הישראלי כ-115,000 עד 122,000 מהאזרחים הסוריים עזבו את הרמה ועברו לשטח סוריה; מרבית הכפרים הסוריים נהרסו לאחר מכן. לפי הערכות ישראליות נע המספר בין 50 ל-70 אלף פליטים.

לאחר כיבוש רמת הגולן, הקים צה"ל מערך הגנה לאורך קו הגבול החדש עם סוריה, שכלל 20 מוצבים, תעלות נ"ט לאורך הגזרה ופרש כוחות שריון. הצבא הסורי שנחלש מאוד לאחר מלחמת ששת הימים, לא יזם פעולות התקפיות עד לסוף 1969. בחודש דצמבר 1969, לאחר לחץ מדינות ערב באזור וקרוב להשלמת ההתחמשות מחדש, התחיל הצבא הסורי ביוזמות התקפיות, נקודתיות בהיקף מצומצם לאורך קו הגבול. בכך הצטרף למצרים שהייתה שקועה במלחמת ההתשה לאורך תעלת סואץ. במהלך 1970, המתיחות לאורך הגבול הסורי-ישראלי עלתה בהדרגה וצה"ל הגיב בפעולות יזומות משלו. שיאה של המתיחות היה בקרבות שנודעו כמלחמת שלושת הימים.

היישובים הישראלים הראשונים בגולן הוקמו על רקע אידאולוגי וביטחוני על ידי מספר גופים מיישבים, ובהם הקיבוץ המאוחד, איחוד הקבוצות והקיבוצים, הקיבוץ הארצי ותנועת המושבים הדתיים – בדומה ליישובים אחרים שהוקמו באותה עת בסיני ובבקעת הירדן. היישוב הראשון – מרום גולן הוקם כבר חודש לאחר המלחמה, ב-14 ביולי 1967. לאחר מלחמת יום הכיפורים הוקמה מועצה אזורית חדשה, מועצה אזורית גולן, שכללה את כל שטחי הגולן, למעט שטחי 5 הכפרים הסוריים שנותרו לאחר המלחמה. המתיישבים בגולן הקימו גוף שמייצג אותם – "ועד ישובי הגולן". מאז 1967 נבנו 33 יישובים ישראליים ברמת הגולן.

במלחמת יום הכיפורים, חרף מאמציו, לא הצליח הצבא הסורי לכבוש מחדש את הגולן, ולאחר כמה ימי לחימה ותוך קרבות קשים, ובראשם קרב עמק הבכא, הוא נהדף. בשלביה האחרונים של המלחמה אף הצליחו כוחות צה"ל להיכנס לשטח הסורי ולהתקדם עד למרחק של כארבעים קילומטרים מדמשק. סיום הקרבות היה בקרב על החרמון. ב-1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות, שבמסגרתו פינתה ישראל את השטחים החדשים שכבשה וכן 60 קמ"ר שהיו בידיה בגולן מאז 1967, ובהם העיר קוניטרה ומספר כפרים. אזור חיץ של האו"ם הוקם בשטח המפונה, ואזור דילול כוחות הוקם משני צדדיו. אף על פי שהעיירה קוניטרה חזרה לידיים סוריות, הרי שהמשטר הסורי העדיף שלא להשיב אליה את תושביה הסוריים ולהשאיר אותה בחורבנה, כאות ל"המשך הכיבוש הישראלי בגולן", לתפיסתו.
ב-1976, בתקופת ממשלת יצחק רבין הראשונה, הוקמה העיר קצרין, בסמוך ליישוב יהודי קדום מתקופת בית המקדש השני.

חוק רמת הגולן  
חוק רמת הגולן, שהתקבל ב-14 בדצמבר 1981, ביטל את הממשל הצבאי והחיל על הגולן את החוק הישראלי ולמעשה סיפח אותו למדינה, על אף שנזהר מלהשתמש במילה "סיפוח" לשם כך. בעקבות חוק זה, התאפשר לכל התושבים הדרוזיים בגולן להפוך לאזרחים ישראליים, אם הם רוצים בכך. תושבים שסירבו להתאזרח קיבלו מעמד תושב בישראל. רק מעטים מהם בחרו לקבל אזרחות ישראלית. סיפוח הגולן אינו מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית, ומועצת הביטחון של האו"ם אף קיבלה החלטה הקוראת לביטולו וקובעת כי אין לו תוקף בינלאומי.

לאחר מלחמת יום הכיפורים
מאז 1974 מוצבים לאורך קו הפרדת הכוחות כוחות שמירת שלום של האו"ם, הממונים על שמירת השקט באזור; ואכן באזור נשמר שקט מאז מלחמת יום הכיפורים (למעט עימותים בשטח לבנון, תקיפה של מחנה אימונים של הג'יהאד האיסלמי בעומק סוריה על ידי מטוסים ישראליים והפצצת הכור הגרעיני הסורי ב-2007). כחלק מדיונים להשגת הסכם שלום דורשים הסורים החזרה של כל שטח רמת הגולן שנכבש ב-1967.

בישראל עצמה יש חילוקי דעות בעניין רמת הגולן. בישיבת הממשלה ב-8 בספטמבר 1994 הבהיר רבין כי אין התחייבות ישראלית לנסיגה, אולם לפי כמה דיווחים, הייתה התחייבות סודית של רבין בפני הממשל האמריקני לסגת מרמת הגולן אם יתמלאו התנאים הביטחוניים שהציב. התחייבות זו כונתה "פיקדון רבין".

שמעון פרס, שנכנס לתפקיד ראש הממשלה לאחר רצח רבין, קיים (לפי עדותו של אהוד ברק) שיחות עם הסורים על אותו בסיס. לגבי עמדתו של ראש הממשלה שאחריו, בנימין נתניהו מהליכוד, קיימים דיווחים סותרים, לטענת נתניהו במשא ומתן החשאי שניהל דרך מקורבו רון לאודר, הוא הצליח להשיג את הסכמת הסורים לשמירת כתף החרמון בידי ישראל.

ראש הממשלה הבא, אהוד ברק, הביע נכונות לסגת לקו הגבול הבינלאומי, תוך הותרת רצועה צרה בשפתה המזרחית של הכנרת, שתמורתה יוענק לסורים שטח אחר. לפי הצעתו, לסורים תינתן גישה מוגבלת למי הכנרת והם יוכלו לשאוב מעט ממי האגם.נראה כי בתקופת כהונתו של אריאל שרון כראש הממשלה לא התקיימו דיונים משמעותיים עם סוריה, בין היתר בשל פרוץ האינתיפאדה השנייה וחילופי השלטון בדמשק. על פי דיווח בידיעות אחרונות, אהוד אולמרט, במסרים חשאיים לבשאר אל-אסד מטעמו, הביע גם הוא נכונות לנסיגה מלאה מן הגולן. לכל אורך שנות המשא והמתן החשאי והגלוי עם הסורים התנהל ויכוח ציבורי סוער בשאלת הנסיגה מרמת הגולן. אפשר לומר כי ההתנגדות בציבור לנסיגה מרמת הגולן גדולה יותר מההתנגדות לנסיגה משטחים אחרים שנכבשו במהלך מלחמת ששת הימים.

באפריל 2008 החלו להתפרסם בישראל ידיעות כי נציגים מטעם ראש הממשלה אהוד אולמרט נפגשו באופן עקיף ובתיווך טורקי, עם נציגים סוריים באיסטנבול. במאי 2008 אישרה ישראל כי היא מקיימת משא ומתן עקיף עם סוריה. שר החוץ הסורי, ואליד אל-מועלם, אישר את הודעת ישראל וטען כי זו התחייבה בפני מדינתו כי ישראל תיסוג מכל שטח רמת הגולן עד לקווי ה-4 ביוני. מסקרים שנערכו בעקבות פרסומים אלו, בערוץ 2 ועיתון "הארץ" עולה, כי בין 65 ל-70 אחוזים מכלל הציבור הישראלי מתנגדים לירידה מרמת הגולן, ואילו רק בין 22 ל-25 אחוזים תומכים בנסיגה כזו. במאי 2009 הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו "כי לא יסוג מרמת הגולן".

בחודש נובמבר 2010, אישרה הכנסת את חוק משאל העם, שלפיו כל נסיגה משטח ריבוני של מדינת ישראל תחייב קיום משאל עם ורוב של 61 חברי כנסת. החוק אושר ברוב של 65 ח"כים לעומת 33 מתנגדים.
מלחמת האזרחים בסוריה

תוואי הגבול בין ישראל לסוריה ברמת הגולן שנוי במחלוקת וממתין לפתרון במסגרת הסכם שלום עתידי. הגבול הבינלאומי, כפי שנקבע בהסכם בין צרפת לבריטניה ב-1923, השאיר בשטח הבריטי את כל הכנרת והירדן, כולל רצועה של 10 מטרים ממזרח לכנרת (במפלס המרבי) ו-50 מטרים ממזרח לירדן. ההסכם השאיר גם את הבניאס בתחומי המנדט הבריטי, אך כדי לאפשר מעבר ללבנון, הועבר השטח בחכירה לידי המנדט הצרפתי. במלחמת העצמאות התקדמו כוחות הסורים מעבר לקווים אלה, ובהסכמי שביתת-הנשק נקבע שהשטחים שמהם ייסוגו הסורים יהיו מפורזים. בפועל, לאחר פלישות סוריות בתחילת שנות ה-50, נוצר מצב שלפיו הסורים שולטים על מזרח הירדן והכנרת. גבול זה ידוע כ"קווי 4 ביוני 67'". הסורים תובעים מישראל נסיגה לקו זה. עמדתה של ישראל היא שגם במקרה של נסיגה, היא תהיה לגבול המנדטורי הבינלאומי, שכן קווי ה-4 ביוני מספחים לסוריה שטח שהיא השתלטה עליו באופן לא-חוקי במהלך שנות ה-50. קווי ה-4 ביוני נחשבים בעיני ישראל בעייתיים מבחינה אסטרטגית, כיוון שהם מאפשרים לסוריה לדרוש את מחצית משטחה של הכנרת, על פי העיקרון הבינלאומי הקובע כי מקווה מים שגובל בין שתי מדינות, יחולק ביניהן.

גבול נוסף השנוי במחלוקת הוא הגבול בין הגולן ללבנון. גבול זה, שנמצא במורדות החרמון, סומן במקור על גבי מפות לא מדויקות, ולפיו אזור הר דב, הידוע גם בשם חוות שבעא, נמצא בשטח סוריה, אף על פי שהכפר שבעא עצמו נמצא בלבנון. מיקומו המדויק של הגבול לא נתפס כבעיה משמעותית במשך כמה עשרות שנים, ותושבי שבעא אף שלמו מסים לממשלת סוריה בעבור החוות. הבעיה התעוררה במאי 2000 עם נסיגת צה"ל מדרום לבנון. נציגים מטעם האו"ם סימנו את הגבול שאליו צריכה ישראל לסגת, וכללו את חוות שבעא בשטח רמת הגולן. סוריה ולבנון טוענות שהמדינות הסדירו את הגבול ביניהן כשסוריה מסרה את השטח ללבנון ב-1951. לבנון הציגה בפני האו"ם מפה משנת 1966 המוכיחה זאת לכאורה, אולם בידי האו"ם נמצאות 10 מפות אחרות, שיצאו לאור אחרי 1966 במוסדות לבנוניים רשמיים, ואשר מראות כי החוות נמצאות בשטח סוריה.[26] מועצת הביטחון של האו"ם הכירה בנסיגה המלאה של ישראל מלבנון בהתאם להחלטה 425. האזור הוסיף להיות מוקד לחיכוך בין ישראל לחזבאללה, עד להסדרי הפסקת האש שנקבעו בתום מלחמת לבנון השנייה.

נכון ל-2011, חיים בחלק הישראלי של הרמה כ-42.6 אלף איש: כ-18.4 אלף יהודים, כ-20.8 אלף דרוזים והשאר עלווים.[27] בחלק הסורי, במחוז קוניטרה, מתגוררים כ-80 אלף תושבים.[28]

החל משנת 1981 רשאים הדרוזים ברמת הגולן לקבל אזרחות ישראלית; אולם רק מעטים מהם – 677 איש מגיל 18 ומעלה במרשם האוכלוסין של 2006 – ניצלו את האפשרות, והשאר מוגדרים כתושבי קבע בישראל. בקרב אלו אשר קיבלו אזרחות ישראלית הייתה בשנת 2006 השתתפות מועטה בבחירות, ומעט פחות מ-35% הגיעו להצביע בקלפיות באזורי מגוריהם, הממוקמות ביישובים יהודיים סמוכים, לעומת 63.5% הצבעה בכלל האוכלוסייה הישראלית.

ברמת הגולן שש מועצות מקומיות, בהן ארבע דרוזיות: בוקעאתא (5,200 איש), מג'דל שמס (8,400 נפש), מסעדה (3,100 נפש) ועין קנייא (1,700 נפש), אחת עלווית: ע'ג'ר (2,700 נפש), ואחת יהודית: קצרין, המכונה "בירת הגולן", (7,000 נפש). בנוסף, קיימים ברמת הגולן עוד 32 יישובים יהודיים המאוגדים במועצה אזורית גולן, ובהם מתגוררים כ-12 אלף איש.

כלכלה
הכלכלה ברמת הגולן מורכבת בעיקר מתעשייה, חקלאות ותיירות.

פדיון: תעשייה – 700 מיליון ש"ח; חקלאות – 500 מיליון ש"ח; מסחר – 180 מיליון ש"ח; תיירות – 150 מיליון ש"ח; שירותים – 80 מיליון ש"ח; סך הכול: 1.6 מיליארד שקל.

העסקים בגולן: 700 עסקי חקלאות, המעסיקים 1,100 שכירים; 24 עסקי תעשייה, המעסיקים 860 שכירים; 207 עסקי תיירות, המעסיקים 720 שכירים; 180 עסקי מסחר ושירותים, המעסיקים 600 שכירים. בשירות הציבורי ובמערכת החינוך - 1,820 שכירים. סך הכול: כ-1,100 עסקים, המעסיקים כ-5,000 שכירים.

בגולן שלושה אזורי תעשייה: הגדול שבהם הוא אזור התעשייה קצרין (1,400 דונם), השני הוא בני יהודה (350 דונם), והשלישי הוא "חממה טכנולוגית". ברמת הגולן מיוצרים 50% מהמים המינרליים בשוק הישראלי.
תיירות בגולן
דגם של רמת הגולן במרכז המבקרים "קסם הגולן" שבקצרין. משמאל ניתן לראות את הכנרת ואת רכסי ההרים המזרחיים שלה ומצפון את הר החרמון

בגולן מספר אזורי תעשייה, צימרים, מבשלות בירה, מטעי תפוחים ובתי הארחה המשמשים אטרקציות תיירותיות. ישראלים רבים מזהים את הגולן עם גידולי התפוחים והמים המינרליים שמופקים במקום. בתחומי המועצה האזורית מצוי אתר החרמון – אתר הסקי הראשון בגודלו בישראל (השני הוא סקי בגלבוע), המופעל על ידי מושב נווה אטיב. חופהּ המזרחי של הכנרת מצוי אף הוא בתחומי המועצה האזורית, והוקמו בו אתרי נופש ומים. בגולן מספר שמורות טבע מרכזיות, ובהן שמורת היהודיה, נחל זוויתן, בריכת המשושים, אתר גמלא, יער אודם ועוד. ב-2007 הושלמה בנייתו של מרכז המבקרים "קסם הגולן" בסמוך לקצרין, המהווה את המרכז המסחרי והתיירותי בגולן. אחד האתרים המיוחדים ברמת הגולן הוא אתר גלגל רפאים שבקרבת מושב יונתן. בנוסף קיים מוזיאון עתיקות הגולן.

ברמת הגולן מצויים גם הערים הקדומות גמלא וסוסיתא שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות במהלך המאה ה-20. בנוסף, מצויות בגולן גם כנסיות ובתי כנסת קדומים, ובראשם בית הכנסת באום אל קנאטר.
מיתוג

בינואר 2005 הסתיים תהליך משותף של המועצה האזורית גולן והמועצה המקומית קצרין, בשיתוף עמותת התיירות והחברה הכלכלית, למיתוג הגולן. המיתוג נעשה על ידי חברת ארד תקשורת של איל ארד. הסמל שנבחר הוא האות גימל בצבעים שונים והסיסמה "פתוח לחיים. גולן". המועצה האזורית גולן משתמשת בסמל זה כבסיס לסמלה החדש.

גאוגרפיה
רמת הגולן והר החרמון הם החלק המזרחי ביותר והצפוני ביותר שבשליטת מדינת ישראל, ולמעשה החלק היחידי משטח המדינה המצוי מזרחית לבקעת הירדן. גובה האזור אינו אחיד לכל אורכו: במזרח הרמה מתרוממים הרים בודדים, ולהם יש צורה של חרוט קטום – אלה הם הרי געש (לא פעילים); בחלקה המערבי של הרמה יש מדרונות גבוהים ותלולים ומצוקים, היורדים אל עמקי הצפון.
החי והצומח

הצמחייה בגולן מגוונת ומשתנה בהתאם לגבהים השונים. חברת הצומח השולטת בגולן העליון, מגובה של 500 מטרים ומעלה, היא חברת האלון המצוי ואלון התולע. חברת צמחים זו, המלווה באלה ארצישראלית, יוצרת חורשים מפותחים ביותר באזור יער מסעדה והר אודם. אל עצים אלה נלווים עוזרר קוצני, שזיף הדוב, אגס סורי ולבנה רפואי. בין העצים מצוי שפע של צמחים שונים, שהבולטים בהם סיסנית הבולבוסין ורקפת יוונית, הנדירה בשאר אזורי הארץ וכאן פורחת בחורף בשפע, סביב גזעי האלון. בגולן ניתן למצוא גם כלניות רבות. רובו של הגולן התחתון, עד לגובה של 500 מטרים, היה מכוסה בעבר ביער עשיר של חברת אלון התבור. כיום שרדו מיער זה רק גושים גדולים אחדים - בעיקר בנחל מיצר שבדרום הגולן ובאזור יהודייה שבמרכזו. לעצי אלון התבור נלווים פרטים רבים של אלה אטלנטית, לבנה רפואי, וכן שיזף השיח ושיזף מצוי. החוקרים מעריכים ששני מיני השיזף השתלטו על שטחים שבהם נפגע היער המקורי, בעיקר בחלקיו הנמוכים של הגולן. באזורים בהם שולטים שני מיני השיזף - בגולן המערבי ובמורדות הפונים אל עמק החולה והכנרת - הם יוצרים נוף דמוי סוואנה. בתי גידול מעניינים נוספים בגולן הם מעיינות, ביצות ומאגרי מים, הנפוצים מברכת רם שבצפון, דרך מעיינות ושקעים טבעיים על פני מרכז הגולן, ועד נחלי האיתן הרבים שבמערבו. חברות הצומח השולטות בגדות נחלי האיתן הן חברת שיח-אברהם מצוי, חברת פטל קדוש וחברת הרדוף הנחלים. בגדות המעיינות ובמקומות לחים רבים אחרים גדלים עצי צפצפה איטלקית, שהובאו על ידי תושבי הגולן כמקור לעצה משובחת. שני צמחים בעלי ייחוד אסתטי גדלים אף הם בגולן: אירוס הגלבוע, הגדל בשוליים הדרומיים, ואירוס הגולן, הגדל במרכז הגולן וברכס בשנית.

הגולן אינו מיושב בצפיפות ולכן עולם החי בו עשיר למדי. אמנם הדובים והנמרים, שחיו בו בעבר, הוכחדו, אבל עדיין אפשר למצוא זאבים וצבועים מפוספסים ואת הצבאים. כמו כן משמש האזור כמקום חיות לנמיה, לחתול הבר, לשועל המצוי, לסמור, לגירית, לחזיר הבר, לשפן הסלעים הסורי, ולשלושה מיני מכרסמים, הגורמים נזק לחקלאות - הדרבן, המריון המצוי ונברן השדה. עולם העופות של הגולן עשיר ביותר, בעיקר במינים של ציפורי שיר קטנות, כמו כן מקננים באזור שלושה מיני בז - בז מצוי, בז אדום ובז העצים. ריכוזים גדולים של עופות אפשר למצוא בנחל דליות, שם יש מושבה גדולה של נשרים, ובאל-חמה, שם מדי חורף נאספים המוני זרזירים מבקעת הירדן והגולן ללינה על עצי הפיקוס. כמו כן אפשר למצוא בגולן מינים רבים של דו-חיים, כמו קרפדות וצפרדעים, וזוחלים רבים, כמו צבי יבשה ומיני לטאות (מניפנית הסלעים, עינחש, לטאה ירוקה ועוד). מאחר שרמת הגולן עשירה בבזלת ודלה בסלעי גיר החלזונות נדירים בה, שכן הם זקוקים לסביבה גירנית על מנת לבנות את הקונכייה שלהם.

נחלי הגולן מתחלקים ל3 קטגוריות מרכזיות: נחלי דרום הגולן, נחלי מרכז הגולן ונחלי צפון הגולן. רוב נחלי צפון ודרום הגולן הם נחלי אכזב ונחלי מרכז הגולן הם לרוב נחלי איתן. חוץ מהנחלים המזרחיים שזורמים לירמוך (מיצר ונוב) כל הנחלים זורמים לכנרת. האקלים השורר בנחלי דרום הגולן הוא אקלים צחיח למחצה, ועל כן הצומח בו הוא בעיקר בתה ים תיכונית, ובמקומות מסוימים אף צומח ספר המדבר. הזרימה מועטה, וכמות המשקעים לא גדלה ועל כן האזור יבש מאוד. נחלי מרכז רמת הגולן הם המיוחדים והמרשימים ביותר בגולן, נחלים אלו חתרו בדרך ארוכה מכיוון צפון מזרח לדרום מערב, אולי בגלל אורכם הרב נוצרו קניונים מרשימים וקיימים בהם מעיינות רבים וזרימה רבה. על אף האקלים שדומה מאוד לדרום הגולן התפתחה בנחלים אלו צמחייה סבוכה מאוד, ובעלי חיים המתאימים לאזורים סבוכים כמו חזירים הגיעו לסביבתם. נחלי צפון רמת הגולן מאופיינים בירידה מהירה מאוד לעבר בקעת החולה, כתוצאה מכך נחלים אלו לא חתרו קניונים ארוכים ומרשימים כמו במרכז הרמה. אמנם בנחלים אלו מפלים רבים בגלל הירידה המהירה. ברב נחלים אלו (למעט הג'ילבון) לא זורמים מים בכל ימות השנה והם נחלים אכזבים. האקלים בצפון הרמה בשונה מבמרכזה ובדרומה הוא אקלים ים תיכוני ועל כן התפתח באזור חורש ים תיכוני בעבר, שכיום ניתן לראות שרידים ממנו שהשתקמו לאחרונה לאחר הפגיעה של הערבים בחורש בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים.

גאולוגיה

רמת הגולן היא החלק המערבי של חבל ארץ הבשן, מזרחה לנהר הירדן. חבל הבשן נחשב לאחד האזורים הגאוגרפיים הגדולים בעולם המכוסים בזלת ברציפות. רוב שכבות הלבה הן מגמה אשר נוצרה בארץ ישראל בעת העתיקה. אחד הקילוחים מהר הגעש שנבדק, תוארך לתקופה שלפני 4,000 שנה, וזאת על סמך הממצאים שהתגלו בשפכי הלבה. עובי הבזלת בחבל הבשן נע משיא של 1,100 מטר בהר חורן – "תל גֵ'נָה" – בגובה 1,800 מטר מעל פני הים עד לעובי ממוצע של 300 עד 400 מטר בכל האזור. עובי הבזלת הולך ופוחת לקראת שולי האזור: בצפון – מול הר החרמון, בדרום – מול נחל הירמוך, בדרום-מזרח – נחל רוקד ובמעבר הבזלת חוצה את נהר הירדן ופוחתת בהדרה בשולי הגליל.

רמת הגולן נראית מישורית, ברם, היא למעשה קער אשר התמלא מזרמי בזלת מתקופת המיוקן עד לתקופת הפליוקן תחתון ומסחף מתקופת הנאוגן. במקורה רמת הגולן היא חלק מקער דמשק המשתרע מהמדבר הסורי עד לעמק יזרעאל. הקער נמצא בין שני קמרים – בין קמר החרמון מצפון לקמר הגלעד מדרום. מתחת לקער עלתה המגמה לאורך סדקים, בקילוח ומילאה שטחים ויצרה מישורי בזלת תוך כדי התקררות.

רוב שטחי הגולן מכוסים סלעים ממוצא מגמטי: בעיקר בזלת אך גם סקוריה וטוף. בדרום הגולן, בשטחים שכוסו רק בחלקם על ידי הלבה או שסלעים אלה נסחפו, ניתן לראות סלעי משקע כגון גיר, חול וקירטון.

ברמת הגולן באות לידי ביטוי תופעות וולקניות אחדות, שהבולטת שבהן היא של הרי געש שאינם פעילים. שורת הרים אלה בנויה בקו ישר, על פני מעין חריץ אשר ממנו התפרצו הקילוחים. קו התלים הישראלי כולל מספר תִּלים מרכזיים כמו הר פרס, שבו לוע מושלם של הר געש, או הר אביטל, שעל מורדותיו ניתן להבחין בזרם פירוקלסטי, אך קיימים גם עשרות תלים קטנים יותר, כמו גבעת טליה שליד מושב קשת.
תגיות: חוף גיא, חופים מומלצים בכנרת, חופים מסודרים בכנרת, צימרים בכנרת, חוף כנרת, חמי טבריה, קמפינג בצפון, חוף ים, חופי הכנרת, אטרקציות בכנרת, חופים בטבריה, מלונות בכנרת, ספורט ימי בכנרת, נופש בכנרת.

באדיבות אתר ויקיפדיה.


 © כל הזכויות שמורות